עיר הבה"דים הפכה בטעות לשם גנרי למעבר מחנות צה"ל לנגב. מדובר רק בשלב אחד מבין ארבעה, בתהליך שיעביר לנגב כ-20 אלף חיילים ואלפי משפחות משרתי קבע, בעלות ישירה כוללת של כ-25 מיליארד שקל.
השלב הראשון הוא מעבר בסיס התובלה של חיל האוויר לנבטים (תהליך שכבר קרה באוגוסט 2008). השני, העברת בסיסי ההדרכה של צה"ל - הבה"דים - לצומת הנגב. השלישי, מעבר היחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין בסמוך לעומר, והרביעי, העברת יחידות חיל התקשוב בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.
לאמיתו של דבר, מעבר מחנות התקשוב והמודיעין גדולים בהרבה מקרית ההדרכה, שבמידה מסוימת מהווה פיילוט עבורם. גם כמותית הם גדולים יותר, אבל לא פחות חשוב, מדובר במעבר איכותי פי כמה - של חוד החנית האנושית של צה"ל.
אולם, עד היום, כמתחייב מאופיו של חיל המודיעין, לא נודע דבר על מרכיב מרכזי זה במעבר צה"ל לנגב. כעת, חושף "גלובס" לראשונה את המספרים, הנתונים והתוכניות מאחורי השינוי הדרמטי שתחולל הנדידה דרומה.
"אחריות כבדה"
אל"מ רות שהם, ראש מנהלת מעבר אמ"ן לנגב (מזה 3.5 שנים), מדברת בהתלהבות גדולה על הפרויקט: "מדובר במעבר של 10,000 חיילי וקציני אמ"ן לנגב, כאשר בירוחם לדוגמא יש 9,000 תושבים. אנחנו מפנים במרכז הארץ שטח בנוי של 236 אלף מ"ר, יותר משלושת מגדלי עזריאלי, ובקרית המודיעין נבנה יותר. הטכנולוגיה שלנו צורכת הרבה אנרגיה, והיחידות שיעברו לדרום יצרכו סדר גודל של 40 אלף משקי בית. נפח המידע האדיר שאנו אוגרים גבוה פי 2.5 מחברת סלולר מובילה, ואלפי שרתי מחשב מכילים פי 4 מחברת הסלולר. גם למדינה יש אינטרס, אם היא תצליח להעביר היקפים כאלה של אנשים למגורים ולשירות בדרום, נעשה את המהפכה", מבטיחה שהם.
לדבריה, תפקיד גורמי התכנון הוא לסנכרן בין התוכניות. זאת, באמצעות מנהלת במשרד הביטחון, כאשר באגף התכנון יש ראש מחלקת תשתיות שאחראית על הנושא. "תפקידם לפעול וללחוץ על הגורמים הרלבנטיים. התפקיד שלי הוא לומר מה אמ"ן צריך. כל החלטה דורשת אישור של קצין המודיעין הראשי וראש אמ"ן. אבל חשוב לזכור כי בניגוד לתקופה בה אני הייתי ילדה, היום אין דבר כזה להסתכל רק על איש הקבע. אז פחות חשבו על המשפחה, היום אנחנו מסתכלים גם על המשפחות של משרתי הקבע, ומתכננים את הפרויקט בהתאם. רק אם סביבת המגורים תהיה אטרקטיבית, עם חינוך יותר טוב, חיי קהילה, תעסוקה טובה לבני הזוג וכבישים טובים, המהלך האסטרטגי של המדינה יצלח. זה יספק עבודה גם לאלה שכבר גרים באזור".
לאחר המעבר של הבסיסים מהמרכז (למשל באזור גלילות), רוב חיל המודיעין יהיה בדרום. השטחים העתידיים יעמדו על כמעט 300 אלף מ"ר בנוי, כשני שלישים מהם שטחים ייעודיים והשאר מגורים, הדרכה, אחסנה וסדנאות. הצלחת עיר הבה"דים היא תנאי לכך שגם פרויקט זה ימומש בשיטת ה-BOT.
ללא ספק, אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא לשווק את הנגב למשרתי הקבע. "כבר לא מדובר באנשי קבע שנשואים למורות וחיילות, זה הדור שהיה. מרבית אנשי אמ"ן חיים עם בני זוג בהיי-טק או עם קריירה משלהם, ולהגיד שעוברים דירה לדרום זה לא טריוויאלי. ענייני המגורים למשל לא באחריותנו, אבל לי יש אחריות כלפי ראש אמ"ן לומר היכן ומתי יגיע כביש 6 ליד צומת שוקת, ואיזה מענה יהיה מבחינת המגורים", אומרת שהם. "אל מול חשדנות מאוד גדולה ופחד בתחילת הדרך, היום החיל מגויס לעניין, ויש שיתוף פעולה יפה".
אקדמאים ועתודאים
שהם מציינת את המאפיינים הייחודיים של אנשי החיל. לדבריה, "65% מאנשי הקבע שיעברו במסגרת התוכנית הכללית של מעבר צה"ל לנגב הם מאמ"ן. 66% מתוכם אנשי טכנולוגיה ומודיעין, שלהם אוריינטציה טכנולוגית גדולה.
"אנחנו נעביר 90% מכוח האדם הטכנולוגי של אמ"ן, רובם אקדמאים ועתודאים שמגיעים כצעירים, והסיכוי שיבנו את ביתם ומשפחתם בדרום הוא גדול, עם מסוגלות תעסוקתית גבוהה. כיום, 66% מהאוכלוסיה הזו מתגוררת באזור ת"א והמרכז, ובהחלט צריך לשכנע אותם לעבור לנגב. בניגוד לחיל האוויר, אצלנו התרבות הארגונית היא שאנשים נשארים משך שנים ארוכות באותו בסיס, לעתים מתגייסים ליחידות ופורשים מאותן יחידות בסיום שירות הקבע".
אי אפשר שלא להתייחס לנושאים המודיעיניים ולחשיפה הרבה שהמעבר והיציאה לתקשורת גורמים. "רצף מודיעיני זו סוגיה קריטית, ואנו חייבים שימור של כמות ואיכות כוח האדם. אנחנו נכנסים לקרית מודיעין אחודה, ומנסים לראות באילו תחומים ניתן לעבוד בצורה יותר מרוכזת אל מול מה שאנחנו פועלים כיום. כרגע יש ביזור, וכך נוכל להשיג יותר התייעלות. חלק מהתהליך הלאומי גורם לחיל המודיעין, שתמיד היה 'בשושו', להיחשף. זה שינוי תרבותי מאוד גדול. היינו צריכים להבין שישנם דברים שצריך לחשוף אותם, וזה שינוי תרבותי גדול בחיל. לפני שכתבתי במצגת שיעברו 10,000 איש - השתעלתי".
בנוסף, מפתיע לגלות כי בחיל מבטיחים מיקור חוץ משמעותי עם המעבר לנגב, שכמובן יתרום לסביבה. "יהיו תחומים טכנולוגיים שחברות ההיי-טק יעזרו לנו בהם. בחומרה, תקשורת ותוכנות מדף נעשה מיקור חוץ, ואילו מה שהוא ייעודי יישאר כמובן אצלנו. לדבר על מיקור חוץ בחיל המודיעין, היה בעבר מוקצה, לא חלמנו על תחומים אלה. אבל אם נדבר על מיקור חוץ גם בתחומים טכנולוגיים, זה יגרום לכולם לעבור לצידנו. התייעצנו עם מנכ"ל חברה גדולה על רי-לוקיישן לדרום, והוא אמר 'ברגע שאתם עוברים אני פותח סניף'. זה יגרום למהפכה חברתית ותעסוקתית, ברגע שנעשה את הצעד הראשון ונביא את התעשיות זה ירוץ קדימה. כמובן שזהו תהליך, אבל אנחנו נהיה החלוצים, לפחות בהיבט הטכנולוגי".
בחיל אומרים שהמשבר הכלכלי אינו צפוי להשפיע על התוכניות הגרנדיוזיות. "דווקא במציאות הכלכלית הנוכחית זו הזדמנות אדירה, והמהלך מקבל משנה תוקף כי הוא מניע מהלך תקציבי גדול, כ-12 מיליארד שקל. זה מניע חברות בנייה גדולות וחברות טכנולוגיה".
