אותר נהג המונית שגבה מתייר שנחת בישראל 700 שקל עבור נסיעה של חצי שעה. אנשי היחידה למניעת עבירות וביקורת טיב השירות בנתב"ג איתרו את הנהג, שהחזיר היום לתייר 400 שקל מתוך הסכום שגבה ממנו.
לפני מספר ימים אלכנסדרוס זיאס בן ה-24 נחת בישראל במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים כשהוא אמור להשתלב בלימודים במכללת HIT בחולון. זיאס, שמבקר בפעם הראשונה בישראל, נפל קורבן לעוקץ. כשהוא יצא מאולם מקבלי הפנים בניסיון למצוא מקום לרכוש כרטיס סים מקומי, ניגש אליו נהג מונית שהציע לו "להתלוות אליו" בכדי להסיע אותו למעונות סטודנטים ברחובות - שם מצא סידור לינה זמני.
נסיעה מנתב"ג למכון וייצמן אורכת פחות מחצי שעה מה שלא הפריע לנהג לגבות מזיאס 700 שקל. למען הדיוק הנסיעה הסתכמה ב-689 שקל. גם בעודף שהגיש הנהג לנוסע היה מן העוקץ, מטבע של שקל ועשר אגורות שהוצגו לו כעשרה שקלים. התייר סיפר לגלובס כי כשבירר מראש את עלות הנסיעה אמר הנהג כי היא תעלה בין 200-250. התייר סבר, ובצדק שמדובר בשקלים. אך הטריק שהתברר כתירוץ לעוקץ היה שמדובר באירו. כמו כן, הנהג טען כי הנסיעה ארכה זמן רב לנוכח קצר בתקשורת בין הנהג והנוסע.
עוקץ אחר עוקץ
ויש גם צדק מסוים לסיפור - הנהג החזיר 400 שקל שיועברו לתייר. את הכסף העביר הנהג לרן דהאן, בעלי הבר אטלס בתל אביב, אליו הגיע זיאס אחרי שחווה את העוקץ השני בחוויה הישראלית שלו - דירה שהזמין מראש בפלטפורמת Airbnb ועליה שילם כ-1,600 שקל, התבררה כלא קיימת. הדירה, כך הסתבר כבר לא מושכרת לתיירים מזה זמן, אולם עדיין הופיעה בפלטפורמה. החזר כספי הובטח לתייר המאוכזב.
אזור נתב"ג מרושת באלפי מצלמות המנטרות את הפעילות בכל שטחי השדה. מרגע שגלובס העביר את פרטי הנוסע ותיאור המקרה שלפיהם נהג המונית "צד" אותו באולם מקבלי הפנים, אותר הנהג תוך זמן קצר. הנהג אגב מוכר לאנשי היחידה כבעל מוניטין מפוקפק מול תיירים והוא יוזמן לשימוע במטרה להוציא לו צו הרחקה משטח נתב"ג.
שמואל אמסלם, מנכ"ל חטיבת השירות בנתב"ג, הסביר לגלובס כי תפקיד היחידה (המכונה יחידה 170) הוא "למנוע מאזרחים או מעובדים לעבור על החוק בתחום השיפוט של נתב"ג". בנוסף, אמסלם הדגיש כי "ליחידה יש סמכות פיקוח לשמירה על הסדר הציבורי בשטח הקרקעי - אולם אין לה סמכות אכיפה שנתונה בידי משטרת ישראל".
הכללים לא חלים על הנהגים ה"חאפרים"
לדברי אמסלם, מאז שבוטל מכרז נהגי המוניות בנתב"ג מספר מקרי העוקץ לתיירים גדל. למעשה, מאז שבוטל המכרז רשאים כל הנהגים לבצע נסיעות מנתב"ג לאחר שהם נרשמים ומקבלים אישור. כל נהג יכול להוריד נוסעים ובכדי לקבל נסיעה היוצאת מנתב"ג על הנהגים להירשם ולעמוד בכללי רשות שדות התעופה. כללים אלה גם מאשרים להוציא צו הרחקה לנהגים שעוברים על הכללים על ידי ועדה המייעצת למנהל נתב"ג. כשנהג מקבל צו הרחקה, פרטיו מועברים גם למשטרת ישראל שאמורה לדאוג שהצו מיושם. עם זאת, אמסלם טוען שהאכיפה לא קורית בשטח והתוצאה היא ש"חאפרים" מוצאים את דרכם לנוסעים במעקף לכללים המוסדרים ו"חטפנים" (כך מכונים נהגים שמאתרים את הנוסעים עוד באולם מקבלים הפנים) פועלים הרבה יותר מבעבר.
ומתי פעילות החאפרים גוברת? כשאין לתיירים ולחוזרים מחו"ל את אופציית הנסיעה בתחבורה ציבורית שאינה פועלת בשישי-שבת, ברירת המחדל היא נסיעה במונית. אז, אומר אמסלם רואים עלייה גם בתלונות.
ומה האחריות שמוטלת על כולנו? הסבר פניך לתייר לא כקלישאה - אם שומעים על תייר שנעקץ יש לפנות למוקד פניות הציבור בנתב"ג, להעביר פרטים ולפתוח תלונה שסיכוי טוב שתסתיים בתיקון לעוול שנעשה.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס