"יש לי חזון מאוד גדול של הבטחת הקיום האנושי ואני חושבת שאני יכולה להביא ערך מוסף לעולם". "חזיתי את המשבר הכלכלי. הרבה שנים אני רואה דברים לפני שהם קורים אבל זה בשביל לשנות דברים. התשובה שקיבלתי ממי שמעביר לי מסרים זה ללכת עם האמת". "זה עובד אצלי או בתמונה או במלים - לא דרך אנשים" - כך אמרה שרי אריסון בראיון מיוחד ל"חדשות ערוץ 2".
"המסר היה על משבר כלכלי, שאנשים יתחילו להשתגע, יהיו הרבה מחלות, מטוסים ייפלו, קומבינציה של הרבה מאוד דברים. קיבלתי גם מסרים טובים - אני חושבת שאנחנו לקראת הגאולה".
"עשיתי הרבה דברים בחיים שלי אבל ספר זה משהו מהנשמה שלי", הוסיפה. "אני נתתי למה שרואים בחוץ לשלוט ולא יצאתי עם הקול שלי - הספר שלי זה הקול שלי". לשאלה מדוע היא מפחדת אמרה אריסון: "תמיד הרגשתי לא מובנת ואנשים רואים דברים הפוך ממני". "אני חושבת שלבנק יש תפקיד מאוד משמעותי בארץ ובעולם, בנק צריך לתת לאנשים את הכלים להתעצם".
בנוגע לפרטים בספרה על תחושת היותה קורבן אמרה אריסון למראיין עמנואל רוזן: "מה שחשוב לי זה דברים של הלב. כל החומריות הזו זה דברים בעיני שלא לוקחים לקבר. יום אחד יש לך ויום אחד אין לך. אני שמה פחות משמעות על הדברים האלו. כשאתה נותן ונותן ומקבל רק ציניות ורוע אתה מרגיש שאתה מתרוקן".
אריסון אמרה כי היא רוצה למכור את היאכטה שלה: "זה לא עניין שלא מגיע לי. זה לא בשבילי, אני נהנתי מזה תקופה מסויימת ואחר כך עברתי ייסורים. אני לא נהנית מה-הו הא סביב זה. כשהגיע המשבר אמרתי יופי - יש לי תירוץ למכור".
"אני לא נגד אף אחד. יצאתי בעד דני (דנקנר) כי הוא היה יו"ר מעולה אבל מעבר לזה אני חושבת שהקריסה העולמית הרסה בגלל היעדר הערכים ואני לא מאמינה שאפשר לתלות אדם בכיכר העיר בלי משפט".
"אני קודם כל הולכת עם האמת שלי. ישבתי בשקט ובעתונות ובטלוויזיה כל אחד השמיע את קולו ואמרתי - עד כאן. יש לי מה להגיד. אני בטוחה שחשבו שאני אתקפל - הם לא מכירים אותי. אני הולכת עם האמת שלי עד הסוף".
על העובדה שהעיתון דה מרקר כתב נגדה אמרה: "אני חושבת שזה אסון שיש כוח ושמשתמשים בכוח הזה למניעים אישיים. אני לא אכנס לזה אבל אני חושבת שזה חמור מאוד".
"אבא שלי לא רצה להוריש לי את העסקים, היום אני מבינה שזה היה מתוך דאגה ומבט מאוד שובניסטי", אמרה אריסון.
"התחברתי לעופר (גלזר) מהרגע הראשון, מאוד אהבתי אותו ואני מאוד אוהבת אותו. למדתי ממנו לצחוק מכל הלב, לעשות הכל בגדול, אני מאוד צנועה ומאוד ביישנית. הייתה לי תקופה מאוד חשובה עם עופר, אבל היה צריך לעבור הלאה. כל אחד מאיתנו קיבל מה שהיה צריך לקבל מהקשר".
"בעניין של המשפט, נעשה לו עוול. זה לא היה ולא נברא, התקשורת עשתה מזה דבר גדול, שנינו שילמנו את המחיר. זה היה שיעור גדול בשבילי בחוסר צדק. אנשים ממהרים לשפוט ממה שהם רואים בחוץ".
"שמו לי סטיגמה של המיליארדרית, זו סטיגמה שאני מאוד לא אוהבת. וזה פוגע בחינוך במדינה. כשילדים מבקשים ממני חתימה בגלל שיש לי כסף, זה לא טוב. יש לי הרבה מה להציע חוץ מכסף", אמרה.
כל החיים הסתרתי
אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, תיארה בראיון נרחב ל"7 ימים" של "ידיעות אחרונות" בסוף השבוע כי היא מקבלת מסרים ותמונות, לדבריה מאז הייתה ילדה קטנה. היא מספרת שהדברים גרמו לה להרגיש שונה ולא שייכת. "כל החיים הסתרתי וגם לא דיברתי, כי אם ניסיתי לדבר לא הבינו אותי... או שהיו אומרים אוי איזה שטויות. זה מאוד מכווץ".
אריסון מספרת בראיון: "כילדה בת 4-5 הייתי הולכת לישון והייתי רואה תזוזות בחדר, ראיתי דברים.... גם כבוגרת כשהייתי חווה שמשהו יכול לקרות - זה יכול להיות פיגוע, זה יכול להיות אסון טבע או התנגשות של מטוס ויש אנשים מסביבי, אלה אנשים לא רוחניים, שלא מאמינים לי, אני אומרת להם משהו לא טוב הולך לקרות והם מסתכלים עליי כאילו אני פסיכית".
"אני חוויתי מראש, למשל, את מה שקרה לאריק שרון והתחלתי לבכות ליד חברים שלי אבל הם לא הבינו. מה שהכי מוזר לי זה שיש אנשים בחיים שלי שראו שכל פעם בהייתי חווה משהו, הוא באמת התרחש והם עדיין לא מאמינים לי. אבל ככה זה אנשים, הם פוחדים ממה שלא מוכר להם".
אריסון מרחיבה לגבי ההתנהלויות בבנק הפועלים: "לפני כמה חודשים למשל, קיבלתי מסר שהולך לקרות משהו עם המחשבים, שהם הולכים לקרוס. המזל שלי בשנתיים האחרונות שאני חופשייה עם המנהלים שלי. הם יודעים שאם יש לי מסר אז זה קורה. אז באתי לדני ואמרתי לו 'תשמע אני מרגישה לא נוח כי הולכים לקרוס המחשבים בבנק הפועלים, תעשה בדיקה' ושבועיים אחרי כן קרסו המחשבים".
"אני בעניין הזה מובילה משהו, אבל העולם יגיע לשם. עידן הכוחניות, המניפולציות, המלחמות, זה עולם שהולך ומת, זה לא יהיה יותר... לקח לי זמן ללמוד שזו הייחודיות שלי ואני מקבלת את זה כבר בטוב. היום כשאני רואה שצריך ללכת בדרך מסוימת בעסקים או בכל דבר, אף אחד לא יכול לעצור אותי. זה לא שאני לא מקשיבה לאנשים בסביבה אבל זה צריך לנגן לי נכון. עם מה שמנגן לי נכון, עם זה אני אלך".
"בתוכי תמיד הייתי מאוד בודדה, הרגשתי לא מובנת...". אריסון מספרת כי בשנת 1996 חל שינוי כפי שהיא מתארת בספרה: "פגשתי מתקשרת שאמרה לי שכל מה שאנחנו מכירים משתנה ושיש לי תפקיד במה שעומד לבוא, שאכן יש לי שליחות בעולם הזה, שליחות להנהיג ולהוביל".
"אחת המטרות של הספר שלי", אומרת אריסון, " היא להראות שאפשר לקדם את הרוח ואת החומר במקביל".
"לא היה הסבר שמצדיק את הדחת דני דנקנר"
"לא אפרט מה היה בשיחה בינינו בארבע עיניים, אבל רק אגיד שלא היה הסבר שמצדיק את הדחת דני דנקנר". כך אומרת שרי אריסון בראיון נרחב למוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות". "הם ישבו מולי, אבל לא הביאו לי שום דבר קונקרטי שמצדיק מהלך כזה. המטרה שלהם היתה להדיח. להגיד לי שמקבלים מכתבים אנונימיים של אנשים שלא אוהבים את דני?
"או להגיד על רכישת הבנק באוקראינה שזה לא היה עסקה טובה, כשבנק ישראל בעצמו אישר את זה, ופתאום רוצים לסגת כי התקופה לא טובה אז זורקים את זה על דני דנקנר? למה? כולם אישרו את זה, כל הדירקטוריון, בנק ישראל אישר את זה, אז זה רק דני דנקנר? כשאני אומרת שלא היו סיבות, אני מתכוונת שלא היו סיבות ראויות להדיח אותו, לדעתי זה מאוד אישי.
"כל מה שקרה בפרשה הזו היה בעיניי עוד סימפטום לכך שהמדינה מתנהלת בצורה פוליטית ולא נקייה, ולקחתי את זה מאוד קשה. ראיתי בזה כוחנות, השתלטות, תחמנות, התנהלות שהפכה להיות אולי רגילה בנוף שלנו. וכשיצאתי החוצה לתקשורת, הכותרות היו 'מלחמה'. למה 'מלחמה'? למה לא כתבו 'עומדת על האמת'? הרי לא באתי להילחם, באתי להגיד את האמת".
פוליטיקות ומניפולציות
אריסון אמרה עוד: "אני לא רוצה להיכנס לאינטראקציות שהיו לו מול בנק ישראל, אבל אני חושבת שלאנשים קשה עם האמת והיושר. הרבה יותר קל לאנשים לפעול מתוך פחד ומניפולציות, ודני אמר את הדברים בפרצוף, הוא לא שיחק את המשחק של הפוליטיקה והדיפלומטיה, ולכן יצאתי החוצה בעניין שלו. זה לא היה קל, במיוחד כשכל מי שמסביבי - היועצים שלי, המנהלים, כולם - אמרו לי: 'אל תצאי למסיבת עיתונאים'".
בנוגע לדנקנר, אמרה אריסון: "דני היה ועדיין בן אדם מאוד מוכשר, מאוד מקצועי, איש עסקים מצוין ויו"ר מדהים בעיניי, שהלך בדרך של יושר ואמת ולכן עמדתי מאחוריו. אמרתי את זה גם לבנק ישראל. לפי דעתי, בכלל בגלל זה התנגדו לו, בגלל שדנקנר שם את הדברים על השולחן ואמר את האמת בלי פחד. אני חושבת שיש במדינה שלנו דפוס של אנשים שרגילים למשחקים, לפוליטיקות ולמניפולציות, ומי שבא בצורה ישירה ואומר את האמת בפנים - לא יודעים להסתדר איתו".
"חשבו שאתקפל"
על בנק ישראל אמרה אריסון: "הם לא תיארו לעצמם שתהיה כאן חזית. הם חשבו שאתקפל, שאעשה מה שאומרים לי ואהיה ילדה טובה. אבל בעיניי יש סיבה לכל זה: זה המבחן שלי, לראות אם אני הולכת עם האמת עד הסוף. והלכתי איתה, הייתי נאמנה לעצמי ולערכים שלי.
"אני חייבת להגיד שאני מכבדת את מעמד הרגולטור ומאמינה שיש מקום לרגולציה. אני רק חושבת שהקווים היטשטשו, ושהרגולציה צריכה לפקח, לא לנהל. אני חושבת שהם צריכים להיות ישרים וענייניים ואז אוכל לכבד את ההחלטות שלהם. ואם זה לא כך, קשה לי לכבד אותן. אני חושבת שההתנהלות בפרשה הזו לא היתה תקינה".
"היו צריכים להגיד לי תודה"
על השליטה שלה בבנק אמרה אריסון: "יכול להיות שיש כאלו היום שמצטערים על השליטה שלי בבנק, אבל זה מוזר, כי מי שביקש שאני אשלוט, זה הם (בנק ישראל). הם באו וביקשו שאקנה גם את המניות של 'תעשיות מלח' ושאהיה בעלת השליטה היחידה. ואחרי שנעניתי לבקשתם התחילו כל מיני כתבות סביב זה שבנק ישראל תוהה אם אני ראויה או לא ראויה. אני חושבת שבתור יהודייה אמריקאית שעלתה לארץ, שמשקיעה, שמפרנסת אלפי משפחות, שתורמת את הנשמה ואת הכסף ושאכפת לי, היו צריכים פשוט להגיד לי תודה, במקום כל הצרות שעושים לי. עד היום אני לא מבינה את המניעים של סטנלי פישר בפרשת בנק הפועלים".
בנוגע לתלונתה למבקר המדינה אמרה אריסון: "נתתי את הכל למבקר המדינה. אני לא רוצה לעשות את זה בתקשורת. אני חושבת שהמבקר צריך לבדוק מה קורה. לא באתי אליו בגלל שאני בעלת השליטה בבנק הפועלים, ואמרתי את זה גם למבקר; באתי כי אני מרגישה חובה כאזרחית מדינת ישראל לעשות את זה".
