"הומצא מס חדש במדינת ישראל: מס ימי הבידוד. ההסכם המסתמן בין ההסתדרות והתאחדות התעשיינים לבין האוצר - הוא מקומם ולא מייצג את העסקים הקטנים", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא להב, המייצג את ארגוני העצמאים.
" לא על חשבוננו. אין שום הסכמה למתווה שהוצע על ידי גורם שאינו מייצג את ציבור העצמאים והעסקים הקטנים, אלא מייצג את התעשיינים ואת העסקים הגדולים. במקום שמדינת ישראל תיתן לנו פתרונות למצב הקשה אליו נקלעו העסקים הקטנים בימים אלה, עוד משיתים עלינו הוצאות נוספות".
היום הגיעו משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל להסכמה על מתווה לפיו עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון תקופת הבידוד. התשלום בעבור ימי המחלה יהיה בהתאם לקבוע בחוק: 0 אחוזים מערך יום מחלה על היום הראשון, 50 אחוזים מערך יום מחלה על היום השני, 50 אחוזים מערך יום מחלה על היום השלישי ו-100 אחוזים החל מהיום הרביעי לבידוד. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה.
עוד סוכם, כי המעסיק יוכל להשלים ל-100 אחוזים מערך יום מחלה, החל מיום הבידוד הראשון, אך המדינה לא תשפה את המעסיק על החלק המשלים להסדר המיטיב. לדרישת המעסיקים, ההסכמות לא יחולו על עובדים ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל. חלה חובת רישום בדבר הבידוד באתר משרד הבריאות, שהמעסיק יישא בה.
בנוסף, לגבי עובדים שאין ברשותם מכסת ימי מחלה, הוסכם כי הם יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד, בהתאם לחלוקה הבאה: 0 אחוזים מהשכר על היום הראשון, 50 אחוזים מהשכר על היום השני, 50 אחוזים מהשכר על היום השלישי, ו-70 אחוזים החל מהיום הרביעי והלאה. תשלום זה ימומן במלואו על-ידי המדינה.
"אין דין מפעל תעשייתי עם 1,000 עובדים לדין מסעדה עם 10 עובדים שמרגע שחמישה עובדים מתוכם יצאו לבידוד נגזר על העסק להיסגר ו/או לחילופין להעסיק חמישה עובדים אחרים ולמעשה הנזק כפול בכל מקרה: או שהעסק נסגר ואין הכנסות ויש צורך לשלם את הבידוד, או שהמעסיק נאלץ לשלם פעמיים," טוען כהן. "מי שהחליט על ימי הבידוד זו המדינה ולכן היא זו שצריכה לשאת בעלות ימי הבידוד".
בניגוד לפסיקת בג"צ
כהן התייחס לפסיקת בג"צ מחודש יולי, לפיה ימי בידוד אינם מחלה, ולכן המעסיקים אינם צריכים לשאת בתשלום עליהם: "משמעות פסיקת הבג"ץ הייתה חד משמעית: המעסיקים אינם צריכים לשאת בהוצאות השכר בעבור ימי הבידוד של עובדיהם, ולא היו צריכים לעשות זאת מלכתחילה, כי ימי בידוד אינם ימי מחלה.
"ההסכם הזה מכשיר את ימי הבידוד לימי מחלה ואנו דרשנו כי אותם ימי בידוד ייחשבו כמו ימי מילואים ואף קיבלנו הסכמה לכך ממנכ"ל המוסד לביטוח לאומי כי יש ביכולתו להקים מנגנון של תשלום לעובדים בכפוף לשיפוי על ידי המדינה".
לדבריו, בדו"ח שפרסם ארגון ה-OECD מתברר שבמרבית המדינות המפותחות המדינה משתתפת בפיצוי עובדים שנאלצו להיכנס לבידוד. "בפינלנד ובשוויץ המדינה משלמת 100 אחוזים משכר העובדים. רבות ממדינות הארגון הרחיבו את הזכאות לתשלום גם לעצמאים שחלו או שנדרשו לבידוד. וכאן בישראל, במתווה המסתמן הפקירו את ציבור העצמאים - להם אין פיצוי על ימי בידוד. באיזו מדינה מתוקנת גורמים לנזק כזה גדול לציבור העסקים הקטנים עוד בזמן הסגר? זו פשוט חוצפה מצד משרד האוצר, בימים אלה שחרב קריסת כל מגזר העצמאים והעסקים הקטנים נמצאת מעל ראשם בגלל מחדלים של האוצר, להוסיף חטא על פשע ולקבוע כי יאלצו לשלם גם את ימי הבידוד. מה עוד שבמשך שמונה החודשים האחרונים מי שנאלץ לשאת בימי הבידוד הם המעסיקים בעלות של 3.3 מיליארד שקלים:.
כהן קרא לממשלה לבטל את ההסכם והוסיף רמז עבה: "לא - נגיע לכנסת וכל חבר כנסת שיצביע בעד סיכום זה, אנו נדע לדיראון עולם האם הוא בעד העסקים הקטנים או תומך במתווה שיביא לקריסתם. ההסכם הזה נולד בחטא ונעשה את הכל כדי שיעבור מן העולם".
גם מנכ"לית התאחדות התעשייה והמלאכה, רוית גרוס, הצטרפה למתנגדים להסכם. "העסקים הקטנים קורסים, אין להם אוויר. הם לא מושכים לעצמם משכורות ובנוסף כעת הם אמורים לממן ימי בידוד - ימי בידוד שההתנהלות הכושלת של הממשלה והמדינה מביאה אותם לשיאים חדשים".
ליאור רוזנפלד נשיא לשכת סוכני הביטוח "שוב הנטל נופל על המעסיק הקטן שמבקש לא יותר מלהתפרנס בכבוד,זהו נטל כבד מאד כאשר מעל מליון איש נמצאים בתקופה כזאת או אחרת של בידוד,חלקם בפעם השנייה והשלישית מדוע המעסיק צריך לשאת גם בנטל הזה? מי שהיה שותף להחלטה ככל המיראה לא ניהל מעולם עסק עצמאי" אמר רוזנפלד.