בשנה החולפת חל גידול משמעותי במספר העובדים הזרים המועסקים בישראל. שלוש אוכלוסיות של מבקשי עבודה לא-ישראלים פועלות בשוק: עובדים זרים, פלסטינים ופליטים מאפריקה. ההערכה היא שקיימים בישראל כ-225 אלף עובדים זרים, מתוכם מאה אלף ללא היתר עבודה ועוד כעשרת אלפים פליטים המחפשים תעסוקה.
לפני מספר שנים משטרת ההגירה פעלה במרץ וגירשה כעשרים אלף עובדים לא חוקיים בשנה. בשנים האחרונות הצטמצמה פעילותם, ובשנה החולפת גורשו מהארץ 3,000 עובדים לא חוקיים בלבד. אבל נתון לא מספיק כדי להסביר את הגידול במספר העובדים הזרים.
התחום הסיעודי אחראי גם כן לריבוי העובדים הזרים. הביטוח הלאומי מעניק היתר למטפל זר כמעט לכל נזקק. מספר ההיתרים שניתנו בשנה האחרונה גדל ב-20% לעומת השנה שעברה עקב ההחלטה של הביטוח הלאומי שלא להערים קשיים על הנזקקים. בנוסף, כמובן, גם ענפי הבנייה והחקלאות מספקים היתרים לעובדים זרים.
מחסור בנתונים מקשה על האומדנים בנוגע לתעסוקת פליטים. עם זאת, ההערכה היא שמתוך 20 אלף הפליטים החיים בישראל, מחציתם כשירים לצאת לשוק העבודה. חלק מהפליטים אף קיבלו אישור מיוחד לעבוד בחקלאות בערבה ובמלונאות באילת.
המצב הכלכלי הקשה ברשות הפלסטינית מביא לכך שגם במגזר הזה חל גידול בכמות המועסקים בארץ. לפי נתוני בנק ישראל, בשנה החולפת הייתה עלייה של 20% במספר הפלסטינים שעבדו בארץ, רובם בתחומי הבינוי, המסחר ותיקון הרכב.
מכל אלו עולה כי הגידול במספר העובדים הזרים והשתלבותם בשוק העבודה המקומי הקטינו את היצע מקומות העבודה שיכול היה להיות זמין עבור עובדים ישראלים, בעיקר בקרב בעלי השכלה נמוכה. נכון, שעור האבטלה של ישראלים בעלי השכלה נמוכה ירד עד שפרץ המשבר הכלכלי, אבל בלי הגידול במספר העובדים הזרים אחוזי האבטלה היו יכולים לרדת בשעור גבוה יותר.
למשבר ולהאטה שהורגשו במשק החל מ-2009 אפשר היה להיכנס עם נתוני תעסוקה טובים יותר. ההזדמנות הזאת הוחמצה עקב נתינת היתרי תעסוקה בקלות רבה מדי, החלשות האכיפה על מעסיקים וההאטה בגרוש עובדים זרים המועסקים ללא היתר.