הידיעה על מודל חל"ת חדש שמתגבר באוצר וייכנס לתוקף החל מ-1 ביולי תפסה את בעלי העסקים לא מוכנים, והם זועמים.
"משרד האוצר מפריע לנו לעבוד", אומר יוסי בן- אודיס, בעלים ומנהל של מסעדת ה"הטרקלין - ביסטרו בשר ויין" מתל אביב. "המתווה החדש הינו יריקה בפנים של כל מסעדן אחרי שנת קורונה ומלחמה בה פתחנו וסגרנו שוב ושוב. בשנה האחרונה מסעדנים עוברים מכה אחר מכה, קורונה ומלחמה. אנחנו לא מצליחים למצוא עובדים. הפסדנו מאות אלפי שקלים והחזרה לשגרה לא הגיעה עדיין. אנו עם צוות מינימלי - כי עובדים לא מוכנים לחזור. כל עובד מעוניין בתשלום בשחור על מנת להנות מהענקים. מסעדות רבות לא נפתחו או עובדות ב 30% תפוקה (כמו הטרקלין) רק מסיבה שהחל"ת ממשיך. אני מחפש כבר חודשיים עוד 10 מלצרים ועוד ארבעה טבחים".
כפי שפורסם במהדורה המרכזית של חדשות 12, במסגרת המודל שמקדם שר האוצר ישראל כ"ץ והוצג אתמול לראשונה למעסיקים הגדולים במשק הוחלט כי מי שנמצא בחל"ת או מובטל - ימשיך לקבל דמי אבטלה גם אחרי 1 ביולי, זאת בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי. חשוב לציין שהפלונטר הפוליטי המתמשך הופך את אישור התכנית לבעייתי הרבה יותר.
בעוד שבאוצר טוענים שהתכנית יכולה להשתנות לאחר דיון עם המעסיקים, רבים מהם חשים שקולם לא נשמע. "מה שקורה בסוף יש כאן נתק מוחלט בין העסקים במדינת ישראל לבין מה שמנסים להוביל פוליטיקאים עם הכסאות שלהם", אומרת רוית אסף, בעלת רשת בתי הספר למקצועות היופי. אני מעסיקה למעלה ממאה עובדים: יועצי לימודים ויועצי מכירות. העובדים התרגלו ללכת לים. יותר נכון לומר אפילו שהמדינה עודדה את האנשים האלו לעבוד בשחור וזה ביזיון אחד גדול. יש להם ביטחון כלכלי והם לא צריכים לקום בבוקר".
את משלמת יותר לעובדים שעובדים כעת?
"אני צריכה לשלם פי 1.5 לעובדים שעכשיו נמצאים כי אנשים לא רוצים לחזור לעבוד. אנשים מגיעים אלי לראיונות לעבודה, אבל מבקשים להתחיל לעבוד רק אחרי שיגמר החל"ת. במקום שאני אנהל את החברה שלי, העובדים מנהלים אותנו. אני חוששת שמישהו במעגלי ההחלטות התבלבל עד מאד ואני חוששת כי מנותק מן השטח או לדאבוני מונע משיקולים זרים. היום המדינה מעודדת אבטלה או העלמה ועבודה בשחור. המדינה נותנת חסות ובית גידול לפרזיטים, והמעסיקים, כאילו לא חוו מספיק, במגפה, לחימה, מתמודדים עם תחנונים לכוח עבודה".
סטלה ויינשטיין, הבעלים של רשת מכוני כושר, "לזוז" אומרת כי לדעתה מודל החל"ת החדש מעודד אפליה. "אם כבר, צריך לעודד לצאת לעבוד אפילו לחצי משרה, ואת ההשלמה לעשות דרך התלוש שכר והמעביד. שאנחנו מגדלים כאן דור של צעירים שכבר שנתיים יושב בבית, וזה מחרב מוסר עבודה ופוגע נפשית ויעלה למדינה הון תועפות לגמול אותם מזה. יש כל כך הרבה שיטות לדאוג לאנשים צעירים שלא מוצאים עבודה מחד ולהחזיר אותם לשוק העבודה מאידך. וזה פלסטר, פתרון חלמאי שנשלף מהמותן, פחות היותר כמו כל המדיניות של שר האוצר הנוכחי, אשר מעולם לא הוציא חשבונית מימיו ומעסיק סביבו סוללה של יועצים שההבנה העסקית שלהם ככאלו שהיו עובדי מדינה כל חייהם שואפת לאפס".
"אנחנו מנסים לגייס עובדים ואין. פרסמנו בחברות כוח אדם ואפילו השתתפנו בכנס של ההסתדרות לגיוס עובדים, אבל אף אחד לא מגיע. העלינו משכורות אבל העובדים מסרבים לחזור, בטח הצעירים שבהם", מספרת עו"ד לילך סויד, מנכ"לית מוקד אמון. "הדרישה העיקרית של עובדים שיצאו לחל"ת היא שנשלם להם בשחור, ולזה כמוהן אנחנו לא מוכנים. בישראל 30 אלף שוטרים אשר מקבלים גיבוי מ- 100 אלף מאבטחים והמצב הקיים איננו מאפשר את תפקודנו. במבצע שומר החומות היה ביקוש רב לשומרים חמושים וניידות סיור, שיגבו את שוטרי משטרת ישראל ,אך היה קושי רב לעמוד בביקושים. החלטת המדינה להאריך את החל"ת ללא תיאום עם המעסיקים הינה מקוממת ביותר ואף נטולת הגיון".
"מדובר במודל מאוד בעייתי שרק ימשיך להקשות על המעסיקים לגייס עובדים", אומרת יעל נדב, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הביטוח AIG. אין שום הצדקה להמשיך לתת תשלום חל״ת גורף, במיוחד לצעירים, כאשר השוק משווע לעובדים. חברות חוזרות לשגרה, אנחנו לדוגמה בצמיחה מואצת, ומשוועים לעובדים בכל מקצועות הביטוח, מציעים תגמולים נדיבים ועדיין מתקשים בהשגת כח האדם הנדרש. המודל חוטא פעמיים, גם לא מעודד צמיחה במשק וגם נותן תמריץ לחבר'ה הצעירים לבלות את הקיץ בים ולא בעבודה".
מלי ביצור פרנס מנכ"לית קבוצת Tefen, שמעסיקה כ-200 עובדים, אומרת שמעסיקים רבים מחכים שתקופת החלת תסתיים כדי להציע משרות בשכר נמוך מהשכר המוצע כיום, כיוון שהביקוש יעלה על ההיצע. "אין שום סיבה שאדם צעיר בגיל 25 יישב בבית ויקבל כסף מהמדינה בזמן שיש כל כך הרבה משרות פנויות".
ירידה של 43% במספר העובדים בחל"ת
״שוק העבודה היום מתנהל באופן אנומלי", מנתח נתן לוי מנכ״ל אתר לניהול קריירה JobMaster, "מצד אחד ישנה התאוששות מאוד חיובית בכל ענפי התעשיה עם עליה מרשימה בהיקף פתיחת המשרות החדשות. אך לצד זה אנחנו רואים נתון מתון הרבה יותר ביחס לעליה בהיקף המועמדים החוזרים לשוק העבודה. הפער מייצר קושי מאוד גדול בקרב המעסיקים, הקטנים והגדולים, לחזור לפעילות מלאה ולפצות על הפגיעה בהכנסות שחוו במהלך הקורונה. הרבה מהמעסיקים נוקטים ביוזמות יצירתיות כדי לעודד מועמדים לחזור לשוק העבודה, אך חוליה חשובה ביותר היא מדיניות הממשלה. במקום לתמוך בהתאוששות העסקים ולתמרץ אותם על העסקת עובדים, הממשלה מייצרת מציאות אבסורדית בה היא פוגעת ביכולת העסקים לחזור לשגרת פעילות בריאה. נקודה חשובה גם עבור המועמדים: זו גם יכולה להיות הזדמנות מצוינת עבורם לנהל כבר מעכשיו את תהליך בחירת מקום העבודה החדש. יש כיום אופציות מגוונות עם תנאים אטרקטיביים, מה שמעניק כח רב למועמדים".
על פי שירות התעסוקה בחודש אפריל נרשם הנתון הטוב ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה כאשר על כל משרה פנויה מתמודדים 4.9 דורשי עבודה. אולם, בניכוי דורשי עבודה השוהים בחל"ת שיש להם מעסיק לחזור אליו, הרי שהנתון טוב בהרבה ועומד על 1.9 כמעט כל הנתונים שנהגו קודם לפרוץ המשבר ועמדו כל כ 1.7 דורשי על כל משרה פנויה.
בשירות התעסוקה מדגישים, כי מגמת הירידה במספר דורשי עבודה נשענת בעיקרה על דורשי עבודה ששהו בחל"ת, ששיעורי חזרתם לעבודה היו גבוהים משמעותית מאשר אלה שאינם בחל"ת ונותרו מחוץ למעגל העבודה ללא מעסיק בקצה.
על פי נתוני שירות התעסוקה, בסוף חודש אפריל מספר דורשי העבודה השוהים בחל"ת מאוכלוסיית תובעי דמי אבטלה עמד על כ-224,365, כמחצית מהמספר שנרשם בסוף חודש פברואר, כשלושה שבועות מהיציאה מהסגר השלישי (7.2.2021) ועמד על כ-445 אלף. למעשה, מספר דורשי העבודה ששהו בחל"ת ירד ב-43% בחודשיים שבין תחילת מרץ לתחילת מאי, זאת לעומת ירידה של 6% בלבד במספר דורשי עבודה שאינם בחל"ת שנרשמה באותו פרק זמן.
מעבר לכך, שיעור דורשי עבודה שאינם בחל"ת מצוי בעלייה מתמדת ונתון זה מדאיג. "לעומת דורשי עבודה השוהים בחל"ת", מסבירים בשירות התעסוקה, "דורשי עבודה שאינם בחל"ת נפלטו ממעגל העבודה ונותרו ללא מעסיק בקצה. משכך, וכפי שהנתונים מלמדים, הם מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה ועלולים לשקוע לאבטלה ארוכת טווח ואולי אף לתלות בקצבאות סוציאליות ככל שמשך אבטלתם יתארך".