בתוך בליל הצעקות הפופוליסטיות שנזרקו לחלל ועדת הכספים, במהלך הדיון על הצעת האוצר לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, נשמע אחד המשתתפים מעיר ליו"ר הוועדה הטרי, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כי התמזל מזלו. "המזל שלך הוא שאין לך גפני בוועדה", הסביר. הדובר ידע על מה הוא מדבר. אם היה גפני חבר בוועדה, ודאי היה מרים את הקול, בלשון המעטה, יוצא נגד יו"ר הוועדה ונגד האוצר וטוען ששם דואגים רק לעשירים ופוגעים בשכבות החלשות. אלא שגפני יושב מזה כחודש בראש השולחן ונדרש מתוקף תפקידו להפגין ממלכתיות. "חברי הוועדה חיוורים לעומת מה שאני עשיתי לנתניהו ב-2003 וב-2004 כשהציג את התוכנית הכלכלית", הוא נזכר, "אבל עכשיו הדיון צריך להיות מקצועי. גם בלי לצעוק אפשר להשיג את אותן התוצאות", הוא מסביר איך הצליח להשיג את אותה המטרה בדיוק רק מהצד השני של השולחן. ההצעה, הוא אומר בפסקנות, לא תעבור בכנסת.
בימים האחרונים הפעילו בכירים באוצר לחצים על גפני לדחות את הדיון בוועדה. גפני סירב. הוא אמנם חבר בקואליציה, אבל לא מוכן לשמש חותמת גומי לתוכניות האוצר והממשלה. "הטלת מע"מ על פירות וירקות משוללת כל היגיון כרגע", הוא אומר, "זה לא הזמן לשנות סדרי בראשית בגלל חסר בהכנסות המדינה. השתת מע"מ על פירות וירקות ובמקביל הפחתת מס הכנסה זה נכון אבל לא בימים כאלה". לשיטתו של גפני, את הפחתת מס ההכנסה יש לדחות עד אחרי 2010.
"התקציב יעבור"
גפני סבור כי באוצר כבר מבינים שאין סיכוי להעביר את המהלך בכנסת ובקרוב, הוא אומר, תתחיל ההידברות לגבי החלופות. "אם יציעו במקום לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, להעלות את המע"מ הכללי בחצי אחוז - מ-16.5% ל-17% במסגרת הוראת שעה ולדחות את הפחתת מס הכנסה ל-2011, אולי אתמוך בזה", הוא אומר. "כתוצאה מזה גם הקיצוצים הרוחביים יהיו מתונים ולא יפגעו בחינוך, ברווחה ובבריאות".
באשר להצעת האוצר לדחות את החלת הוראת השעה שתבטל את הפטור ממע"מ בחצי שנה או יותר, אומר גפני כי סיעתו לא תיתן יד למהלך אבל כיו"ר ועדה הוא פתוח להצעות. "בגלל המצוקה התקציבית שישראל חווה היום לנוכח המשבר הכלכלי העולמי, ברור שיהיו גזירות קשות, העניין הוא התעדוף. צריך לראות איפה פוגעים פחות. אם האוצר יבוא עם הצעות אתן לזה יד. אני פתוח לכל דיון", הוא אומר.
המאבק על הסרת איום הטלת המע"מ על הפירות והירקות עומד כרגע בלב השיח הציבורי אולם הוא לא הנושא היחיד שוועדת הכספים תתמקד בו לקראת אישור תקציב המדינה לשנים 2009-2010 בכנסת. בעוד שבועיים יחלו הדיונים ועל שולחן הוועדה יעלו גם הקיצוץ הרוחבי, היטל הבצורת, המשבר ברשויות המקומיות ומענקי האיזון ועוד סעיפים רבים מספר חוק ההסדרים. "המלאכה לא תהיה נעימה", אומר גפני, "אבל התקציב יעבור. נתניהו יכול להיות רגוע. נעביר תקציב טוב ותוכנית כללית שתהיה צמודה לו". יו"ר הוועדה מסתייג ואומר כי בסופו של דבר התקציב אמנם לא ייצא כמו שהוא נכנס, אבל הוא מתחייב שלא ייפרצו מסגרות, ולא תשונה מדיניות הממשלה והאוצר. "הסך הכל הכללי יישאר אותו דבר, עם שינויים קלים פנימיים. יעד הגירעון והתקציב, ההוצאה לא ישתנו אלא בהסכמה של נתניהו ושטייניץ". בנושאים שנויים במחלוקות, הוא מבטיח, יגיע לפשרות.
חייל ממושמע
גפני אמנם מפזר מסרים מרגיעים לכיוון האוצר אבל אם חשבו שם לרגע שהיו"ר החדש יעשה להם חיים קלים, סביר להניח שהמציאות תוכיח ההיפך. "אין לי ויכוח עם אנשי האוצר. הם צריכים להביע את עמדתם, אבל בניגוד לאחרים, אני סבור באופן חד משמעי שלא הם קובעים ומחליטים. הם אלו שמביאים את ההצעות לכנסת ולוועדות ומי שמחליט בסופו של דבר הם נבחרי הציבור".
ב-1988, כשהחל את חייו הפרלמנטריים, מספר גפני, היה חייל ממושמע. "אני באתי מהכולל, אין לי השכלה אקדמאית. אמרו לי שיש חוות דעת מקצועית - שתקתי והקשבתי. אמרו לי שיש חוות דעת משפטית - שתקתי והקשבתי. אמרו לי שיש חוות דעת צבאית - בוודאי ששתקתי והקשבתי. אבל עם השנים למדתי שמאחורי כל חוות דעת עומדת השקפת עולם של מי שכתב אותה, וצריך להפעיל את השכל הישר ולהבין את הדברים, ולא לעבור לדום ולקבל כל דבר. אנשי אגף התקציבים מאוד מיומנים אבל אני צריך לבחון הכל ולקבל חוות דעת נוספות", הוא אומר למורת רוחם של אנשי האגף.
עם זאת גפני אינו מתכוון ליצור משבר קואליציוני ערב אישור התקציב. הוא אינו מעוניין בהפלת הממשלה. ההיפך. "אני מתכוון שהקואליציה תכהן ארבע שנים, אני מתנגד להקדמת הבחירות. המציאות הזו שבה מתחלפים כל שנתיים מהווה נזק כבד. אעשה הכל כדי שהקואליציה תחזיק עד סוף הקדנציה - אלא אם המשיח יבוא קודם", הוא מוסיף בחיוך. "עם זאת, מי שחשב שאעבור לדום, טועה. אני יודע להיות אופוזיציה ולתקוף. ואם אצטרך - אדע איך מצד אחד להיות ממלכתי ומצד שני לוחם. פוליטיקה היא אמנות האפשר. אם ארצה לשבור את הכלים לא תהיה לי כל בעיה".
אין לו קווים אדומים בכל הנוגע לתקציב, הוא אומר, ולדבריו גם לא הציב בפני האוצר דרישות תקציביות כדי להעביר את התקציב בכנסת. "אני רק רוצה שהתקציב יהיה עם הכי פחות פגיעה בשירותים החיוניים - חינוך, בריאות רווחה". אבל על דברים משמעותיים הוא מתכוון להיאבק. כך למשל הצליח להוציא מטיוטת חוק ההסדרים שהוגשה לממשלה את הסעיף העוסק בביטול אזורי רישום באופן הדרגתי במסגרת הרפורמות בחינוך. "הרמתי טלפון למי שצריך ואמרתי - אם זה ייכנס לחוק ההסדרים, יהדות התורה תצביע נגד התקציב כבר בקריאה הראשונה בכנסת. אלו עיזים שאסור שייכנסו לעדר". באוצר הסכימו להוציא את הסעיף, לא לפני שדרשו תמורה. "הוצאנו את הסעיף, אבל תהיה חייב לנו", אמרו לו. "אמרתי להם שהם חייבים לי כי הם בכלל הכניסו את הסעיף הזה מלכתחילה", מספר גפני.
איש של פשרות
גם בתחום איכות הסביבה הפך חבר הכנסת החרדי לאחד המחוקקים הדומיננטיים. בכנסת ה-16 למשל, הצליח גפני להעביר כ-10 חוקים בקריאה שלישית. מכיוון שגם מהעשייה הירוקה אין בכוונתו להיפרד ממש ועל אף שבדרך כלל ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה בנושאים ירוקים, צפויים בקרוב חברי ועדת הכספים לגלות שבסדר היום שלהם מופיעים גם נושאים סביבתיים. בין הנושאים שיעלו לדיון ומתגבשים כרגע בשיתוף אנשי אדם טבע ודין, סוגיית האשראי הבנקאי הניתן לפרויקטים ירוקים. בנוסף הנחה גפני את מנהל הוועדה, תמיר כהן, להזמין בכל הנושאים שעומדים על סדר יומה של הוועדה את הארגונים הירוקים.
גפני הוא ללא ספק איש של פשרות. בתוך פחות מחודש בתפקיד הספיק להשיב את עובדי מפעל חיפה כימיקלים לעבודה סדירה לאחר שהצליח להוביל את הצדדים לפשרה ולבוררות מיידית; התערב בסכסוך העבודה הממושך בין המרצים באוניברסיטה הפתוחה, לבין הנהלת המוסד, ואם רק היו מאפשרים לו - היה משמש מפשר בפרשת בנק הפועלים ודני דנקנר. לאחר ששוחח עם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, עם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, ועם יו"ר הדירקטוריון, דני דנקנר, "הייתי מגיע בסופו של דבר לאותה התוצאה בדיוק", הוא אומר.
מי יהיו השותפים?
גפני הציע את עזרתו בהשגת פשרה בין הצדדים אולם בנק ישראל העדיף לנקוט מדיניות אחרת. "חשבתי שהכנסת צריכה להיות מעורבת כי הוועדה מטפלת במערכת הבנקאית, אבל אחרי שיחה עם שני הצדדים הבנתי שהם רוצים לסגור את זה בדרג המקצועי", מסביר גפני ומוסיף כי "הסיפור של בנק הפועלים הוא קשה, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי בעולם. הפרשה הטילה צל כבד כי הנסתר בסיפור היה רב על הנגלה. נוצרה תחושה כאילו יש משבר בבנק. צריך להודות שהמערכת הכלכלית בישראל לא נפגעה. צריך לברך על חוסנה של המערכת הבנקאית במדינה כמו שלנו".
מי יהיו שותפיו של גפני לדרך בוועדת הכספים עוד לא ברור. בכנסת הקודמת חברו חברי הכנסת חיים אורון (מרצ) ראובן ריבלין (ליכוד), שלי יחימוביץ' (עבודה) וליצמן (יהדות התורה) לקואליציה חוצת מפלגות ושלטו ללא עוררין בהחלטות הוועדה. גפני עוד לא הספיק להתחבר להרכב זה או אחר. "אני מדבר עם כולם ומחובר לכולם, אבל לא שולל שום הרכב", הוא אומר, "אנחנו עוד לפני הסערה, היא תגיע ב-16 ביוני (תחילת דיוני התקציב בכנסת, ל.ו) ואז נראה לאן פני הדברים, איפה חילוקי הדעות האמיתיים ואיפה שיתופי הפעולה".
