יובל, נהג מונית מנתיבות, נוסע 70 קילומטר בכל בוקר לתל אביב, כדי למצוא עבודה בעיר הגדולה. תחנת המוניות בנתיבות שוממה. אין אנשים ברחובות מאז שהחלו ליפול רקטות ביישוב. "אין קריאות מהתחנה בנתיבות, אז העדפתי לבוא לפה", אומר יובל.
גם בתל אביב, המצב לא פשוט עבור יובל. את הרחובות הוא לא לגמרי מכיר, ומבקש מהלקוחות לכוון אותו. אף תחנת מוניות לא מוכנה לקחת אותו תחת חסותה, והוא נאלץ לנדוד ברחובות, לעבוד כ"חאפר" ולמצוא לקוחות מזדמנים.
העיר הגדולה מלאה במוניות, והתחרות על כל לקוח קשה. ובכל זאת, עדיף לנסוע לתל אביב מאשר לא לעבוד. "אין לנו ארץ אחרת ואין לנו ברירה אחרת", מסכם יובל.
גם לראשון לציון הגיעו אנשי הדרום שמנסים להרוויח קצת כסף. בבית ספר בעיר נפתח שוק בו מוכרים סוחרים משדרות את מרכולתם: בגדים ואביזרי אופנה.
קניון ירושלים אף הקצה מתחם מיוחד לסוחרי הדרום, בחינם. דבורה בניתה, בעלת חנות לתשמישי קדושה משדרות, מוכרת כעת את חפציה בקניון ירושלים. "שבוע ימים כבר החנות סגורה", היא אומרת, "לפחות אני אוכל לכסות את ההוצאות של השכירות. אני לא אתעשר, רק רוצה לחיות קצת בכבוד".
"העם איתכם", אומרים להם העוברים והשבים בקניון. לקוחות רבים קונים חפץ כלשהו, במחווה סימלית לאנשי הדרום, כדי לעזור להם להתפרנס בימים קשים אלו.
