על שר האוצר יובל שטייניץ אפשר לומר את הפסוק "אם אין אני לי מי לי". הוא, שלא זכה למילות הלל ושבח בימי התקציב האחרונים, דווקא מרוצה. מאוד.
נכון, התהליך אולי לא היה מבריק ויש מקום לשיפורים, אבל התוצאה, לטעמו, בהחלט ראויה וטובה. ההוכחה: אתמול (ד') התקשר אליו "המבוגר האחראי" של כלכלת ישראל, סטנלי פישר, ואמר מילים טובות. וחוץ מזה, עתיד האשראי הוא בבנקים, לפחות עד שהגופים החוץ-בנקאיים יעברו "שינויים מסוימים".
מה הלקח שלך מאירועי השבוע?
"לקח? אני מאוד גאה בכך שתוך 6 שבועות מיום היכנסי לתפקיד הצלחנו לגבש תוכנית לבלימת המיתון והאבטלה ולהנחת היסודות לצמיחת המשק. תוכנית שזכתה לגיבוי כמעט מכל הגורמים המקצועיים ושל הנגיד פישר. בפעם הראשונה בתולדות המדינה הצלחנו לחוקק תקציב דו-שנתי. לאחר שנה של שיתוק, הגענו לעסקת חבילה עם ההסתדרות והמעסיקים".
רק שהמחיר ששולם עבור ההרמוניה הזו כמעט בלתי נסבל.
"העיקר בעסקת החבילה הוא לא מה נותנים ומה מקבלים, אלא הבטחה לשקט תעשייתי ושילוב ידיים לטובת המשק והרפורמות. העיקר הוא גם, שכל זה נעשה תוך השקטת חזיתות, והכל בלוח זמנים כמעט בלתי אפשרי".
"אתמול בלילה התקשר אלי הנגיד בדרכו לשדה התעופה. הוא אמר שהוא מברך על התכנית. אני אצטט בדיוק: 'סוף סוף מישהו עושה משהו להתמודד עם המשבר ובכיוון הנכון'".
עכשיו יש לך אישור רשמי.
"זה אישור חשוב, אבל גם קודם הייתי משוכנע בדרך".
ובכל זאת אירועי התקציב היו מביכים. איפה נכשלת?
"שלושה דברים היו חשובים לי בתקציב: הפניית מקורות תקציביים לתשתיות פיזיות והון אנושי; שלא ייחצה קו אדום ושלא תהיה פגיעה ביעד הגירעון ובמתווה הירידה ביחס חוב-תוצר..."
רגע, 6% גירעון ב-2009, 5.5% גירעון ב-2010 זו אינה פגיעה ביעד ובצמצום החוב הלאומי?
"אבל 3% ב-2011".
נו, אלוהים גדול עד אז...
"הגירעון שנקבע הוא בסדר. היתה סכנה גדולה שזה ייפרץ. מה שנקבע - אפשר לחיות איתו. הדבר השלישי שהיה חשוב לי מאוד בתקציב ובחוק ההסדרים, זה קיבוע הרפורמות העיקריות במינהל, בנמלים ובחשמל, ושההסתדרות תתחייב לתמוך בהן, וזה אכן קרה".
האם אתה מבשר לנו שעופר עיני הסכים לשינוי מבני בחברת החשמל, בדרך של הפרדה לחברות בנות?
"במינהל מקרקעי ישראל ובנמלים עיני התחייב לתמוך ברפורמה שהוכנה והוצגה. בחשמל ההתחייבות שלו היא לתמוך ברפורמה. אבל זו טרם גובשה עד הסוף".
מי שמשלם על ההסכמות היפות הללו הם בעלי השכר הנמוך-מאוד. זו פגיעה ישירה בבטן הרכה של מי שלא שפר עליהם גורלם.
"אני חושב שזו תמונה לא מלאה. יש הגדלת מסגרות של התשלום לביטוח הלאומי. זהו מס על עשירים מאוד, מוטל מס על מכוניות יוקרה. מע"מ זה אכן מס רגרסיבי, אבל יש בתקציב פיצוי משמעותי בהגדלת הקצבאות, שרובן הולכות לשכבות חלשות".
הנושאים הפוגעים הללו לא היו בתוכנית המקורית של האוצר. למה הסכמת להם?
"נאלצנו להוסיף את זה כדי לשמור על מסגרת הגירעון".
האם אתה והאוצר לקחתם חלק בהסכמות, או שהכל נסגר ונכפה עליכם מלמעלה?
"אנחנו הובלנו. לא היינו חלק בתהליך, אלא אנחנו הובלנו אותו, את התקציב ואת חוק ההסדרים".
ומה עשו שם יוגב, עיני, נתניהו, שמעו והנהנו בראשם?
"זו הסיבה שאתם מראיינים אותי, כדי לשמוע דברים ממקור ראשון: האוצר הוביל את התהליך. כמובן שהיתה התפשרות מסוימת עם האילוצים. אני למשל רציתי לקצץ 4 מיליארד בתקציב הביטחון. בסוף זה נגמר בגישור, עם קיצוץ של 1.5 מיליארד. אני לא זוכר שנה שבה תקציב הביטחון לא הסתיים בגישור אצל ראש הממשלה".
איך הרגשת כששמעת את הביקורת עליך בימים האחרונים?
"הייתי מעדיף לקרוא דברים אחרים, אבל ההרגשה שלי טובה. יש תהליך ויש תוצאה. במבחן התהליך יש מקום לשיפורים, בתוצאה אני יכול להיות מרוצה".
אתה מרגיש שר אוצר במלוא מובן המילה והמשמעות?
"בהחלט כן".
