לנוכח העובדה שבארבעת השבועות האחרונים נצפה ח"כ יובל שטייניץ יושב לימינו של ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, מספר רב של פעמים, ואף מונה לעמוד בראש צוות 100 הימים והפך למוביל בפועל של גיבוש תוכניות הממשלה בתחומים הכלכליים, החלו גוברות ההערכות כי שטייניץ יקבל לידיו את משרד האוצר.
נטייתו הטבעית של שטייניץ היא לתיק הביטחון או החוץ, אך מכיוון ששמו נקשר דווקא בתיק האוצר, החלו באחרונה לעלות לרגל ללשכתו כל הגורמים הרלוונטיים: אנשי הבנקים, התעשיינים, ראשי ערים, ראשי אוניברסיטאות ונציגי איגודי הסוחרים. עם חלקם נפגש באופן אישי, עם חלקם במסגרת צוות 100 הימים.
גם בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון, הופיעו בלשכתו, בכירים בתעשיות הביטחוניות אפילו החלו לגשש באשר לשאלת הקיצוץ האפשרי בתקציב הביטחון הבא. באגף התקציבים באוצר החלו להביע חשש שבשל האוריינטציה הביטחונית של מי ששימש יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יפעל שטייניץ למניעת קיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון.
אבל בשיחות סגורות לשטייניץ יש דווקא תוכניות אחרות. עם כניסתו לתפקיד שר במשרד האוצר מתכוון שטייניץ לפעול בראש ובראשונה לעידוד התעשייה. הוא אמנם מאמין שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, טיפל טוב בנושא באמצעות רכישת הדולרים, אבל סבור שהדבר צריך להיעשות גם על-ידי הגדלת סיכונים של סחר חוץ ואולי גם באמצעות מערכת להגדלת טווח האשראי, כך שיינתן ליצואנים הישראלים יתרון.
"הבדל עצום"
מקורביו של שטייניץ מספרים כי בכל פעם שהושוותה התוכנית שגובשה על-ידי הצוות לזו של יו"ר רשות ני"ע, זוהר גושן, נמלא שטייניץ זעם. התוכנית דומה, הוא אמר להם, אבל קהל המטרה הוא שונה. "התפוח שלנו ושל גושן דומה - הוא מושיט את התפוח לאג"ח של הטייקונים - ואנחנו - לכולם חוץ מהטייקונים", אמר למקורביו. "בעוד גושן מעוניין לסייע לטייקונים שפשטו רגל מעסקאות נדל"ן בחו"ל, אצלנו זה ההיפך, התוכנית שלנו לא מיועדת למחזור חובות של פשיטת רגל ולא מיועדת לעסקים בחו"ל, אלא לעסקים קטנים ובינוניים. ההבדל בין התוכניות הוא עצום - החיבור לתוכנית גושן הוא מוטעה מיסודו".
אם לסמוך על התבטאויותיו באחרונה, סביר להניח כי שטייניץ יבקש לפעול בתחילה גם לעידוד תיירות הפנים כאמצעי לקידום הכלכלה וכן יפעל לשיקום רשות המסים. שטייניץ סבור כי חלק גדול מהירידה בגבייה נובע מההתרחשיות בשנם האחרונות ברשות ואת זה, הוא נשמע אומר, יש לשקם במהירות. בד בבד, יקדם צעדי חיסכון והתייעלות במגזר הציבורי, ובין היתר יפעל להקפאת שכר הבכירים במגזר הציבורי.
גם הרפורמה בתשתיות - העברת עיר הבה"דים לנגב, התפלת מים וכו' - שעליה הכריז נתניהו, צפויה להיכנס לתוכניותיו.
שטייניץ נחשב גם תומך נלהב של רעיון הקמת המשטרות העירוניות והגברת אכיפת המלחמה בפשע, כמקדם כלכלי. המודל שלו הוא ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודולף ג'וליאני, שהביא לפריחה כלכלית של העיר. לא פעם נשמע שטייניץ אומר כי "ככל שהסדר והחוק מושלטים ברחובות, כך תגבר הפעילות הכלכלית, מתוך הבנה שהדבר יגביר את התיירות".
התערבות מוגבלת
שטייניץ הוא אמנם ד"ר לפילוסופיה ולא כלכלן, אך בסביבתו של נתניהו מאמינים שיוכל להשלים את החומר במהירות "ולמלא את הוואקום שנוצר בעידן אי הוודאות הכלכלי", אמרו גורמים בסביבתו של נתניהו. "כדי להיות שר הבריאות לא צריך להיות רופא וכדי להיות שר אוצר לא חייבים להיות כלכלן. ד"ר לפילוסופיה הוא לא פחות מתאים לתפקיד" - הוסיפו גורמים בליכוד והביעו ביטחון ששטייניץ יצליח בתפקיד.
בשבועות האחרונים נפגש שטייניץ עם בכירים במשק וראשי הבנקים, למד על מצוקת האשראי, גיבש עמדות בנושא התקציב ועמד על הבעיות במינהל מקרקעי ישראל. "עדיף למדינה להתערב באופן מוגבל וזול יחסית מבעוד מועד מאשר לעמוד במצב דומה לזה של ארה"ב ובריטניה שמחייב התערבות מסיבית במיליארדי דולרים", הסביר לא מזמן שטייניץ את משנתו הכלכלית בתחום האג"ח. "אי אפשר להשאיר את זה להתנהלות של השוק כי רמת החשש, הבלבול והחרדה בציבור בכלל, ובקרב בעלי החברות בפרט, היא כל כך גבוהה בעקבות המשבר הגלובלי", אמר.
לדבריו, "עד לא מזמן התמוטטות חברות במשק, פשיטות רגל וחברות שלא היו מסוגלות להחזיר אג"ח היו יוצרות סערה, אבל היום, כשהרגישות כל כך גבוהה, פשיטת רגל של כמה טייקונים יכולה להביא לתוצאות קשות". לתחזית הקודרת הוא הוסיף חשש שיש סיכוי להתרסקות של טייקונים.
ברית עם נתניהו
שטייניץ גדל בבית שמאלני-ליברלי ובשנות ה-80 אף היה חבר בשלום עכשיו. ב-1994 עבר לצד הימני של המפה בעקבות ביקורתו על הסכמי אוסלו. ב-1999 החליט לזנוח את הקריירה האקדמית, את כתיבת הספרים ואת ההרצאות בחו"ל והתמודד ברשימת הליכוד לכנסת ה-15. אף שהליכוד זכה ב-19 מנדטים ומקומו ברשימה היה המקום ה-20, בכל זאת נכנס לכנסת בשל התפטרותו של נתניהו.
למעלה מעשור נחשב שטייניץ לבן בריתו של נתניהו, ברית הנחשב לאחת הבריתות הפוליטיות הארוכות בישראל והחזקות, מה שמבטיח הקטנת מתחים בין משרד רה"מ למשרד האוצר, הרמוניה וגם - בניגוד להרגל - גיבוי הדדי בין שני המשרדים.
