המזכירות הארצית של עובדי שירותי בריאות כללית, בראשות פרוספר בן חמו, החליטה להשבית מחר (ה') את העבודה בכל המרפאות ובתי החולים של הקופה, זאת למעט מקרי חירום. העובדים החליטו על המהלך בעקבות תוכנית ההנהלה להביא לפיטורי 1,000 עובדים לאחר חג הפסח מתוך כ-30 אלף עובדי הקופה - זאת כפי שפורסם אתמול לראשונה ב"גלובס".
בתי החולים של הכללית הם בילינסון, השרון, העמק, כרמל, מאיר, סורוקה, קפלן, יוספטל, בית רבקה, הרצפלד, גהה, שלוותה וטלביה. יצוין כי גם בתי המרקחת של הכללית ישבתו.
בן חמו הודיע היום כי לא ייתן לפטר אף לא עובד אחד ללא הסכמתו, ותקף את מנכ"ל הכללית, אלי דפס. "שירותי בריאות כללית אינה מפעל תעשייתי שסוגר את קווי הייצור. ההפך, ככל שקווי הייצור נסגרים כך גדל הביקוש לשירותי בריאות, וטרנד הפיטורים שעליו טיפס מנכ"ל הקופה הוא מעשה בלתי אחראי", אמר בן חמו. לדבריו, "כל עובד פחות הוא חולה נוסף בסכנת חיים. המאבק של העובדים הוא המאבק של ציבור המבוטחים".
במכתב ששלח אתמול דפס, אל מנהלי המחוזות ובתי החולים בקופה, הוא הורה להם להכין רשימות מפוטרים של עובדים ורופאים שטרם קיבלו קביעות (הניתנת לאחר 3 שנים) - לרוב עובדים צעירים יחסית ובשכר נמוך. בהנהלת הכללית טוענים כי הם אינם זקוקים לאישור הוועד כל עוד מדובר בעובדים ללא קביעות, אולם בוועד העובדים חושבים כאמור אחרת. תוכנית ההתייעלות בכללית כוללת גם פגיעה בעובדים הקבועים, אולם בעניינם מחויבת ההנהלה להגיע להסכמות עם הוועד. הצעדים המתוכננים כוללים קיצוץ בשכר שיחשב כהלוואה, הקפאת הקידום האוטומטי בדרגות וקיצוץ בדמי ההבראה.
ספין או כורח המציאות?
בשירותי בריאות כללית רצו למעשה שתקראו על אלף עובדים שילכו הביתה אחרי החג, כדי לגרום למשרד האוצר לפתוח מעט את הכיס. אפשר לראות בזה ספין ציני שמנצל את אווירת הפיטורים במשק, אבל המציאות מורכבת בהרבה.
הכללית נאלצת להוציא השנה מאות מיליוני שקלים שצפויים להביא אותה לגירעון של 775 מיליון שקל בסוף הרבעון האחרון, כל זאת מבלי שהדבר תלוי בה. כך למשל, המדינה הסכימה לפני תשע שנים להעניק מנדט לצוות בוררים מוסכם, לקבוע את גובה תוספות השכר שיינתנו לרופאים בבתי החולים. בנובמבר האחרון התפרסמה פסיקתם: תוספת של 24% בשלוש פעימות. מכיוון שהכללית מעסיקה את מרבית הרופאים בבתי החולים, היא נאלצה לשלם על כך 480 מיליון שקל - וזה עוד לפני הפעימה השלישית. האוצר הבטיח לשפות אותה רק על תוספת של 5%, כאשר את היתר היא צריכה לשאת בעצמה.
אם זה לא מספיק, אחיות בתי החולים זכו לתוספת של 10%, שעלותה לכללית נאמדת ב-120 מיליון שקל. המדינה מצידה ייקרה השנה את תעריפי האשפוז ב-5%, מה שעלה לכלית ב-150 מיליון שקל נוספים. אם מוסיפים את העובדה שתקציב קופות החולים הצטמצם השנה וגרם לכללית להיפרד מ-150 מיליון שקל, הרי שכך התנפח הגירעון של הכללית למימדים שלא הכיר מאז תחילת העשור.
הגישה העקרונית של משרד האוצר היא שאין זה מעניינם שבכללית קיימים הסכמי עבודה קיבוציים. ואולם, הסכמים אלה הם בגדר מצב נתון עבור הכללית, כשם שהיא נחשבת לקופת החולים היחידה שמחזיקה בבתי חולים ציבוריים. כגוף שומר חוק הכללית לא יכולה להתנער מההסכמים ולהחליט שהיא לא משלמת את תוספות השכר, אלא אם הדבר יעשה בהסכמה של ועדי העובדים שלה או של ההסתדרות הרפואית.
הנהלת הכללית מסרה בתגובה: "עובדי הכללית, כשותפים מלאים להצלחות שלנו וכן למצב הקשה בו אנו מצויים, חייבים להרתם ליישום צעדי ההתייעלות, לתת יותר ולוותר מעט. בכך נצליח אולי למתן את היקף הפיטורים.הצעותינו נדחו לצערינו ע"י ועד העובדים".
