האם בקשות רבות לאישור (ניהול) תובענות ייצוגיות ומכתבי התראה לפני הגשת ייצוגיות ששלח עורך דין לגופים עסקיים וציבוריים, התבססו על אירועים שכלל לא התרחשו במציאות? עו"ד מוחמד ספורי הגיש בתקופה האחרונה מאות תובענות ייצוגיות ומכתבי התראה לגופים ציבוריים ועסקיים רבים, על רקע טענות להפרת חוק הנגישות. רבים מהתובענות ומכתבי ההתראה נכתבו בשם אדם בשם עאדל מוחתסב. אולם נתונים רבים שהגיעו לידי גלובס מעלים תהיות באשר לכנות הטענות שמעלה עו"ד ספורי בשם לקוחו.
תחילת הפרשה לפני מספר חודשים, אז שלח עו"ד ספורי מכתבים לעשרות רשויות מקומיות, ובכולם תיאור אירוע זהה מחודשים דצמבר 2019 וינואר 2020 וטענה זהה לחלוטין. לטענתו, מרשו, אחמד אבו אלהיג'יא, המתין בתחנת אוטובוס בתוך שטח הרשות המקומית. "בזמן ההמתנה בתוך התחנה, נמצא אדם אשר נהג לעשן, ועת ביקש ממנו מרשי להפסיק, נתקל במצב מאיים, ולכן העדיף לאור הנסיבות ובכדי למנוע מצב לא נעים יותר מכשהיה, לעזוב את המקום", כתב עו"ד ספורי וביקש פגישה או שיחה בשם לקוחו עם המפקח על חוק העישון ברשות המקומית.
בין העיריות שקיבלו את המכתב: הוד השרון, יקנעם, מטולה, קרית מלאכי, זכרון יעקב, פתח תקווה, מועצה מקומית דיר אל אסד ועוד. הרשויות השונות הגיבו בלעג לפניות אלו.
"תחושות של כעס, עלבון ואפליה"
אלא שבכך לא הסתיימו הדברים. לאחרונה פנה עו"ד ספורי לשלל רשויות מקומיות ברחבי הארץ עם סיפור טרגי ומקומם לכאורה נוסף. גם הפעם, סיפור המעשה היה זהה להפליא. במכתבי ההתראה, לפני הגשת תביעה ייצוגיות, שנשלחו למרבית הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, כתב עו"ד ספורי את אותו סיפור מעשה לגבי מרשו, עאדל מוחתסב מעכו, ובתו, הסובלים, לפי הנטען, מליקוי ראייה.
"במהלך חודש יוני-יולי 2020 או בסמוך לכך, לבקשת בתו של מרשי, אשר ביקשה מאביה ללוות אותה לספרייה ולתת לה ליהנות מספרות ואמצעים תרבותיים אחרים... מרשי לא היסס לרגע", כתב עו"ד ספורי. "ולצורך הגעתו לספרייה יש לבצע הכנות קודם ולבדוק את נגישות הספריות, גלש באתר האינטרנט של עיר מגוריו עכו בכדי לבדוק את התאמת נגישות הספרייה, מצא כי התאמות הנגישות פורטו... אז החליט לצאת ביחד עם בתו ולהגשים את בקשתה הצנועה".
לטענת עו"ד ספורי, מרשו סיפר על העניין לנציגי עמותות לאנשים עם מוגבלות, והוא התבקש על ידן לבדוק אפשרות של תיאום מפגש חברתי תרבותי בספריות במרבית הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. "הקבוצה הביעה נכונות לבקר מדי פעם בספרייה ציבורית, וזאת בתיאום מראש עם הנהלת הספרייה, לצורך הכרת תרבות אחרת", כתב.
הסיפור שובה הלב ממשיך לו, עד שלבסוף נטען כלפי כל אחת מאותן רשויות מקומיות, כי "מרשי הופתע לגלות כי באתר האינטרנט של הרשות ו/או באתר הספרייה הציבורית שברשותכם אין בכלל פירוט להתאמות הנגישות, דבר שמנע ממנו להמשך תכנון ביקור מותאם ביחד עם חברי הקבוצה".
לטענת עו"ד ספורי, "אין צורך להכביר במילים אודות הנזק שנגרם למרשי ובתו... מחדלכם גרם למרשי ובתו תחושות קשות של כעס, עלבון ואפליה, אי נוחות ופגיעה בכבודם, אך ורק בשל המוגבלות ממנה הוא סובל".
עו"ד ספורי ציין כי בעקבות אי פרסום התאמות הנגישות, נאלצו חברי הקבוצה לוותר על ביקור תרבותי מקיף. עו"ד ספורי הציע לבסוף לכל רשות מקומית שאליה שלח את מכתב ההתראה, לפצות את לקוחו ב-15 אלף שקל, לא כולל שכר טרחת עו"ד. וזאת, כדי לחסוך את ההליך המשפטי של תובענה ייצוגית נגד אותה רשות.
זכרון יעקב משיבה מלחמה
מי שהחליטה לצאת למאבק משפטי נגד עו"ד ספורי ולקוחו היא מועצת זכרון יעקב. היועץ המשפטי הפנימי של זכרון יעקב, עו"ד יוסי ברזלי, שיגר מכתב תגובה תקיף וחריף, ובו הוא טוען כי עו"ד ספורי ממציא סיפורים יש מאין והחתים את הלקוח שלו על תצהיר שקרי.
בתשובתו לעו"ד ספורי, ציין עו"ד ברזלי כי "בחרת לפנות במכתב דמיוני חדש למרבית הרשויות המקומיות בארץ בשם מרשך, מר עאדל מוחתסב מעכו". במכתב התשובה הוצגו סתירות במכתבו של עו"ד ספורי. כך, לדוגמה, במכתב ההתראה נכתב כי האירוע התרחש "במהלך חודש יוני-יולי או בסמוך לכך". עו"ד ברזלי טוען כי הדברים מעלים תהיות. "כלום מרשך אינו יודע מתי ביקשה בתו ללכת לספרייה?", כתב.
מעבר לכך ציינה מועצת זכרון יעקב כי עו"ד ספורי כתב בטעות כי היה זה דווקא בנו של מוחסתב שהגיע לספרייה בעכו. "כלום בעידן מכתבי הסטנסיל שהינך שולח לרשויות מקומיות ולגופים שונים בשם מרשך, מר מוחתסב לא מבדיל בין בנו לבין בתו היקרים?", כתב עו"ד ברזלי.
ברזלי המשיך במכתבו התקיף ותמה כיצד תוכננו הביקורים בספריות בכל רחבי הארץ בימים בהם הספריות סגורות בשל נגיף הקורונה. בהמשך הוא ציין כי "החל לאחרונה הספק לקונן בליבה של המועצה ביחס למניעיו ופעולותיו של מוחסתב העכואי". הייעוץ המשפטי של זכרון יעקב שלף מספר רב של תובענות ייצוגיות שהגיש עו"ד ספורי בשם מוחסתב, שמהן עלה כי במהלך ינואר 2020 ביקש אותו מוחסתב לבקר במוזיאון "נחום גוטמן" בתל אביב, במוזיאון "ארצות המקרא" בירושלים, במוזיאון "האדם והחי" ברמת גן וכן במוזיאון "הטבע" בירושלים.
"במהלך חודש דצמבר 2019 התכוון מרשך לקנות גריל גז", המשיך וכתב עו"ד ברזלי. "במהלך חודש דצמבר 2019 התכוון מרשך לעשות סדנת יין ביקב בזכרון יעקב. במהלך חודש ספטמבר 2019 ביקש מרשך לבקר במטולה ותכנן לבקר בחנות יוגורטים וגלידות... במהלך נובמבר 2019 התכוון מרשך לשים פעמיו מעכו על מנת לבקר בקונדיטוריה באזור פתח תקווה".
עו"ד ברזלי לא עצר בכך וכתב כי "העובדה שבכל המקרים המתוארים לעיל, ועוד ברבים אחרים, הוגשו על ידו תביעות ייצוגיות בסך מצטבר של עשרות מיליוני שקלים, מלמדת לכאורה על מניעיו האמיתיים. ואולי בעצם מניעים לכאוריים אלו אינם כלל מניעיו של מר מוחסתב מעכו" - ובכך נראה שנרמז כי מוסחתב מופעל למעשה על ידי עו"ד ספורי עצמו.
לבסוף ציין עו"ד ברזלי כי בניגוד למכתב ההתראה הנוכחי בנוגע לספרייה בזכרון יעקב, שבו נטען כי מוסחתב "סובל מליקוי ראייה", בתובענה ייצוגית שהוגשה לפני מספר חודשים על ידי עו"ד ספורי ומוחסתב נטען כי "התובע הינו תושב ואזרח מדינת ישראל, גר בכפר משהד, אשר מוגדר כאדם עם מוגבלות בניידות עם נכות של 100% ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים חשמלי". חודשיים קודם לתובענה זו, ציין עו"ד ברזלי, עו"ד ספורי ומוסחתב הגישו תובענה ייצוגית אחרת, שבה נטען כי מוסחתב הינו "אדם עיוור".
עו"ד ברזלי סיים את מכתבו, תוך ציון כי לכל התביעות צורפו תצהירים של מוחתסב שאומתו על ידי עו"ד ספורי עצמו, "תוך שהינך מציין כי הוא מוכר לך אישית. בנסיבות אלו דומה כי כל מילה נוספת תהא מיותרת".
ייצוגיות נגד שלל חברות
נזכיר כי ביוני 2020 פרסם גלובס כי מוחתסב הגיש בתוך חודש אחד באמצעות ספורי בקשה לאישור (ניהול) עשרות רבות של ייצוגיות נגד שלל חברות. זאת, בטענה כי הן לא פרסמו באתרי האינטרנט שלהן את רשימת האתרים המונגשים שלהן ואת שמו של אחראי הנגישות מטעמן. התובע הייצוגי, שהציג עצמו כעיוור, טען כי נכנס לאתר האינטרנט של החברה באמצעות חבר שסייע לו, והתעניין לקנות ציוד של החברה. אולם כיוון שלא פורסם המידע על הנגישות, נמנע ממנו לקנות את המוצרים הדרושים לו.
בספטמבר 2020 פרסם גלובס כי נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת, אברהם אברהם, סילק על הסף 36 בקשות לאישור (ניהול) תובענות ייצוגיות שהגיש עו"ד ספורי נגד 48 רשויות מקומיות. זאת, בטענה להפרת חוק הנגישות. הנשיא אברהם מתח ביקורת חריפה במיוחד על התנהלות עו"ד ספורי ולקוחותיו. לדבריו, "הקלקול בהתנהגותם של התובעים הייצוגיים ובא כוחם, עו"ד ספורי, מתחיל בהגשת 48 בקשות לאישור ייצוגית, תוך פיזורן על פני שמונה בתי משפט שלום ברחבי הארץ. זאת, כאשר עניינן של הבקשות זהה ונוסחן אחיד". לדברי השופט, התנהגות זו מגיעה כדי חוסר תום לב.
הנשיא אברהם ציין כי "בבוא ביהמ"ש לברר בקשה לאישור תובענה ייצוגית, עליו לבדוק, בין היתר, אם התובענה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, והאם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב". במקרה זה, קבע ביהמ"ש, כי "צבר של תקלות, כשלים והתרשלות בניסוח הבקשות מוביל לכלל מסקנה, כי עניינם של חברי הקבוצה צפוי שלא להיות מיוצג ולהתנהל בדרך הולמת" (45924-11-18).
עו"ד מוחמד ספורי מסר בתגובה כי הוא "מעדיף להילחם את מלחמת לקוחותיו בבית המשפט ולא בתקשורת". עוד הוא הוסיף כי "הדרך הנכונה היא ניהול הליך עד תום ולא לגשת לתקשורת".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס