"המצב הפיננסי מתחיל להתייצב גם בחו"ל וגם בארץ, וזאת כתוצאה מהפעולות חסרות התקדים של הבנקים המרכזיים ושל משרדי האוצר, בעיקר בחו''ל, לרבות בארה''ב, אנגליה ואירופה. אלה החדשות הטובות. עם זאת, המצב במשק הריאלי ממשיך להידרדר, וכתוצאה מכך נראה גידול באבטלה במשק הישראלי בחודשים הקרובים. זה לא חריג. תמיד המצב הפיננסי משתפר לפני המצב הריאלי" - כך אמר היום (א') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במסיבת העיתונאים שהתקיימה לרגל הצגת דו"ח בנק ישראל לשנת 2008.
"הבנקים בישראל הם איתנים ויציבים, וחשוב מאוד שנמשיך לנהל אותם כפי שנעשה עד כה, זאת אומרת שהמפקח יקפיד על יחס הלימות הון של 12%, דרישה מוצדקת לגמרי", המשיך פישר. "עוד נקודה חשובה: אנו ממתינים עדיין לתקציב. נורא חשוב מה יהיה שם ואיך זה ישפיע על המשק. המשק עדיין יחסית טוב, ואין לנו הבעיות שיש לארה''ב למשל. לכן, יש מקום לפעולות ולהתערבות ממשלתית". הנגיד ציין כי חשוב לחוקק חוק בנק ישראל חדש באופן מיידי: "דיברנו מספיק על החוק. הגיע הזמן לחוקק. אם נעשה זאת, נתרום הרבה ליציבות".
מוקדם יותר היום, בעת שהגיש את הדו"ח לנשיא המדינה, שמעון פרס, אמר פישר: "לדעתי התמודדנו טוב עם המשבר, אבל עוד לא הגענו לשפל המיתון. אנחנו רואים את זה בשווקים הפיננסים. הם החלו להתאושש. אבל מה שלא רואים עד כה זה התאוששות במשק הריאלי. אנחנו מצפים שהירידה תימשך, אני מקווה שלא הרבה זמן".
תחזית הצמיחה ב-2010 - 1% בלבד; שיעור האבטלה הצפוי - 8.3%
כפי שדווח ב"גלובס", בנק ישראל גם ניצל את ההזדמנות לעדכן את תחזית הצמיחה כלפי מטה, הפעם לגבי שנת 2010. לפי התחזית האחרונה, התמ''ג הישראלי היה צפוי לגדול בשנה הבאה בשיעור של 2.3%. לפי התחזית המעודכנת, הצמיחה ב-2010 תהיה עדיין חיובית, אך תעמוד על 1% בלבד.
בנוסף עידכן בנק ישראל את תחזית האבטלה לשיעור של 8.3%, קרי, בשנה הבאה צפויים להיות בממוצע 247 אלף מובטלים, לעומת 202 אלף עתה. בנק ישראל גם פירסם תחזית רשמית לגירעון הצפוי לשנה הבאה שיעור של 6% מהתמ''ג - אעפ"י שפישר כבר התייחס לשיעור הזה בעבר.
דו"ח בנק ישראל: התנגדות לא סמויה ליוזמת המשך הפחתות המס
"אם ההאטה תחריף והגירעון יעלה לרמות גבוהות מהצפוי, יהיה מקום לשקול את דחייתה של הפחתת המסים המתוכננת לשנת 2010. כאשר נחזור לקצבי הצמיחה, תידרש הממשלה להגביל את שיעור ההוצאה ולהעדיף את הורדת החוב על פני הפחתות מסים נוספות". כך נכתב בדו''ח בנק ישראל לשנת 2008 שהתפרסם היום, ובו ניכרת ההתנגדות הלא סמויה של בנק ישראל ליוזמת המשך הפחתת המס במשק הישראלי. נזכיר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח להמשיך ואף להגביר את קצב הפחתת המס טרם בחירתו.
עוד נכתב בדו''ח כי לעומת יחס החוב-תוצר החריג בקרב המדינות המפותחות, נטל המס במשק ירד בשנים האחרונות אפילו לרמה נמוכה יותר מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD, ולכן המשך הפחתת המס איננו מתיישב עם הצורך להגדיל תקציבים ולהפחית את החוב. בחלק אחר של הדו''ח טוענים כלכלני בנק ישראל כי לפי ממצאים אמפיריים, אמצעי ההתערבות הממשלתי המתאים ביותר כעת איננו הפחתת מסים, אלא דווקא הגדלת התקציב.
הדו''ח מתייחס גם לעתידן של תוכניות רב-שנתיות שעליהן החליטה הממשלה הקודמת בתחומי הביטחון (דו''ח ברודט), הרווחה, החינוך והתשתיות. לפי הדו''ח, ביצוע מלא של תוכניות אלו יחייב את הממשלה לבצע העלאת מסים או קיצוצים דרסטיים (יותר מ-16 מיליארד שקל בשנים 2010-2012), אחרת החוב יגדל לרמות שמסכנות את היציבות הפיננסית של המשק ויחשוף אותו לסיכונים ממשיים, לשון הדו''ח.
למרות הצורך בגידול הגרעון לטווח הקצר לצורך התמודדות עם המשבר הנוכחי, מציינים בבנק ישראל כי היעד הפיסקלי העיקרי חייב להתרכז בהמשך הפחתת יחס החוב-תוצר, שעלול לגדול בשנים הקרובות.
"חברות הדירוג היו מרכיב מרכזי בהתפתחות המשבר בעולם ובישראל"
הצורך בהידוק הרגולציה והפיקוח על גופים חוץ-בנקאיים, לרבות חברות הביטוח, מהווה את המסקנה המרכזית מניתוח המשבר הפיננסי הנוכחי, נכתב בדו''ח. נזכיר כי הפיקוח על גופים אלו נעשה על ידי אגף שוק ההון במשרד האוצר, בראשות ידין ענתבי, ונציין כי אגף זה זוכה בדו''ח לביקורת לא מבוטלת.
ההמלצות העיקריות הן: העמקת המעקב אחרי התפתחויות בתיקי המשקיעים המוסדיים באמצעות דיווחים מדוייקים ומפורטים, הגדלת המידע על תיק הנכסים של הציבור, הטלת מגבלות על פיזור ענפי של סיכוני אשראי, הגדלת ההון של המוסדות החוץ-בנקאיים ושיפור ניהול הסיכונים שלהם והגבלת התחכום של מכשירים פיננסים.
ביקורת לא קטנה חטפו גם חברות הדירוג. לפי בנק ישראל, הן היו "מרכיב מרכזי בהתפתחות המשבר בעולם ובישראל". לפיכך, ממליצים בבנק ישראל לרגולטורים ולמוסדיים להקטין את ההישענות על חברות הדירוג תוך פיתוח כלים נוספים לערכת סיכוני אשראי. בנוסף, ממליצים בבנק ישראל לאסור על חברות אלה לעסוק בייעוץ למכשירים מורכבים.
"איכותו הנמוכה של דירוג האשראי בישראל השתקפה הן ברמה הנמוכה של פרמיית הסיכון על החוב הקונצרני והן באי-היכולת של חברות הדירוג להעריך את הסיכון הכרוך בחשיפת היתר של שוק האשראי החוץ-בנקאי לענף הנדל''ן" נכתב בדו''ח. "רשויות הפיקוח תפסו את התפתחותם של שוקי האשראי החוץ-בנקאי כהשתכללות ונמנעו מלהדק את הפיקוח ואת ההתערבות הרגולטורית - פעולות שהיו עשויות למתן את החשיפה".
לגבי סוגיית האשראי הקונצרני נכתב כי מעבר למה שכבר נעשה, "ייתכן כי יהיה צורך להפעיל כלים נוספים לטיפול בשוק האשראי החוץ-בנקאי". בנוסף, ממליצים להקים גוף מרכזי לטיפול בכל הקונצרנים חדלי הפירעון. לגבי "קרנות המנוף" הומלץ למנוע ניגוד עניינים של מנהל הקרן ולקבוע לוח זמנים לביצוע, וכמו כן לבדוק אם שיעור הביטוח המוצע על ידי הממשלה אינו גבוה מדי.
"חשוב לחוקק חוק בנק ישראל חדש"
עוד ציין הנגיד כי חשוב לחוקק חוק בנק ישראל חדש באופן מיידי, "דיברנו מספיק על החוק. הגיע הזמן לחוקק. ציין הנגיד אם נעשה זאת נתרום הרבה ליציבות לצמיחה. זה לא לטובתי או לטובת הבנק. זה לטובת המשק".
"ראש הממשלה הבטיח לי שהוא מחוייב לחוק החדש", הסביר פישר.
