בשנת 2008 נרשם גידול של 8.5% בהיקף התלונות המוגשות נגד רשויות המדינה: משרדי ממשלה; רשויות מקומיות; ביטוח לאומי; המשטרה; מערכת בתי המשפט והוצאה לפועל. כך עולה מדו"ח נציבות תלונות הציבור, במשרד מבקר המדינה, המתפרסם היום.
כמו כן, השנה חצה מספר התלונות לראשונה את רף ה-10,000, והגיע ל-10,571 תלונות. הגידול שנרשם בשנת 2008 לעומת שנת 2007, מבטא את מגמת הגידול בשנים האחרונות במספר התלונות המוגשות.
המוסד לביטוח לאומי מוביל במספר התלונות שהוגשו נגדו במהלך 2008 - 986 תלונות; אחריו, המשטרה - 584 תלונות; אחריהם האוצר עם 376 תלונות; משרד המשפטים עם 371 תלונות; משרד הפנים עם 323 תלונות; מערכת בתי המשפט וההוצאה לפועל - 322 תלונות; משרד החינוך עם 313 תלונות; משרד השיכון עם 264 תלונות; משרד התחבורה - 243 תלונות; משרד הבריאות - 210 תלונות; רשות השידור - 207 תלונות; שירותי בריאות כללית - 191 תלונות; דואר ישראל - 190 תלונות.
על פי הדו"ח, המחדלים העיקרים שנמצאו בהתנהלות רשויות המדינה השונות, הם אלה: אי סדרים בביצוע תשלומי קיצבאות של הביטוח הלאומי; קביעת הזכויות לקצבאות ביטוח לאומי; ועיכובים במתן אישורים על תיאום הכנסה.
תלונות נגד המשטרה: דו"חות אזהרה הוחלפו בקנסות
לגבי המשטרה, המחדלים העיקריים הם סגירת תיקי חקירה ללא הצדקה; השגות על מתן דו"חות תעבורה וחילוט חפצים.
במסגרת התלונות המוצדקות נגד המשטרה, מצא נציב תלונות הציבור, כי במספר מקרים קיבלו נהגים דו"חות אזהרה בשל עבירת תנועה. כשפנו למשטרה בבקשה לבטל הדו"ח, קיבלו הודעת תשלום קנס המאפשרת להם להישפט בבית משפט.
המתלוננים טענו כי בעקבות הבקשה לביטול הדו"ח הורע מצבם, שכן הם נדרשים לשלם קנס שבעקבותיו ייצברו לחובתם נקודות בשל העבירה. לחלופין עליהם לבקש להישפט - דבר שאינם מעוניינים בו.
מבירור שערכה הנציבות התברר כי עמדת המשטרה היא שאחד התנאים לקבלת דו"ח אזהרה במקום הודעת לתשלום קנס הוא הודאת הנהג כי עבר את העבירה. היה ונהג טוען כי לא עבר את העבירה, וטענותיו נמצאות מוצדקות - הוא יקבל קנס המאפשר לו להישפט ולשכנע את בית המשפט בחפותו.
בעקבות פניית הנציבות הופצה הנחיה שלפיה נהג שבקשתו לביטול דו"ח האזהרה נדחית, יקבל על כך הודעה, אך הדו"ח לא יוחלף מיד בהודעה לתשלום קנס, אלא יימסר לו כי אם ברצונו להישפט על העבירה יוכל לעשות זאת.
תלונה נגד רשות שדות התעופה: עוכבו, בודדו והושפלו כי "לא הישירו מבט"
אחת התלונות נגד רשות שדות התעופה, נגעה לאמצעים "קיצוניים ולא מידתיים" שננקטו נגד בני זוג שהגיעו לנמל התעופה כדי לטוס לחו"ל. במהלך התשאול הבטחוני טענה הבודקת כי בני הזוג לא הישירו אליה מבט, ובעקבות דין ודברים ביניהם לבין אנשי הביטחון הם עוכבו בשדה לפרק זמן ממושך, דרכוניהם נלקחו מהם וכן כרטיסי הטיסה ואנשי הביטחון יצרו סביבם מחסום חבלים בכדי לבודד אותם מיתר הנוסעים.
בני הזוג טענו כי התנהגות אנשי הביטחון הביכה והשפילה אותם. הנציבות מצאה כי תחקיר רשות שדות התעופה בעניין לא היה ממצה. הנציבות קבעה כי בנסיבות המקרה, האמצעים שננקטו נגדם היו קיצוניים ולא מידתיים. הנציבות ראתה בחומרה מקרה זה, "שיש בו פגיעה בכבוד האדם" ואף קבעה כי התנצלות במקרה זה אינה מספיקה וכי יש לנקוט צעדים כדי שמקרים דומים לא יתרחשו.
לגבי משרד האוצר - המחדלים העיקריים נמצאו בגביית חובות מס וכן בנושא תשלום פיצוי על נזקי מלחמה ותשלום לנפגעי רדיפות הנאצים. באשר לרשות השידור, המחדלים אותרו בתחום דרישות לא מוצדקות לתשלום אגרות רדיו וטלוויזיה, וכן בגביית כפל אגרה.
בדירוג היקף התלונות נגד רשויות מקומיות מובילה תל-אביב, עם המספר הרב ביותר של תלונות שהוגשו נגדה; אחריה ירושלים,חיפה, באר שבע ופתח-תקווה.
הנתונים מראים כי כ-30% מהתלונות נמצאו מוצדקות - שיעור גבוה לעומת המקביל במדינות רבות. בין הגופים ששיעור התלונות המוצדקות לגביהם היה גדול במיוחד, ניצבים קואופרטיב אגד, עם כ-58% תלונות מוצדקות; משרד התחבורה עם כ-55%; דואר ישראל עם כ-56%; רשות השידור עם כ-50% תלונות מוצדקות; עיריית באר-שבע - 42%; רכבת ישראל - כ-40%; חברת חשמל - כ-40%; המשטרה - כ-36%.
באשר לצווי הגנה שהוציאה הנציבות במהלך השנה החולפת לחושפי שחיתויות במקומות עבודתם, הוצאו 7 צווים. הנציבות ממשיכה לקיים קשר עם המתלוננים גם לאחר מתן הצו כדי לוודא שהוא נאכף הלכה למעשה.
