בזמן שהאחים דורון אביב ודפנה הרלב מקדמים את הנפקת הענק של חברת אביב נדל"ן שבבעלותם בבורסה בתל-אביב, אחותם דנה (שאינה קשורה לחברה המונפקת) מקדמת בימים אלה מכירת דירת יוקרה בתל-אביב - אחד הנכסים המרכזיים שבבעלותה. זאת במסגרת הסדר נושים של יצרנית הדלתות "פוליווד", כך נודע לגלובס.
הדירה המדוברת ממוקמת בצפון תל-אביב, וככל הידוע נבנתה בעבר על-ידי אביב נדל"ן ונמצאת בידיה של דנה אביב כבר כמה שנים. התמורה עבורה מוערכת בכ-27 מיליון שקל. אם אביב לא תשלים את המכירה תוך תקופה שנקבעה מראש, היא תבוצע בחסות ביהמ"ש במסגרת הסדר הנושים של יצרנית מותג הדלתות, חברת Hi-Wood.
מלבד הדירה המדוברת, במסגרת הסדר הנושים כבר נמכרו שתי דירות בפרויקט של אביב נדל"ן ברמת אביב, תמורת כ-8.5 מיליון שקל בסך הכול. זאת לאחר שדנה אביב כבר סיכמה על רכישתן, אולם הספיקה לשלם רק מקדמה עבורן בסך כמה מאות אלפי שקלים.
ההסדר שאושר בביהמ"ש המחוזי בנצרת בסוף שנת 2020 לחברת Hi-Wood, כלל החלטה לפרוע כ-50 מיליון שקל מתוך חובות לנושים המוערכים בכ-100 מיליון שקל. זאת אחרי שהחברה הגיעה למצב של חדלות פירעון ובשנה שעברה ניתן צו לפתיחת הליכים בה.
מפעל שהעסיק מעל 100 עובדים
Hi-Wood, שהוקמה בשנת 2013, החלה לפעול בתחום הדבקים הסינתטיים ובהמשך עברה לייצור דלתות פולימריות כתחליף לעץ טבעי, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים. זאת באמצעות מפעל בעפולה שהעסיק יותר מ-100 עובדים.
אביב הייתה בעלת מניות מרכזית ב-Hi-Wood שקרסה וערבה לחלק גדול מהחובות לנושים, ובמסגרת ההסדר התחייבה לתרומה אישית באמצעות מימוש נכסים, בהם הדירה המוצעת כעת למכירה. כנאמן להסדר הנושים מונה עו"ד איתי פריימן על-ידי ביהמ"ש, ומי שייצג את דנה אביב בהליך הוא עו"ד אמיר ברטוב.
אביב נדל"ן הוותיקה בדרך לבורסה
אביב נדל"ן, כאמור בבעלות אחיה של דנה אביב, פרסמה לפני כשבועיים טיוטת תשקיף ציבורית ראשונה לקראת הנפקת מניות ראשונית (IPO) שהיא מעוניינת לבצע בבורסה המקומית. במסגרתה, על-פי ההערכות, היא מבקשת לגייס כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-1.2 מיליארד שקל "לפני הכסף".
אביב נדל"ן היא חברה ותיקה שנוסדה בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת על-ידי משה אביב, אביהם של שלושת הילדים המוזכרים, ולפי דיווחיה לקראת ההנפקה היא השלימה עד היום את "בנייתם ומכירתם של אלפי יחידות דיור בפרויקטים בישראל, מאות אלפי מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים ועשרות פרויקטים הנדסיים מורכבים".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס