בישיבת ועדת הכלכלה היום (ד') התעקשה ח''כ שלי יחימוביץ' מהעבודה להעלות את נושא בנק הפועלים, למרות התחייבות יו''ר הוועדה שלא לגעת בו ותקפה ישירות את בעלת השליטה, שרי אריסון: "חשוב שמהוועדה הזו תצא קריאה ברורה לגבות את הנגיד פישר ואת המפקח על הבנקים רוני חזקיהו על פעולות הנחרצות שהם נוקטים בנושא בנק הפועלים שהן פעולות חיוניות למשק כמו אוויר לנשימה ושאנו נגן על הפיקוח ועל הרגולטור".
"אני קוראת מכאן לשרי אריסון להגיע לסיכום מהר עם בנק ישראל. הסיכום הוא פשוט: לעשות באופן מיידי מה שהנגיד והמפקח על הבנקים מבקש ממנה לעשות. כי פשוט עושה רושם שהיא לא כל כך מבינה את הדברים שמבקשים ממנה. אריסון צריכה להגיד תודה לנגיד על כך שבנק פועלים עוד קיים. אם צריכים להשוות את שיקול הדעת של אריסון ודנקנר לעומת שיקול הדעת של פישר וחזקיהו אני בטוחה כי לא יהיה כאן היסוס גדול אצל מי לתמוך. חשוב לזכור, אנו לא עובדים בשביל אריסון".
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר: "זה טעות להתייחס לעניין זה אנו באמצע הצעדים אני יכול להבטיח לא הינו נכנסים למסלול הזה בלי לשקול כל דבר כל השלכה באמצע המשבר הפיננסי הכי גדול מאז הקמת המדינה" .
"הגענו למסקנה שאנו צריכים לעשות את זה. זו סוגייה פיקוחית שבין המפקח למפוקח. יש 2 דרכים לטפל: 1-הצד הפורמאלי וזה יכול לקחת הרבה זמן. הרצון שלנו היה לטפל בזה בשקט כמו בכל מדינה. אנו לא המדינה היחידה שמציעה. בדרך כלל עושים את זה בשקט ונותנים לאנשים לצאת בכבוד". "אנו לא התחלנו לנקוט בצעדים פורמלים. הכוונות שלנו הן לשמור ולחזק את היציבות הבנקאית בישראל ולא פחות חשוב לחזק את ניהול בנק הפועלים".
"המטרה השנייה - במשך התהליך הזה זה שהציבור ישמור ויגביר את האמון במערכת הבנקאית. עובדה שלצערי זה הפך לסוגייה ציבורית זה בעייתי. דבר לא פחות חשוב- הסמכות של המפקח על הבנקים היא גורם מרכזי לעובדה שאנו נכנסו למשבר הזה במצב הרבה יותר משאר המדינות. זה בגלל הפיקוח הקשוח שלו והנחוש שלו".
"זו הסיבה שלדעתינו אין בנק בסכנת נפילה. המפקח לא נתן לבנקים להוריד את יחס הלימות ההון וזו הסיבה שהמצב שלנו במצב טוב יותר מבשאר העולם. וזה בגלל המפקח על הבנקים רוני חזקיהו. חיוני, אבל חיוני, אם משהו רוצה להחליש את הסמכות של המפקח הוא יגרום נזק למשק הישראלי, ולמערכת הבנקאית הישראלית ולפקדונות הציבור. אז אסור ואני לא אתן לאף אחד להחליש את הסמכות ואת האחריות. זה לא מקובל שיש בקשה מנומסת מצעד המפקח לנקוט בצעד מסויים ואז להתחיל בוויכוח ציבורי. כל פעם שהמפקח יבקש משהו ככה זה יקרה? כל פעם שהמפקח דורש משהו נצא לדיון ציבורי. ככה לא יהיה פיקוח על הבנקים".
התחזיות לצמיחה של המשק העולמי ב-2009 הן מאוד מאוד פסימיות
לפני כן נשא דברים פישר לרגל הגשת דו''ח בנק ישראל לחברי הוועדה. פישר אמר כי "התחזיות לצמיחה של המשק העולמי ב-2009 הן מאוד מאוד פסימיות. בארה''ב מצפים לצמיחה של 3% באירופה עוד פחות וביפן עוד פחות, כמעט מינוס 6%. הירידה הצפויה בהיקף הסחר עומדת על כ-9%. אם התחזיות הללו יהפכו להיות לעובדות, זה מתאר את המצב הכי גרוע במשק העולמי מאז מלחמת העולם השנייה. התחזית הפסימית לגבי הסחר העולמי הוא הגורם הכי חשוב כי אנו מייצאים חלק גדול של הייצור שלנו. ברור שאם הסחר העולמי יורד בקצב כה מהר אין כל אפשרות שזה לא ישפיע עלינו".
"זה הצד הפסימי אבל בשבועיים האחרונים בארה''ב האנשים התחילו לראות סימני האביב, אנו כבר התחלנו לראות את זה אצלנו. המצב רוח אצלם השתנה מהר מאוד. זה מאוד חשוב שזה קורה. זה מבוסס בעיקר על שינויים בשוק הפיננסי. הבורסות עלו בשישה שבועות האחרונים וההפסדים מתחילת השנה כמעט ונעלמו וזה הישג. גם האג''ח הקונצרני, כמו אלצינו, קם שוב לתחייה וחברות יכולות לממן את עצמן באמצעותן. זה לא היה. יש גם סימנים בשוק הריאלי. היתה גם עליה קטנה בארה''ב בבנייה. זה שיעור קטן אבל זה עולה וזה אומר שזה כבר לא יורד. יש גם שיפור באמון הצרכנים. יש גם בפעם הראשונה, מאז אוקטובר, במארס הסחר העולמי עלה", הוסיף פישר.
פישר ציין כי "יש כאן שינוי במגמה. אפילו אם מה שקורה בשווקים הפיננסים, אפילו אם הגענו לנקודת מפנה, הבעיות של האזרח הפשוט ימשכו עוד שנה, כי יש פיגור תמיד בין השווקים הפיננסים לבין הכלכלה הריאלית. קרי לא צפויה צמיחה. זאת אומרת, שבארה''ב שיעור האבטלה ימשל לעלות ויגיע 10%, שזה עצום כי זה התחיל ב-4% במהלך שנה וחצי בלבד. זאת עובדה, הפיגור הזה קיים".
פישר הזהיר כי "יש גורם מסוכן בארה''ב: מבחני עמידות לבנקים. הם אמרו שיפרסמו את התוצאות בתחילת השבוע אחר כך הם הודיעו על דחייה. והיום הודיעו שבנק אוף אמריקה צריך להוסיף כמה מיליארדים טובים. אז יתכן כי הבנקים בארה''ב יצטרכו להוסיף הון. זה רע בטווח הקצר אבל זה טוב בטווח הארוך כי הם מייצבים את המערכת הבנקאים. הם אפילו הם אמרו שיהיו מוכנים לקחת חלק מהבעלות. זה לעומת מה שקרה ביפן, שהם לא היו מוכנים להכיר בבעיה".
"חשוב להדגיש שוב כי אנו רואים את הסימנים הראשונים בשינוי בכוון, אבל משקים הם לא מטילים. הם משנים כוון באופן מאוד תנודתי. אתה אף פעם לא בטוח מהו מיתון. אז נראה עוד ימים שחורים, אך בממוצע לא יהיה שחור", סיכם פישר.
"קצת קשה לקבל כסף מקרנות האוצר לעסקים בינוניים"
לגבי קרנות לעסקים בינוניים של האוצר, אמר הנגיד כי "לפי מה שאנו שומעים זה קצת קשה לקבל כספים מהקרנות הללו. אני מקווה ושמעתי שהאוצר מתכוון לטפל בבעיה הזו".
פישר הדגיש כי "אנו מצפים שלא נראה צמיחה עד תחילת השנה הבאה, יכול להיות אולי ברבעון האחרון של 2009, אבל לא מצפים להתאוששות עד המחצית השנייה של השנה, התאוששות ריאלית כמובן. הצמיחה תמשיך לגדול ועד סוף שנת 2010, ברביע האחרון, נגיע לצמיחה רבעונית של 4%, שזה הצמיחה הפוטנציאלית שלנו. אך עד אמצע שנה הבאה, האבטלה צפויה להמשיך להעלות. קרי, עומדת בפנינו שנה קשה לעם ישראל. אנו צריכים לשים לב לצד הריאלי ברגעים שיוצאת הרבה אופטימיות מהשווקים הפיננסים".
"אנו מודאגים מיחס החוב-תוצר. אם הגרעון השנה יהיה 6%, היחס חוב-תוצר יעלה ל-85% עד סוף 2009, שזה גבוה יותר ממה שהיה בשנת 2000. זאת אומרת שלמרות כל המאמצים שעשינו, לא נראה שיפור אחרי עשור".
"אנו חייבים להיכנס למתווה יורד של חוב. לכן, ניתן להגיד כי מוטב שלא יהיה גרעון מעבר ל-6%. אם תהיה אפשרות לממן עליה בהוצאות דרך זו או אחרת, ניתן להגדיל את רמה ההוצאה. אבל צריך לממן את זה. אני לא רוצה להתייחס למספר. עליה מתונה אפשרית, אבל אני לא מוכן להכתיב לממשלה ולכם על שיעורים ומספרים", אמר פישר.
