בהתאם לציפיות, עלה מדד המחירים לצרכןבחודש אוגוסט, ב-0.5%, כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסעיף שתרם במידה הרבה ביותר לעליית המדד היה שוב סעיף הדיור שהתחזק ב-1.2% ותרם ליותר ממחצית העלייה במדד.
עוד סעיף שבלט בעלייה היה סעיף החזקת דירה שעלה ב-1.2% וזאת עקב העלייה במחירי המים (יותר מ-7%) עקב היטל הבצורת שהוטל על האזרחים בגין צריכה עודפת.
סעיף ירקות ופירות עלה גם הוא בכ-4.5%, כמו כן סעיף חינוך ובידור עלה ביותר מ-1% וזאת בשל סיום חופשת הקיץ. מנגד סעיף הנהלה והלבשה שוב מיתן את עליית המחירים במשק וירד ב-8%.
כתוצאה מכך עומדת האינפלציה מתחילת שנת 2009 על 3.7% הרחק מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1%-3%).
ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד בכ-3% בעקבות הנתונים הנ"ל לא צפוי שינוי בריבית במשק בחודש הבא.
תגובות למדד
אורי יהודאי יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים מסר בתגובה לפרסום המדד: כי האינפלציה הצפוייה ל-12 החודשים הבאים נמצאת סביב יעד המחירים (1% - 3%), זאת בשל ביקושים ממותנים, גורמי ייצור שאינם בניצולת מלאה, והמשך מגמת הפיטורים.
יהודאי ציין, כי יש למקד את המאמצים למציאת פתרון להתחזקותו של השקל, ובפרט לנוכח ההערכות כי השקל צפוי להמשיך ולהתחזק בחודשים הקרובים. ממשלת ישראל בשילוב בנק ישראל צריכים למקד פעילות לשיפור כושר התחרות של היצוא הישראלי. קרא לממשלה לפעול מיידית לשיפור כושר התחרות של היצואן הישראלי, באמצעות הכלים הפיסקאליים העומדים לרשותם.
תגובת נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון על גובה המדד: "העלייה המתונה של המדד מעידה כי האינפלציה בשליטה וכי היא איננה מהווה כיום את הבעיה העיקרית של המשק הישראלי. שיעור המדד מוכיח כי אין מקום להעלאה נוספת של הריבית, שתקשה על המשך התאוששות המגזר העסקי בכלל והעסקים הקטנים בפרט".
טלמון הוסיף כי "הירידה הנוספת של ישראל במדד החופש הכלכלי למקום 78 הבלתי מחמיא, כמו גם הירידה במדד ה"דוינג ביזנס" של הבנק העולמי, מעידים יותר מכל כי יש צורך בהרבה יותר ממדיניות מוניטרית. מה שהעסקים הקטנים בישראל זקוקים לו נואשות הוא טיפול שורש להסרת חסמים ופישוט בירוקרטיה, בלעדיהם לא תצלח שום התערבות מוניטרית".
רונן מנחם, מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות אמר כי העלייה במדד המחירים לצרכן הייתה 0.5%, הינה בהתאם להערכות המוקדמות. "להערכתנו, אין הכרח לשוב ולהעלות את הריבית בחודש הבא".
בנק ישראל ניצב מול מעט סיבות להעלאת ריבית נוספת: המדדים הכלכליים השונים מצביעים על כך שהצריכה הפרטית מתחזקת, לאחרונה מתמעטת השפעת הדיור וגם בלעדיו עלה המדד בכ-4.5% בקצב שנתי בשלושת החודשים האחרונים כמו המדד הכללי.
עם זאת, גורמים כבדי משקל תומכים בהותרת הריבית על כנה: הירידה במדד המחירים ליצרן (0.4% באוגוסט) אינה מבשרת על עליות מחירים בקנה. ההתאוששות בהוצאות משקי הבית עדיין לא גורמת לחץ מחירים: המדד ללא מזון ואנרגיה (שמחירם תלוי בסחורות בחו"ל) עלה פחות מהמדד הכללי באוגוסט ומתחילת השנה.
מנחים הדגיש כי העלייה במדד עדיין נובעת ברובה מסעיף הדיור, המהווה 20% מהמדד הכללי: ב-12 החודשים האחרונים אמנם עלה המדד ללא דיור ב 0.9% בלבד ובאוגוסט ב-0.2% בלבד.
מנחם מעריך כי הריביות במדינות אחרות לא תשתנינה בקרוב (אם כי ברובן קצב האינפלציה נמוך מאשר בארץ). השקל שומר על חוסנו כנגד הדולר (למרות שהשפעתו על קצב האינפלציה נמוכה עתה).
ומציין כי בנק ישראל צופה ירידה בקצב האינפלציה לאחר מדד אוגוסט. כך בסך הכול, להערכתו, מדד אוגוסט אינו גבוה מספיק על מנת להכריע את הכף לטובת העלאת ריבית נוספת. לכן, להערכתו, הריבית תישאר על כנה.