לפני כשנה רכש ש', תושב נצרת, ספה וכורסה בחנות רהיטים בעיר, תמורת 9,000 שקל. לפי מועד האספקה שנקבע הרהיטים היו אמורים להגיע לביתו תוך 45 ימי עסקים.
אבל אז, לטענת ש', לפני שחלפו 14 יום, הוא התחרט על צבע הספה שרכש, וביקש לבטל את קנייתה ולקבל את כספו בחזרה. לטענתו, המוכר בחנות שכנע אותו שלא לבטל את העסקה ולבחור ספה אחרת, והבטיח לו שתוך 3 ימים תגיע לחנות מניפת צבעים שממנה יוכל לבחור את צבע הספה החדשה.
אך לאחר שמניפת הצבעים לא הגיעה לדבריו בזמן, ביקש שוב לבטל את העסקה, ולאחר שלא הצליח, החליט ש' להגיש תביעה על סך 17 אלף שקל נגד בעלי החנות לבית המשפט לתביעות קטנות בנצרת.
בעלי החנות טענו בכתב הגנה כי פעלו על פי החוק, וכי התובע קיבל את הריהוט שרכש לשביעות רצונו. לדבריהם, מדובר בהזמנה מיוחדת של פריטים שאינה ניתנת לביטול על פי חוק הגנת הצרכן, מאחר ומדובר בצבעים מיוחדים של הספה והכורסאות.
השופט העמית יובל שדמי שדן בתביעה אמר שאינו מאמין לסיפוריו של ש', שלא הציג בפניו הוכחות בנוגע לבקשתו לבטל את העסקה, ובצעד יוצא דופן החליט לחייב את הלקוח לשלם לבעלי החנות הוצאות משפט בסכום של 3,000 שקל.
לדברי השופט, ש' ניסה לנצל את ההליך המשפטי על מנת לקבל פיצוי שלא מגיע לו, תוך שאינו אומר אמת בבית המשפט. "כאמור לעיל, לא האמנתי לסיפורי התובע על כך ששוב ושוב ביקש לבטל את העסקה ושוכנע שלא לעשות כן... איני נותן אמון בעדות התובע, ואני מעדיף בבירור את עדות נציג הנתבעת, ממנו התרשמתי לטובה", הדגיש השופט, "בשל התרשמותי השלילית מהתנהלות התובע מן הראוי לחייבו בסכום הוצאות משמעותי ומרתיע", ציין השופט.