רוב השרים במשרדי "ההוצאה" הכבדים אינם "ליכודניקים אנשי ביבי". הם מנוסים, "ביצועיסטים", מכירים את השטח, ובעיקר, את המלחמות מול האוצר. ברקע, "בור" של 35 מיליארד שקל בצד ההכנסות, הסכמים קואליציוניים כבדים ודרישות אינסופיות להגדלת התקציב מצד ההוצאות. התוצאה: גירעון שמאיים להגיע ל-7% תמ''ג.
אריאל אטיאס לא ימתין עד שידרוש תוספות לבנייה כדי "לחלץ" את ענף הבנייה מהמשבר. פואד, שכבר היה שר בכמעט כל משרד, יידע לסנדל כל מהלך של האוצר. בוז'י הרצוג ידרוש את הגדלת קצבאות הזקנה והסיוע לעמותות שהובטחו לו. שלום שמחון ימשיך לדרוש עובדים זרים נוספים. שר התיירות סטס מיז'סניקוב, תואר שני במינהל עסקים, לשעבר חבר ועדת הכלכלה ויו''ר ועדת הכספים, יודע לעשות לאוצר בית ספר. מולם, יעמוד שר אוצר בלי רקע, בלי ידע ובלי ניסיון, שייאלץ לעצור בגופו את הדרישות התקציביות, כפי שעשה קודמו, ושילם על כך ביוקר.
תיאוריית הקשר: שר התקשורת - משה כחלון
שר התקשורת הנכנס, משה כחלון, אמר השבוע שהוא רואה במשרד התקשורת את משרד ההיי-טק הישראלי. לא ברור למה התכוון כחלון, אבל נקווה שזה מעיד על שינוי כיוון במשרד. כדי שיוכל לעמוד מאחורי האמירה הזו, הדבר הכי חשוב שהוא יכול לעשות, הוא מינוי צוות מקצועי. אם כחלון לא יעשה את זה, רבים הסיכויים שהוא ייכשל.
כחלון אמר עוד שהוא מכיר את המשרד ובכיריו ואת התחום שעליו הוא מופקד. אז זהו, שהוא לא. יש הבדל גדול מאוד בין ישיבה בראש ועדת הכלכלה שדנה בנושאי תקשורת חצי שעה פעם בשבועיים ובין לימוד יסודי של החומרים שספק אם יהיה לו זמן לכך. זו הסיבה שצוות מקצועי הוא הכרחי.
כחלון דיבר עוד על כוונתו להמשיך את המהלכים הצרכניים שהוביל קודמו, אריאל אטיאס. ובכן, מהלכים אלה הביאו לשינויים חיוביים, אבל מוגבלים באפקטיביות שלהם. לכן כדאי לכחלון להתחיל לעסוק בבעיות האמיתיות של הענף ולקבוע סדר עדיפות נכון, במקום להיגרר לאסטרטגיה פופוליסטית.
כולנו שפני ניסיון: שר האוצר - יובל שטייניץ
בנימין נתניהו מינה לשר האוצר איש שאינו מבין דבר וחצי דבר בכלכלה ושאין לו כל ניסיון בניהול מיניסטריון. ברקע, מדינת ישראל נכנסת למיתון העמוק ביותר שחוותה אי פעם.
ביום ג' בבוקר קיבל ביבי טלפונים ראשונים: "לא הגזמת?" שאלו אותו כמה מבכירי המשק. בצהריים, הוא הכריז כי הוא יהיה שר האוצר-העל של ישראל. אך יש בעיה קטנה: שר אוצר הוא תפקיד שדורש 25 שעות ביממה, ולראש הממשלה יש עוד כמה נושאים לטפל בהם.
לכן מינויו התמוה של ד"ר לפילוסופיה חסר ניסיון לתפקיד כה מהותי, מהווה ניסוי מסוכן מאוד. יש כמה תרחישים אפשריים: הראשון, המהלכים החשובים יבושלו במשרד ראש הממשלה יחד עם בנק ישראל. השני, הפקידות הבכירה של המשרד תנהל את השר ובמקרה הצורך תפנה ישירות לנתניהו. אך יש תרחיש שלישי שהוא הבעייתי באמת: היעדר שר אוצר חזק בתקופה כזו יביא כאוס בהנהגה הכלכלית של המדינה. ליובל שטייניץ אין הרבה זמן ללמידה, כי המשק קורס, והלימוד ייעשה על חשבון אלפי מפוטרים שיממנו את שיעורי הכלכלה בגופם.
נסיעת מבחן: שר התחבורה - ישראל כץ
לאחר הכהונה המנומנמת של מופז, שהיה ביחסים רעים עם משרד האוצר, דרוש במשרד התחבורה שר ביצועיסט שיהפוך את משרד התחבורה, החולש על תקציבי ענק, לקטר שיוציא את המשק מהמיתון. הקשר הטוב של כץ עם נתניהו עשוי לסייע בנושא.
כץ מגיע לתפקיד ללא ניסיון קודם בתחום התחבורה, התשתיות או הרכב, והוא יהיה תלוי בצוות המקצועי שיקיף אותו. לכץ יש הזדמנות, אולי חד-פעמית, לנער את התדמית של המינויים הפוליטיים שדבקה בו מתקופתו כשר החקלאות בממשלת שרון.
האתגרים הניצבים בפניו רבים. בהם: המשך המלחמה בתאונות הדרכים, חיזוק הבטיחות בתעופה האזרחית, שיפור התחבורה הציבורית, המשך יישום הרפורמה בנמלים ופתיחת שוק יבוא כלי הרכב לתחרות.
כדי ליישם את הרפורמות החיוניות - בנמלים, ביבוא הרכב ובמשרדי הרישוי, כץ יצטרך לגלות נחישות מול ועדי העובדים ומול כל אותם גורמים אינטרסנטים המחזיקים בקשרים מצוינים בקרב חברי הליכוד. האם הוא מסוגל?
אל קרקע המציאות: שר הבינוי והשיכון - אריאל אטיאס
שר הבינוי והשיכון החדש נכנס לתפקידו החדש כאשר המשבר הכלכלי מכה בכל ענפי המשק, אך הנדל"ן נמצא בעין הסערה.
מינהל מקרקעי ישראל הוא ללא ספק האתגר הגדול ביותר של אריאל אטיאס. אלפי עמודים נכתבו ותוכניות רבות נעשו ביחס לרפורמה במינהל, השולט ב-93% מהקרקעות במדינת ישראל עם ביורוקרטיה בלתי אפשרית, אולם מעט מאוד התממש.
דומה כי הכיוון שאליו יפנה אטיאס יהיה פינוי-בינוי וכן שיקום שכונות ומענקים לבנייה בפריפריה המתאימים לאג'נדה החברתית של ש"ס, ורפורמה במינהל, המתאימה לתדמית האישית של מחולל שינויים שאטיאס מעוניין לפתח.
אולם, אטיאס צפוי לגלות כי האג'נדה של משרד השיכון לא השתנתה כמעט ב-50 השנה האחרונות. בניגוד לפעילות הרגולטיבית בעיקרה במשרד התקשורת הצעיר, במשרד הבינוי והשיכון מדובר על פעילות הכרוכה בתקציבי ענק, אשר הממשלה תתקשה לאשר בתקופה הנוכחית.
עובדים אבודים: שר התמ"ת - בנימין בן אליעזר
בנימין (פואד) בן-אליעזר נכנס לאחד המשרדים הכלכליים החשובים ביותר, במיוחד בזמן משבר. משרד התמ"ת אחראי לא רק על ענף התעשייה שנפגע קשה מהמשבר ועל ענף המסחר שנפגע גם הוא, אלא גם על מי שסופגים את התוצאות העגומות של המצב - העובדים.
תחום התעסוקה נחשב לבולט ביותר במשרד התמ"ת, והוא חולש על שירות התעסוקה, היחידה לאכיפת חוקי העבודה, מעונות היום, הכשרות מקצועיות, מרכז ההשקעות והמדען הראשי. האתגר המרכזי של בן-אליעזר יהיה להגדיל את השימוש שעושה המדינה בכלים שיש בידי משרד התמ"ת לצמצום האבטלה, ולהפוך את המשרד מקבלן ביצוע של משרד האוצר למשרד שמוביל תוכניות כלכליות.
שימור האנרגיה: שר התשתיות - עוזי לנדאו
עוזי לנדאו, 65, נכנס שלשום רשמית לתפקיד שר התשתיות, כאשר הציפיות ממנו מאוד גבוהות. היתרון של לנדאו היא יכולת קבלת ההחלטות המהירה שלו. הוא מכיר היטב את נבכי הביורוקרטיה במשרדי הממשלה ויודע לקצר תהליכים ולרדת לפרטים.
יהיה מעניין לראות מה תהיה עמדתו ביחס לקידום הרפורמה התקועה בחברת החשמל. המבחן הראשון של לנדאו יהיה לקראת ה-1 ביולי, אז ייכנסו לתוקף צווי הרפורמה בחברת החשמל, ולנדאו יצטרך להחליט האם לאשר דחייה נוספת.
בניגוד לשר התשתיות הקודם, שלא הצליח להתניע תהליכים ארוכי טווח, ונאלץ לכבות שריפות במשקי המים והחשמל, ללנדאו יש הזדמנות להטביע את חותמו כבר במהלך השנה הראשונה. ההחלטה הראשונה שהוא יצטרך לקבל תהיה בנוגע למשק האנרגיה, זאת לנוכח תגליות הגז הטבעי. לנדאו צפוי לתמוך במתן עדיפות לגז הישראלי על-פני ספקים זרים, ויהיה מעניין לעקוב אחרי ההחלטות שיקבל.
יודע חקלאי פיקח: שר החקלאות - שלום שמחון
אצל החקלאים בוודאי נשמעה אנחת רווחה לאחר שהתברר ששלום שמחון ימשיך בתפקידו. כמעט בכל נושא עמדותיו מושפעות מטובת החקלאים. כך הוא מתגאה שמועצות הייצור החקלאיות הוחזרו לשליטת החקלאים, ושההיטלים המשולמים על-ידם הופחתו משמעותית. הוא חסך להם עוד הוצאות דרך סגירת הרשות לפיקוח, וגם יותר מאשר הכפיל את מספר העובדים הזרים העובדים בחקלאות.
לצד אלו, ישנם אתגרים ששמחון מנסה לקדם ועשויים להועיל לצרכנים. מדובר בחקיקה לקביעת אמות מידה לגידול ולשיווק פירות וירקות לשוק המקומי, והרפורמה בענף החלב, שגם היא בשלבי חקיקה. מעניין לראות אם שני אלו יבשילו בקדנציה הקרובה.
סעד לרווחה: שר הרווחה - יצחק הרצוג
העובדה שיצחק הרצוג החליט להישאר במשרד הרווחה, עשויה ללמד כי כשהוא מקבל על עצמו תיק, הוא גם רוצה ליצוק בו תוכן ולהשפיע. בקדנציה הקודמת הוא הצליח להגדיל את קצבאות הזקנה ואת הקצבאות לניצולים, להגדיל את מספר העובדים הסוציאליים ולהעביר רפורמה למען שילוב נכים במעגל העבודה.
אבל האתגרים הגדולים של משרדו עוד לפניו: המשבר הכלכלי צפוי להגביר את ההזדקקות לשירותי הרווחה, שממילא קורסים תחת הנטל. הרצוג יצטרך לפעול להגדלה נוספת של תקני כוח האדם, ויותר חשוב: לעמוד על כך שביום שבו המשק ייכנס מחדש למסלול של צמיחה, אלה שירדו אל התחתית לא יישארו שם.
קודם כל שיווק: שר התיירות - סטס מיסז'ניקוב
לשר התיירות הנכנס סטס מיסז'ניקוב מחכה אתגר לא פשוט. שנת 2008 הייתה אחת משנות השיא בתיירות הנכנסת לישראל, והשאיפה של הדרג המקצועי היא להביא לכך ש-2009, שנת שיא המשבר הכלכלי, לא תביא לקריסת הענף, המעסיק עשרות אלפי עובדים ומהווה את אחד ממנועי הצמיחה לתל"ג.
כל בעלי העניין בענף התיירות בישראל, טוענים כי על מנת להימנע ממשבר קולוסאלי יש להגדיל משמעותית את תקציבי השיווק לתיירות בישראל ברחבי העולם. על-פי גורמים המקורבים לשר הנכנס, מאמין האחרון בכל מאודו בהגדלת תקציבי השיווק ואף דאג לסעיפים הנוגעים לכך בנספחים להסכמים הקואליציוניים.
התקופה שבה עמד מיסז'ניקוב בראשות ועדת הכספים הייתה מהתקופות היותר טובות של הוועדה הזו, ולכן יש את כל הסיבות להאמין שגם הפעם יפגין השר הצעיר והביצועיסט את אותה נחישות ויעשה הכל על מנת להטביע את חותמו במשרד התיירות, דבר שיועיל לכולנו.
