משבר הקורונה הותיר מאות אלפי בני אדם בישראל בלי מקורות הכנסה. חלקם פוטרו אך רובם הוצאו לחופשה ללא תשלום ממנה לא שבו. בינתיים, החובות נערמים ורבים הגיעו לפת לחם ואף היו נזרקים לרחוב ללא עזרת הורים ובני משפחה.
את החלל הזה ניצלו היטב כמה עבריינים שפרסמו הודעות באפליקציית "טלגרם" המציעות לרכוש מהם שטרות מזויפים במחיר מבצע. בהודעות הבטיחו שהקונים יקבלו את עשרות אלפי השטרות המזויפים שרכשו תוך שעות ספורות במעטפה עם שליח עד הבית.
"המצב בבית על הפנים בגלל הקורונה: אשתי פוטרה, אני בחל"ת. שברנו תכנית חסכון כדי לשרוד אבל המצב נהיה גרוע יותר" מספר גבי (שם בדוי), תושב באר שבע. "ראיתי את ההודעות בטלגרם שמציעות לרכוש שטרות של 100 ו-200 שקל מזויפים אז התכתבתי עם אחד האנשים והוא הבטיח לי שתמורת 5,000 שקל מזומן אני אקבל 50 אלף בשטרות מזויפים. קפצתי על ההצעה".
גבי העביר את התשלום באפליקציית ביט כפי שנתבקש והמתין מספר שעות בהן הובטח לו שהשטרות המזויפים עתידים להגיד לביתו עם שליח לפני שהחל לחשוד שמשהו לא כשורה.
הוא שלח הודעה לאדם שהבטיח לו שהוא אמור לקבל "תוך 3 שעות" את הסכום שקנה, אבל כעבור יממה הבין כי הוא למעשה נפל קורבן לתרגיל עוקץ.
"אני לא יכול להגיש תלונה במשטרה כי עלולים לעצור אותי ולפתוח נגדי תיק על כוונה לרכוש שטרות מזויפים ולהשתמש בהם", סיפר גבי בשיחה עם mako. "אותם עבריינים ידעו שלא נתלונן נגדם ועקצו אותי ועוד רבים אחרים", הוא אומר בכאב.
גבי אינו היחיד שנפל קורבן לעוקץ אבל הם חושש להתלונן. מתברר כשעוד אלפים מתמודדים עם אותו המצב, מרביתם מובטלים, בעלי עסקים שנקלעו למצוקה כלכלית, בעלי דוכנים בשווקים ונהגי מוניות. אלו חוששים להתלונן במשטרה בגלל שהם בעצמם עברו על החוק כאשר רצו לרכוש במודע שטרות כסף מזויפים ולסחור בו.
דינה (שם בדוי), היא אם חד הורית מהשפלה ששילמה 3,000 שקל בתמורה ל-30 אלף שקל בשטרות של 100 שקל מזויפים, אולם קצת לאחר שהעבירה את הכסף, הזייפן נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
"הייתי זקוקה למזומן דחוף לקנות אוכל לילדים הקטנים. ראיתי מודעה של זייפן בטלגרם. נשמע מאוד אמין בייחוד שהוא עצמו אמר שצריך להיזהר מעוקצים", היא מספרת בייאוש. "האמנתי שהכול בסדר והעברתי לו את הכסף בביט. הוא הבטיח לי שתוך חמש שעות הכסף אצלי עם שליח. חיכיתי גם עשר וכששלחתי הודעה הוא חסם אותי. הבנתי שהוא עקץ אותי. זה הזוי שזה שהזהיר אותי מזייפנים עוקצים עקץ אותי בעצמו".
גם סמי (שם בדוי) מתל אביב בעל חנות ירקות נעקץ ב-20 אלף שקל לאחר שרכש 120 אלף שקל בשטרות מזויפים. "בתקופת הקורונה הפסדתי מאות אלפי שקלים. לא קיבלתי שום פיצוי מהמדינה אז כמו רבים אחרים החלטתי לקנות שטרות מזויפים מזייפנים כדי לצמצם הפסדים אבל לצערי אכלתי אותה. הוא קיבל את הכסף ונעלם לי מהרדאר. הזייפנים האלה יודעים שלא נפנה למשטרה כי יעצרו אותנו אז הם דופקים עוד ועוד אנשים מסכנים", הוא מספר.
מוציאים "שם רע" למקצוע
גם הזייפנים עצמם מודעים לבעייתיות ואף מזהירים מהעוקצים שעושים להגדרתם "שם רע" למקצוע. "המון אנשים נעקצו כשהזמינו כסף מזויף וזה פוגע לנו בפרנסה", טוען אחד הזייפנים. "אנשים מסכנים שלא יכולים להתלונן במשטרה ולא מספיק שהקורונה דפקה אותם אז באו עוד כמה זבל'ה ועשו עליהם סיבוב.
יש כמה זייפנים אמינים ואני ביניהם ויש כאלו שמתחזים אלינו ועוקצים את אותם אנשים", הוא טוען ומנסה לשכנע: "תקנה רק ממני. שעתיים הכסף אצלך. בגלל הקורונה יש ביקושים גדולים מאוד מאנשים לכסף מזויף. אנחנו עובדים במעבדות מסביב לשעון".
המחירים עבור כסף מזויף נעים בין אלפי לעשרות אלפי שקלים אמיתיים. עבוד 13 אלף שקלים מזויפים תשלמו 1,200 שקלים, 20 אלף שקל מזויף בתמורה ל-1,800 שקלים, 30 אלף שקלים מזויפים בתמורה ל-2,500 שקלים, 40 אלף שקלים מזויפים בתמורה ל - 3,000 שקל אמיתים, ועל-100 אלף שקל מזויפים תשלמו 10,000 שקלים.