סוכנות הדירוג מודי'ס פרסמה אמש דו"ח חריג למשקיעים בנוגע בישראל. זאת, בעקבות אישור החוק לביטול עילת הסבירות. "יש סיכון ממשי שמתחים פוליטיים וחברתיים ימשיכו וישפיעו לרעה על הכלכלה הישראלית", הזהירה הסוכנות בדו"ח.
במקביל, הבנקים האמריקאיים מורגן סנטלי וסיטי בנק פרסמו דו"חות המזהירים משקיעים מפני "חוסר ודאות גובר בנוגע לתחזית הכלכלית של ישראל". האם מדובר רק בקצה הקרחון? "יש נזק חמור שכבר לא ניתן לתקן גם אם עוצרים עכשיו לחלוטין", אומרים כלכלנים.
"חשוב להבין שלא צריך להתייחס לחוק לצמצום עילת הסבירות כדבר יחיד, אלא להבין את המכלול והכיוון אליו אנחנו צועדים", אומר ד"ר צחי רז מהמחלקה לכלכלה ותוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית. "הקואליציה סימנה בצורה מאוד ברורה את הכיוון ומה שקרה אתמול זה הצעד הראשון. הכיוון אליו אנחנו הולכים זה בדיוק מה שכלכלני ישראל מתריעים בפניו כבר תקופה ארוכה - צמצום מארג האיזונים והבלמים שיאפשר לממשלה לפעול ללא מעצורים. המחקר הכלכלי מלמד אותנו שזה דבר רע מאוד לפעילות הכלכלית".
חשש מרכזי הוא מפגיעה במוסדות המדינה. "אחד מנושאי המחקר הכי פורצי דרך וחשובים בספרות הכלכלית בעשורים האחרונים הוא מוסדות שאינם תומכים בצמיחה. כשאנחנו מסתכלים על העולם ושואלים את עצמנו למה יש מדינות עשירות ועניות, אחד הגורמים המרכזיים זה קיום של מוסדות בהם יש חלוקת כוח מספקת בין גורמים שונים בחברה, איזונים ובלמים. חלוקת כוח מביאה לכך שמדיניות שלטונית מקדמת הרווחה של כולם ולא רק של המגזרים המקורבים לשלטון. האיזונים והבלמים מייצרים יציבות וודאות, זה דבר שמשקיעים אוהבים", מסביר ד"ר רז.
ההשלכות של פגיעה במנגנוני הבלמים והאיזונים על הכלכלה ישירות, כאשר הדבר מגובה לדבריו במחקרים ובנתונים. "יש חשש מפגיעה בזכויות קניין שכבר התחלנו לראות בישראל, למשל עם הניסיון של הממשלה להפר את ההסכם עם האוניברסיטה העברית על האוספים בספרייה הלאומית. זו רק סנונית ראשונה. ברגע שיש כוח ללא מעצורים ואתה יכול לעשות, אז אתה עושה", מתאר ד"ר רז. "הבעיה היא שיש פגיעה בהשקעות. שני בנקים אמריקאים גדולים הוציאו הודעות שמאותתות למשקיעים וללקוחות שהשקעה בישראל היא מסוכנת ואולי הפכה לפחות כדאית. הדו"חות של מודי׳ס כבר התריעו כנגד חוקי ההפיכה וכנגד הסרה של בלמים ואיזונים והדגישו את החשיבות בהתקדמות מתוך הסכמה רחבה. הייתה התחייבות מצד נתניהו להתקדם בהסכמה, והשבוע משקיעים ברחבי העולם למדו את מה שאזרחי ישראל כבר יודעים מזמן - שההבטחות של נתניהו לא שוות הרבה".
לכך מתווסף החשש מהשחתת השירות הציבורי. "מצב בו שירות המדינה במקום להיות מקצועי ויעיל הופך להיות חלק ממערכת פטרונית כפופה לפוליטיקה. הקריטריון מי נבחר לתפקידים ואיך קובעים מדיניות זה רק האינטרס הפוליטי של השר הממונה. יש עשרות מחקרים שמראים שנבחרים אנשים עם כישורים נמוכים יותר, המדיניות שהם מוציאים פחות אפקטיבית ובמקום לשרת אינטרסים כלליים שמקדמים פיתוח, היא משרתת אינטרסים פוליטיים צרים", אומר ד"ר רז ומוסיף, "אנחנו רואים את זה כבר קורה מרגע שהממשלה נבחרה. התוצאה היא גם שרואים שהרבה אנשים מוכשרים במשרדים ממשלתיים כמו במשרד התחבורה עוזבים. מי שממנים תחתיהם זה מקורבי השרים".
"השבוע משקיעים ברחבי העולם למדו את מה שאזרחי ישראל כבר יודעים מזמן - שההבטחות של נתניהו לא שוות הרבה"
וכאילו זה לא מספיק, המדינה עלולה לסבול גם מבריחת מוחות מוגברת. הניצנים לתופעה כבר החלו, עם הדיווחים על פתיחת קבוצה של מעל לאלף רופאים שמחפשים רילוקשיין. "זה בשעה שישראל ממילא סובלת ממחסור חמור ברופאים ושירותי הבריאות כאן הולכים ומדרדרים. ישראל פגיעה מאוד לבריחת מוחות כי להרבה ישראלים יש אזרחות כפולה אבל בעיקר כי כלכלת ישראל נסמכת על ענף ההייטק. זה ענף שהעובדים שלו מאופיינים בגמישות גיאוגרפית רבה וקל להם לעבור לחו"ל. מכיוון שהענף הזה תופס חלק כה נכבד בכלכלה והוא יכול תוך זמן קצר להגר זה שם אותנו במקום מאוד פגיע. כבר רואים בהייטק אנשים שעזבו. אני למשל מכיר אישית חברי סגל מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב שעזבו השנה כתוצאה מחוקי ההפיכה. גם זה עתיד לפגוע מאוד בישראל", מספר ד"ר רז.
מתי נראה את הנזקים בעיניים?
"זה לא שיהיה עכשיו מיתון ואבטלה לכמה שנים ונצא ממנו. מה שיקרה זה שלאורך זמן המצב הכלכלי בישראל ילך וידרדר ביחס למה שהוא יכול היה להיות. אנחנו פשוט נצמח בקצב יותר איטי. במחקר שערכתי ביחד עם פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת ת"א וד"ר יניי שפיצר מהאוניברסיטה העברית בחנו תרחישים שונים שמתבססים על הירידה בהיקף הביקורת השיפוטית שחוו פולין והונגריה וסימולציות שחישבו איך ייראו מדדי הביקורת השיפוטית כתוצאה מחוקי ההפיכה. שכללנו את זה ביחד עם ניתוחים כמותניים שמודדים איך התוצר או הכלכלה מגיבה לשינויים בביקורת שיפוטית בטווח הארוך. התוצאה אומרת שהתרחיש החמור הוא שבטווח הארוך, ב-25 השנה הקרובות, התוצר לנפש בישראל יהיה נמוך יותר ב-45 אחוזים ממה שהוא יכול היה להיות אם לא הייתה מחוקקת החקיקה. זה כל כך חמור – אנחנו נאבד כל שנה קרוב לחצי ממה שיכולנו להרוויח. התרחיש המתון ביותר הוא ירידה של 9 אחוזים והוא גם דרמטי. לאורך זמן כולם יהיו עשרה אחוז עניים יותר ממה שיכלו להיות. זה הפסד עצום".
אבל יש נזקים שאפשר להרגיש כבר היום. "אנחנו רואים איך שחקנים כלכלים מתחילים להגיב למידע החדש שהתגלה. אנחנו רואים למשל שסוחרים בשוק המט"ח וההון רצו פשרה והסכמה רחבה, וכאשר זה לא קרה הם פירשו את זה כמידע שמעיד שהעתיד שחור יותר. זה לכשעצמו רק סימפטום ומלמד אותנו שהמשקיעים מבינים כלכלה, אבל זה לא הנזק", הוא מחדד ומדגיש, "עם זאת יש נזק בטווח הקצר. מי שטס עכשיו לחו"ל למשל ישלם יותר, המצב יקשה על הורדת האינפלציה וישאיר ריבית גבוהה. כל זה בטווח הקצר, אבל הבעיה היא הטווח הארוך. המנהיגים צריכים לדעת להסתכל לעתיד".
נניח ועוצרים עכשיו את החקיקה לחלוטין, יש דרך לתקן את מה שנעשה?
"יש נזק חמור שכבר לא ניתן לתקן גם אם עוצרים עכשיו לחלוטין. אי אפשר לתקן הכל כי הציפיות השתנו. כל המשקיעים ברחבי העולם גילו שהמוסדות בישראל מאוד פגיעים, שיש מעט מאוד בלמים ואיזונים בלמים, שמערכת המשפט חלשה. הסכסוך המאוד עמוק וחמור שהתגלה והתגלע נחשף לעולם וזה מרתיע משקיעים. האמון של האנשים בממשלה נסדק. משקיעים בעולם לא ישכחו את זה גם אם היום עוצרים. חלק מהנזק כבר אי אפשר לתקן, או שיקח הרבה מאוד זמן לתקן".
6-6.5% ריבית למשכנתה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניסו להרגיע ופרסמו הודעה משותפת: "זאת תגובה רגעית, כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד. כלכלת ישראל מבוססת על יסודות איתנים והיא תמשיך לצמוח". עם זאת, לדברי הפרשן הכלכלי הבכיר בחדשות הבוקר, פרופ' איתן ששינסקי, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, האזהרות שמשמיעים ביממה האחרונה בנקי ההשקעות וסוכנויות הדירוג הן סיבה לדאגה.
"מה שנעשה עכשיו זה שינוי בתחזית, כצעד ראשון לקראת שינוי בדירוג. קשה לנבא מתי יבוא השינוי בדירוג, כי זה צעד מאוד כבד והם ישקלו אותו בזהירות", הסביר פרופ' ששינסקי, "אבל, הוא יגיע, ללא ספק, אם לא יהיה שינוי. ואז, ממשלת ישראל ואזרחי ישראל יצטרכו לשלם ריביות יותר גבוהות על ההלוואות שלוקחים בחוץ לארץ".
"זה אירוע דרמטי. לא רק בגלל מה שעבר עכשיו, אלא בגלל מה שצפוי בעתיד. הירידה בדירוג, אזהרות הבנקים, דו"ח מודי'ס, הירידה בהמלצה להשקעות בישראל - זה דבר מאוד משמעותי. תחזית בנק ישראל והאוצר היא ירידה בין אחוז לשניים וחצי, נניח אחוז וחצי, בהשקעות. זה ישפיע על הסטארטאפים החדשים בישראל. אולי פחות על אינטל ומיקרוסופט, אבל אם יפסיקו ההשקעות בהייטק, תהיה לזה השפעה חזקה מאוד על החדשים. הדבר העיקרי זה מה שנמצא באופק, העובדה שלא הצליחו להגיע לפשרה על הקפאת הצעדים הבאים. זה מראה שהם מתכוננים להמשיך בדרך שבה הלכו עד עכשיו. זה מה שיוצר את האפקט השלילי בעולם, ובצדק".
מתי ואיך הציבור ירגיש את זה?
"נרגיש את זה כבר בקרוב. אם למשל שער החליפין יעלה למעל 3.7, נרגיש את זה במחירי הדלק ובמשכנתאות. התחזיות לריבית הן תחזיות שלא ראיתי קודם לכן, קרוב ל-6%. זו הריבית שמנבאים בישראל בעוד תקופה לא ארוכה. בעלי משכנתאות, אנשים שמקבלים פנסיות, כולם ירגישו את זה. נרגיש את זה גם במחירי המוצרים. שער החליפין תורם מיידית להעלאת מחירי הייבוא והדלק. הצרכן ירגיש את זה מיידית".
אתה מדבר על 6-6.5% ריבית למשכנתה? זה פסיכי.
"כך התחזיות של חלק מהגופים הבינלאומיים. יכול להיות שהם מגזימים, אבל גם 5% זה משהו מאוד משמעותי. הנגיד אמר בעצמו שההפיכה המשטרית תרמה אחוז, רבע, מהעלייה מהאינפלציה בישראל. זה דבר מאוד משמעותי. זה יבוא עוד יותר לידי ביטוי בעתיד".
ראש הממשלה ושר האוצר משדרים שהם לא מתרגשים. הם טוענים שהכלכלה יציבה.
"זה נכון שהכלכלה הריאלית במצב טוב מאוד, אבל יש פער עכשיו בין הכלכלה הריאלית לכלכלה הפיננסית. יש אינטראקציה ביניהן וזה יגיע לידי ביטוי בזמן הקרוב. לא רחוק מדי. נכון מה שהם אומרים, ישראל עדיין כלכלה חזקה עם יסודות חזקים, יש את משק הגז, ההייטק עדיין ענף ייצוא מרכזי, 50% מהייצוא, אבל בעתיד נרגיש את ההשפעות השליליות של ההפיכה".
"לא אתפלא אם הדולר יעלה על 4 במידה משמעותית. צריכים לנסות להגיע להסכמה על הקפאת החקיקה לתקופה לא קטנה"
לאן אתה מעריך שהדולר יזנק?
"כרגע הוא מעל 3.7. אם יגיע למעל 4, תהיה לזה השפעה מאוד שלילית מבחינת מחירי ייבוא המזון, הדלק ומה שנראה בחנויות. אם תתממש התחזית של הירידה בהשקעות של אחוז וחצי עד שניים וחצי, תהיה לזה השפעה מאוד חזקה גם על שער הדולר. לא אתפלא אם הדולר יעלה על 4 במידה משמעותית. צריכים לנסות להגיע להסכמה על הקפאת החקיקה לתקופה לא קטנה, ארוכה מספיק. אני יודע שעד אתמול לא הצליחו, אבל אולי זה עוד בר שינוי. אם יגיעו, אם הגיליוטינה הזאת תרד, יש סיכוי לשיפור".