"הזעם גדול. אני מרגיש נבגד, המדינה בגדה בי. שילמתי מאות אלפי שקלים במיסים ואגרות לרשויות השונות. אם הייתי חוסך 10% כל שנה מהתשלומים האלה, הייתי יכול לדאוג למשפחה שלי", אומר שי קמריני, הבעלים של סטודיו להפקות צילום שעובד בו גם בתור שכיר.
בתום מחאה ארוכה וקשה ואחרי עיכובים חוזרים ונשנים, ב-21 במאי יוכלו שכירים בעלי שליטה להיכנס לאתר רשות המיסים ולבדוק את זכאותם למענק חד פעמי. המענק שווה ערך ל-70% מהכנסתם הממוצעת כשכירים ועד ל-10,500 שקלים. מעל לסכום של 480 אלף שקלים בשנה, או 40,000 שקלים בחודש, המענק הולך וקטן.
"מי שמשך משכורות של יותר מ-480 אלף שקלים בשנת 2018, שהם 40 אלף שקלים לחודש, המענק שלו יילך וירד עד 3,000 שקלים בלבד", מסביר ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. "אם הוא לא משך משכורת בשנת 2018, הוא יקבל את המענק רק בתחילת שנה הבאה – לפי דוחות 2019".
קמריני, שכיר בעל שליטה בעצמו, טוען שמדובר ב"מענק שקרי". כמו רבים אחרים במעמדו, הוא עובד בשיטת "שוטף פלוס". המשמעות היא שבחודשי הקורונה נכנסו לחשבונו תשלומים עבור עבודה שביצע בחודשים שקדמו למגיפה, וכך הוא עשוי לאבד את זכאותו.
"למרות שלא הרווחנו שקל במרץ ואפריל והפסדנו 100 אלף שקלים, אנחנו לא זכאים למענק כי אנחנו לא יכולים להראות ירידה של 25% בהכנסות. כל הכסף שנכנס היה עבור עבודות שעשיתי בינואר ובפברואר, כי כל התשלומים הם בשוטף פלוס 30 או 60. כלומר, הוצאתי חשבוניות במרץ ואפריל על עבודות שעשיתי בינואר ובפברואר, אבל לא נכנסה לי שום עבודה במרץ ובאפריל, וגם הפרויקטים העתידיים בוטלו. במקביל ההוצאות נמשכות".
"כשכיר בחברה שלי, אני מקבל תלוש שכר כמו כל שכיר במשק, אבל אני לא זכאי לא לדמי אבטלה כמו שכיר רגיל ולא לחל"ת. מצד שני אני גם לא עצמאי, אז איני זכאי למענקי עצמאים. הקמנו עמותה שכבר נרשמה של שכירים בעלי שליטה בשם 'הבע"מניקים'. הצטרפו המון. יש לנו דף פייסבוק מלא צחוקים, צחוקים של ייאוש".
משלמים דמי ביטוח מלאים, אך לא זכאים למענק העצמאים
שכירים בעלי שליטה הם יצורי כלאיים שיצרו רשות המיסים והביטוח הלאומי: הם בעלי מניות ששולטים בחברה קטנה עד בינונית, הכוללת עד 5 בעלי מניות, ובמקביל עובדים בה כשכירים. בהתאם, ההכנסה שלהם כוללת את המשכורת החודשית שהם מרוויחים כשכירים, לצד הדיבידנדים שהם קוטפים בתור בעלי שליטה.
כשמגיעים למס הכנסה וביטוח לאומי הם נחשבים עצמאים ולא שכירים, למרות שהם מפרישים לביטוח הלאומי סכומים שנמוכים רק במעט מהשכירים. כך נוצר המלכוד: הם לא זכאים לדמי אבטלה למרות שהם משלמים דמי ביטוח לאומי כמעט מלאים, והם גם לא זכאים למענק העצמאים.
התאריך המקורי להרשמה למענקים נקבע ל-18 במאי אך נדחה בשלושה ימים, לאור קריטריון חדש ומקל שנוסף בהמלצת לשכת יועצי המס. הקריטריון שנקרא "השקפת חברה" דורש בדיקה רחבה של רשות המיסים, וכולל בחישוב את ההכנסות החייבות של החברה בשנת 2018, מעבר למשכורת שקיבל בעל השליטה בתור שכיר.
"מס הכנסה והביטוח הלאומי מתעלמים מהמבנה המשפטי התאגידי. למעשה, הם מבחינים בין עובדים 'רגילים' בחברה, לבין בעלי שליטה בחברה המוגדרת 'חברת מעטים', כזו ששולטים בה עד חמישה בעלי מניות", מסבירה עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה במחלקת המיסים במשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות'.
לדבריה, חלק ניכר מבעלי השליטה לא יהיו זכאים למענק. "אחד מתנאי הסף הם שכלל הכנסותיו של בעל השליטה, בתוספת לחלקו בהכנסה החייבת של החברה, לא יעלה על מיליון שקלים בשנת המס 2018".
לכאורה מדובר בסכום גבוה, אך הוא כולל גם את רווחי החברה בשנת 2018 במכפלת שיעור ההחזקה של בעל השליטה, גם אם הוא לא משך אותם בפועל והם הופנו לפעילות השקעה או שימשו את החברה לצליחת המשבר. "נקח לדוגמה חברה קטנה עם מחזור שנתי של 3 מיליון שקלים שסיימה את שנת המס עם הכנסה חייבת של 750 אלף שקלים. אם בעל השליטה השליטה השתכר בכ-30,000 שקלים בחודש, הוא כבר לא זכאי למענק", היא מסבירה.
סעיף מעוות נוסף מתייחס לירידה של 25% במחזורים החודשיים בין החודשים מרץ ויוני: חברות רבות יספגו ירידה במחזורים רק בסוף השנה, שכן מרבית ההכנסות שלהן מתקבלות בחודשי הקיץ ובחגים או בתום השנה הקלנדרית. גם הן לא יהיו זכאיות למענק.
"עד היום לא קיבלנו אגורה מהמדינה"
ג', בעל נגרייה בחולון המוגדרת כחברה בע"מ, מחזיק ב-100% שליטה בחברה. בשנת 2018 הוא משך משכורות בגובה 180 אלף שקלים (כ-15,000 שקלים בחודש), והחברה הרוויחה 200 אלף שקלים נוספים. מחודש מרץ ועד יוני הוא סבל מירידה של 25% לפחות בהכנסות לעומת 2018, ולכן יהיה זכאי למענק המקסימלי של 10,500 שקלים.
"אחים לדרך, שכירים בעלי שליטה, אלה שמתעוררים בשתיים לפנות בוקר עם מועקה ופחד לגבי ההמשך, מה יהיה? איך נפרנס? איך נשלם את הוצאות הבית?", כתב א' בקבוצת הפייסבוק "הבע"מניקים". "פחד זו התחושה בעיקר, פחד וחוסר אמון במערכת, וזה נורא. זה יספיק בקושי לכסות את דמי השכירות לחודשיים. אין לי כסף לכסות את כל החובות לספקים, ואיפה הכסף למשפחה? אני מיואש".
מקרה נוסף הוא של ת', בעל שליטה שמחזיק 50% במסעדה במרכז תל אביב וכלל לא יהיה זכאי למענק. זאת מאחר שהכנסתה החייבת של המסעדה במס לשנת 2018 עמדה על 2.4 מיליון שקלים, והוא משך 35 אלף שקלים מדי חודש (420 אלף שקלים לאורך השנה). "80,000 שקופים יש במדינת ישראל, שמעסיקים יחד 1.5 מיליון עובדים ועד היום לא קיבלו אגורה מהמדינה – לא לחברות שבבעלותם ולא לעצמם", כתב בפייסבוק. "חוץ מפרסומים על פעימות לא קיבלנו אגורה עד היום. חוץ מהאטה בפעימות הלב, לא קיבלנו שום פעימה. שכירים בעלי שליטה: מיסים כן, זכויות אין".
"הפעימה השלישית עלובה", כתב בעל שליטה אחר בקבוצה. "יש לי שתי חברות, הראשונה עם מחזור שנתי של 1.5 מיליון והשניה עם 600 אלף שקלים בלבד. קיבלתי 3,000 שקל עבור שתיהן. עדיף להיות תלמיד ישיבה ולא איש עסקים!".