אחרי התוכנית להתערבות בשוק ההון והתוכנית להאצת המשק, הולכת ומתגבשת התוכנית למאבק באבטלה. בניגוד לתוכניות הקודמות, אותן הוביל האוצר באופן בלעדי, התוכנית הנוכחית מתגבשת על ידי צוות משותף לאוצר, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה.
על פי ההסכמות המסתמנות, המתפרסמות כאן לראשונה, מובטלים שיקבלו הצעת עבודה שבה השכר נמוך מדמי האבטלה להם הם זכאים, יזכו לסבסוד ההפרש על ידי המדינה כדי לעודד אותם להשתלב מחדש במעגל העבודה.
כך למשל, אם עובד השתכר בעבר 6,000 שקל בחודש, הוא זכאי לפי חוק לדמי אבטלה בשיעור של 70% מן השכר או עד גובה השכר הממוצע במשק, כלומר כ-5,000 שקל במקרה של אותו עובד. אם תוצע לו עבודה בשכר של 4,000 שקל, ייתכן מאוד כי הוא יעדיף להמשיך לקבל את דמי האבטלה ולסרב להצעה. על כן, התוכנית מציעה להשלים לעובד את הפער שבין הצעת השכר שקיבל לבין גובה דמי האבטלה.
עוד כוללת התוכנית סיוע ממשלתי בדמי נסיעות למפוטרים שייאלצו להיקלט במקום עבודה חדש המרוחק מעל 30 ק"מ ממקום מגוריהם. סיוע זה יעודד את המפוטר לקבל את הצעת העבודה ולא לסרב לה בגלל שיקול גיאוגרפי.
מבוגרים אולי, צעירים לא
אף שאנשי האוצר התנגדו להענקת דמי אבטלה גם לעצמאיים, הם קיבלו את בקשת המוסד לביטוח לאומי להעניק דמי אבטלה לאקדמאים מפוטרים שיבקשו לפתוח עסק.
על פי התוכנית, אם העסק ייסגר בתוך שלוש שנים, יוכל בעל העסק לזכות בדמי אבטלה. ואולם, דמי האבטלה יעמדו לרשותו רק אם לא ניצל אותם לאחר פיטוריו. כלומר, ניתן יהיה לנצל רק את יתרת דמי האבטלה. יוזמה זו מעט תמוהה, שכן גם באוצר יודעים שלפתוח עסק לוקח זמן רב ולכן ספק אם אותו יזם יראה בסופו של דבר את דמי האבטלה.
במוסד לביטוח לאומי ביקשו גם להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה עבור מפוטרים בגילאי 25-35, אולם באוצר התנגדו באופן נחרץ. על פי המסתמן, יוסכם ככל הנראה להגמיש את הקריטריונים לזכאות לדמי אבטלה, אולם רק למבוגרים.
כך, אם עובד מבוגר היה צריך לצבור 12 חודשים רצופים כדי להיות זכאי לדמי אבטלה, לפי התוכנית הוא יוכל לקבל דמי אבטלה גם אחרי 6 חודשי עבודה בלבד. הסכמה שכזו יכולה להיות בשורה עבור ציבור הולך וגדל של עובדי כוח אדם ושירותים, שמפוטרים לעתים מדי כמה חודשים.
במרכז התוכנית עומד גם הנושא של חופשה ללא תשלום (חל"ת), עליו דובר רבות בעבר. כפי שמסתמן, מעסיקים יוכלו להוציא עובדים לחל"ת לתקופה של 3-4 חודשים, כאשר בתקופה זו המדינה תשלם לעובדים דמי אבטלה, ואילו המעסיקים ימשיכו להפריש לעובד תשלומים בגין זכויות סוציאליות. כדי לממש את הזכאות לחל"ת, המעסיקים יצטרכו להבטיח כי בתקופת החל"ת הם יעניקו לעובדים הכשרות מקצועיות.
הכשרות אלה יבטיחו כי מעסיקים לא יוציאו בקלות עובדים לחל"ת ואם כן אז רק עובדים שיכולים לתרום למעסיק בעתיד, שכן ההכשרות המקצועיות עולות לא מעט כסף. התוכנית כוללת גם הפניית מובטלים רבים לטובת מקצועות נדרשים במשק, כגון אחיות, עובדי הוראה ועובדי סיעוד.
מחר ייפגשו בעניין שר האוצר רוני בר-און, שר הרווחה יצחק הרצוג ושר התמ"ת אלי ישי, כדי לגבש הסכמות סופיות ולהודיע עליהן לציבור.
בינתיים, התוכנית כבר סופגת ביקורת מצד מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, בעצמו חבר בצוות ההיגוי שלה. פרחי טוען כי אין בתוכנית המתגבשת בשורה של ממש בתחום התעסוקה. פרחי מעדיף את התוכנית היקרה של משרד התמ"ת, הכוללת הרבה יותר הכשרות מקצועיות.
