ממיליון ורבע מובטלים ועובדים בחל"ת, לצד אלפי עצמאים שעסקיהם נסגרו, יושבים כעת ולא יודעים איך הם יביאו פת לשבת. אותם בעלי בתי קפה ומסעדות ואולמות אירועים, אותם שליחים עסקיים, אותם אנשי תיאטרון וקולנוע לא מצליחים לראות את המחר. ביום שחור אחד המציאות הכריחה אותם לסגור את מפעל חייהם – והם לא רואים מתי יוכלו לחזור ולהתפרנס.
מצדו השני של המתרס עומדים מקבלי ההחלטות. פקידי האוצר וחברי הכנסת, השרים והמנכ"לים, השופטים ועוזריהם, מקבלי הפנסיה התקציבית בשירות הציבורי. הם ממשיכים בחייהם כרגיל, כאילו דבר לא קורה כאן. הם לא ניזוקים מהאסון העובר עלינו. למצב הזה בדיוק צריך לשים סוף.
אני קורא להכריז על מצב חירום כלכלי ולהפוך ל"משטר קומוניסטי". יש להגביל את שכר במגזר הציבורי ל-30 אלף שקלים, כך שבעת החירום הזו, כל מי שמשכורתו גבוהה יותר מ-30 אלף שקלים ישלם 90% למס הכנסה על תוספת השכר.
מה המדינה תעשה עם הכסף? תעביר אותו לכל אלה אשר נשבר מטה לחמם. כל בית אב יקבל לחשבון הבנק 4,000 שקלים לכל בן משפחה. כך, משפחה בת ארבע נפשות תקבל מהמדינה 16 אלף שקלים. לצד זאת, תוטל חובת דיווח למס הכנסה בשנה זו, ולכל נישום – אדם עם תיק במס הכנסה – יוטל מס של 90% מעל הכנסה של 30 אלף שקלים. גם הפנסיות התקציביות יוגבלו באותו האופן.
אי אפשר להמשיך לעמוד מנגד ולראות את הנדכאים שלא רואים אור ותקווה נרמסים תחת מקבלי ההחלטות. אם לא נעשה זאת, הציבור יעלה על הבריקדות. האלימות תגעש ברחובות. אנשים יתאבדו. אסור לנו להגיע למצב הזה.
הכותב הוא רואה חשבון של בעלי עסקים וחברות קטנות