"ברננקי מדבר על סוף המיתון אולי בסוף 2009 ובתחילת 2010. כולם חושבים שזה מצוין. אך חשוב להבין שסף המיתון זה סוף תקופה הירידה. המשק מתחיל מהשפל - הציבור עדיין ירגיש לא טוב. הכלכלנים ירגישו טוב כי הנתונים יהיו טובים, אך זה לא יבוא לידי ביטוי בשטח, כי המשק יהיה נתון במצב הגרוע ביותר".
כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ביום עיון מיוחד בכנסת בנושא "היערכות המדינה והכנסת מול המשבר הכלכלי".
"הכול תלוי מאוד ביכולת הטיפול של ארה''ב במשבר הפיננסי שלהם. למרות הנטייה של כולם להטיל על הבנקים תפקידים יוצאים מהכלל, אסור לתת לבנקים ליפול ולהכביד עליהם, כי אז כולנו נשלם", הוסיף פישר. על חומרת המצב אמר: "כל מדינה מפותחת צפויה להיכנס למיתון - וזה חסר תקדים. מדובר במיתון רציני: ארה''ב, מדינות אירופה ומדינות אסיה גם".
"אני בטוח שאף מפקיד בבנק ישראלי לא יפסיד את כספו"
פישר המשיך: "המצב של הבנקים בישראל איתן. אנו בודקים, והם יכולים לעמוד מול ההפסדים שלהם. יש כל מיני בקשות שלא להעלות את יחס הלימות ההון (על ידי החשב הכללי שוקי אורן-א.פ.) - זו טעות. אני בטוח שאף מפקיד בבנק ישראלי לא יפסיד את כספו". פישר חזר ואמר כי המשך מתווה הפחתות המס תלוי במצב המשק ב-2010, ורק אז יש מקום להחליט.
עוד אמר הנגיד: "אם אחד מהטייקונים ייפול נוכל להתמודד עם כך, אך אם תהיה בעיה רצינית של מחזור חוב, נהיה בבעיה. הרבעון האחרון של 2008 היה הגרוע ביותר מאז 1945 - שיעורי צמיחה שליליים בקצב שלא חשבנו שנראה אי פעם: 16%- בקצב שנתי בקוריאה ובסינגפור ויפן. אלו שיעורי צמיחה מדהימים, כאשר המכנה המשותף היה הירידה החדה בייצוא. קשה להאמין שזה קורה. אנחנו במצב קשה".
"במקביל יש בעיה במערכות הפיננסיות, כולל בארה''ב, וזה מכריע. אי אפשר לדעת מתי ארה''ב תצא מהמיתון. התהליכים הללו אף פעם לא הולכים באופן חלק, לפעמים יש סימנים של התאוששות ולעיתים שליליים. התחלנו לראות סימנים חיובים בארה''ב: שיעור הצריכה הפרטית עלה בינואר-פברואר. יש אוויר באופק, אך לבטח יהיו עוד הרבה סימנים שליליים".
"הירידה בייצוא אצלנו נראית דמיונית, אך היא אמיתית: 40% בקצב שנתי ברבעון האחרון. המצב התהפך- לפני 20 שנה הבעיה היתה האם הבנקים של המדינות הלא מפותחות יוכלו לשלם לבנקים במדינות המפותחות- כעת זה הפוך, והשאלה המטרידה היא האם הבנקים האמריקניים ישלמו לבנקים הישראלים".
"המשק הישראלי כבר נכנס למיתון. יש תלונות לגבי העובדה שאנו משנים תחזיות. אך המצב הוא לא סטטי, כל יום יש עוד מידע. או שאתה יושב ולא משנה - או שאתה מעדכן ומשנה, וזה מה שאנו עושים. התחזית שלנו עומדת על 1.5%-, ואנו מדורגים במקום השלישי. רוב המדינות המפותחות נמצאות במקום גרוע יותר".
נאומו של פישר נקטע לפתע כאשר שיבח את התוכניות ש"אושרו בכנסת" כלשונו. חברי הכנסת התלוננו שמדובר בתוכניות של האוצר ולא של הכנסת. "אני לא מאשים אף אחד. אני חושב שהן תוכניות טובות" השיב פישר וצחק. פישר חזר על טענותיו כי הבעיה בשוק האשראי היא הקריסה של מערכת האשראי החוץ-בנקאי שנעלמה כמעט כליל.
"חייבים לבדוק איך להחיות את שוק האג''ח", אמר פישר. "יש קרנות מנוף, אך אנו מחפשים דרכים נוספות. חשוב לא לחיות באשליה: לא נוכל לתת את כל האשראי שהחברות קיבלו קודם. היו שם הגזמות בהנפקות הללו. זה לא יהיה נכון לחזור למצב של לפני שנתיים. יש לנו בעיה שאין לארה''ב- אין לנו אפשרות לשאת 12% תוצר בגרעון".
"הדוד העשיר פחות עשיר; היום אנחנו חייבים לפתור את הבעיות שלנו בעצמנו"
פישר התייחס לראשונה לתוכנית שהגיש לפני שבוע להצלת המשק, ואמר כי זכתה לביקורת רבה. "אמרו שהתוכנית יחסית צנועה. יכולנו להציג תוכנית יותר גרנדיוזית, אך מי יממן את זה?" תהה פישר והוסיף: "למרות הרצון של כולנו וההיגיון בלהעלות את ההוצאה, היכולת שלנו מוגבלת. ה"דוד העשיר" (ארה''ב- א.פ.) פחות עשיר לעומת 2002. אז יכולנו ללכת ל"דוד העשיר" לבקש ערבויות כדי לגייס כסף. אי אפשר לסמוך על זה. אנו חייבים לפתור את הבעיות שלנו בעצמנו".
"זו תקופת מיתון שבה כן כדאי להגדיל הוצאות, אך תוך שמירת המסגרת התקציבית", המשיך פישר. "ההערכה היא כי הגירעון כבר יעמוד על 6%. זאת הבעיה. אתם, חברי הכנסת, תצטרכו להתמודד עם זה. כולנו רוצים לתת כסף אך לא יכולים. המטרה צריכה להיות שנחזור לצמיחה בת-קיימא".
פישר פנה באופן ישיר לחברי וועדת הכספים ואמר להם: "אם מותר לי, חשוב לשמור על מסגרת. קל להעביר חקיקה פרטית, אך קשה מאוד לממן אותה. זו בעיה להעביר חקיקה פרטית בלי לציין את המקור התקציבי. ועוד משהו: חשוב מאוד גם לעקוב אחרי אישור ההחלטות. יש החלטות שלא מתבצעות. יש לכם תפקיד מאוד חשוב: להעביר את התקציב".
