ימים לא קלים עוברים על שוק ההון המקומי. החדשות הרעות מהעולם ובעיקר מארה"ב לא מפסיקות להגיע, וגם בימים שבהם כבר נדמה כי השווקים בכל זאת מצליחים להתאושש, ומעט צבע חוזר ללחיי הפעילים, מהר מאוד מתהפכת המגמה, והעליות נמחקות.
אם עד לפני שבועיים עוד נדמה היה שהבורסה בת"א יכולה להתנתק משאר העולם, ולשמור על המגמה החיובית, בימים האחרונים התברר כי החשש המתמשך מהחרפת המשבר הפיננסי בכל זאת חזק יותר, ובתוך שבוע איפס המעו"ף את העליות שצבר מתחילת השנה.
למרות האווירה השלילית, נראה כי בתקופה האחרונה מתפתחת לה תופעה מפתיעה, אולי סוג של בועה, שבמסגרתה כל הודעה של חברה קטנה על עסקה הגדולה ביחס להיקף פעילותה, מתקבלת בשוק בהתלהבות חריגה. זאת למרות שכלל לא ברור מהו שיעור הרווחיות הגלום בעסקה או מידת הוודאות שאכן תצא לפועל.
המניות של אותן חברות מזנקות ביום ההודעה בעשרות אחוזים, ולעיתים אף משלימות זינוק של מאות אחוזים תוך זמן קצר, כל זאת במחזורי מסחר גדולים במיוחד. כך קרה בשבועות האחרונים עם מניות עשות , התכוף ולודן , וכך קרה עם חברת תשתיות התקשורת נקסטקום , שמנייתה זינקה ב-34% במחזור של 3.6 מיליון שקל, לאחר שהודיעה לבורסה על פרויקט במערב אפריקה שהיקפו עשוי להסתכם ב-20 מיליון דולר.
האם הסנטימנט החיובי הזה הוא רגעי בלבד, או שהוא מחזיק מעמד לאורך זמן? כרגע עדיין מוקדם לקבוע, שהרי רוב העסקאות דווחו רק בשבועיים האחרונים. מה שכן ניתן לומר הוא כי כמעט כל מניה שרשמה זינוק בעקבות דיווח על עסקה, התממשה לאחר מכן בחדות. יחד עם זאת, מי שקנו את המניות ביום בו דווחה העסקה עדיין מורווחים על המניה. בחלק מהמקרים, כמו במקרה של מניית לודן, מי שרכש את המניה לאחר העלייה החדה שהיא רשמה ביום הדיווח עצמו, כבר מופסד עליה נכון להיום.
מה שבטוח הוא שבתקופה האחרונה ירד מספר הדיווחים על עסקאות חדשות בצורה דרמטית, ובשוק, כך נראה, צמאים לכל דיווח כזה. אולם, נדמה שעליות כה חדות בהתבסס על עסקה אחת, הן בהחלט בגדר תגובת יתר של המשקיעים. התגובה הקיצונית הזו בולטת במיוחד על רקע האווירה המלנכולית והפסימית בשווקים.
אחת המגמות המרכזיות כיום בעולם ההשקעות היא הבריחה מסיכון, שמלווה במעבר לנכסים בטוחים במיוחד. הבריחה הזאת אינה תואמת כמובן את ההסתערות של המשקיעים על מניות היתר המדווחות על עסקאות, בייחוד כאשר יש משקיעים שמוכנים לקנות את המניות הללו גם לאחר שהן כבר זינקו במאות אחוזים.
התופעה הזו מזכירה במידת מה את הימים העליזים בשנות הגאות האחרונות, בהן בכל יום בו הודיעה חברה על רכישת קרקע במזרח אירופה, זינקה מנייתה בשיעורים נאים. עם זאת, הפעם יש להדגיש כי בכל זאת מדובר בעסקאות שצפויות להכניס כסף לחברות, בעוד הזינוק במניות הנדל"ן התלווה להודעתן כי יוציאו כסף על רכישת קרקעות או פרויקטים.
נראה שבתקופה של הנוכחית של מחנק האשראי כל כניסה משמעותית של מזומנים לתוך קופותיהן של חברות נתפסת כחריגה ומבורכת. ובכל זאת, קשה שלא להרים גבה לאור ההתלהבות היתרה שמפגינים המשקיעים לנוכח העסקאות הללו, וזאת ללא בדיקה רצינית של השאלה עד כמה הן אכן משפרות את מצב החברה.
מקימים תשתיות תקשורת באפריקה
כאמור, מי שנהנתה מן התופעה הזאת היא נקסטקום. החברה שבשליטת גיא ישראלי, דיווחה על זכייה בפרויקט הקמת תשתית תקשורת במדינה במערב אפריקה, בהיקף ראשוני של 9 מיליון דולר.
פרויקט הנחת תשתית התקשורת ייעשה עבור רשות ממשלתית, והוא צפוי להתחיל בסוף הרבעון השני ולהימשך כשנה. זהו אינו החוזה הראשון של נקסטקום באפריקה, לאחר שבשנה האחרונה זכתה החברה בחוזים בסנגל ובגאנה. בפרויקט הנוכחי קיימת אופציית הרחבה, כך שבסופו של דבר הוא יכול להגיע להיקף של 20 מיליון דולר, ולהימשך כשנתיים.
פעילותה העיקרית של נקסטקום היא הקמת תשתיות תקשורת אלחוטית, הן מעל הקרקע והן מתחת לה. החברה הפכה לציבורית בתחילת שנת 2006, וגייסה מהציבור 42 מיליון שקל בהנפקת מניות, איגרות חוב וכתבי אופציה למניות.
עם זאת, מאז שהונפקה לציבור ירד הרווח הנקי שלה בהתמדה, ואם ב-2005, כאשר החברה הייתה פרטית, היא הרוויחה 6.2 מיליון שקל, הרי שב-2006 ירד הרווח שלה ל-3.7 מיליון שקל, וב-2007 כבר התחלף הרווח בהפסד, בגובה של 6.2 מיליון שקל. בשנת 2008 נרשמה התאוששות בפעילות החברה, שהחלה לפעול גם מחוץ לישראל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הרוויחה נקסטקום 1.2 מיליון שקל. סך אחזקות הציבור במניה עומד על 27%, כאשר מיטב היא בעלת העניין העיקרית בחברה, ומחזיקה בכ-7.5% ממניותיה.
ההודעה על החוזה משכה, כאמור, אל המניה סוחרים רבים, שספק אם למדו לעומק את פעילותה. המסחר בה נפתח בעלייה המקסימלית האפשרית, 35%, ובהמשך היא אף רשמה עלייה של לא פחות מ-85%. את יום המסחר סיימה המניה בעלייה של 34%.
