בשבוע החולף נחשף הציבור לקמפיין רחב היקף של משרד התחבורה, להסברת המהלך השנוי במחלוקת שהוא מקדם — נתיב פלוס — שבמסגרתו יופקע נתיב קיים בכמה כבישים מרכזיים לטובת אוטובוסים וכלי כלי רכב שבהם שני נוסעים ויותר. הקמפיין כולל תשדירים ושלל ראיונות ברדיו ובטלוויזיה ונוכחות גם ברשתות החברתיות.
הקמפיין המסיבי נועד להדוף את ההתנגדויות מכיוונים שונים — הנהגים שדרכם תתארך כתוצאה מנטילת הנתיב עבור כלי הרכב השיתופיים; ומנגד, התומכים בהעדפת נתיבים לתחבורה הציבורית, הטוענים כי נעשתה גרסה מצומצמת לעומת הדרוש.
בישראל מספר הנוסעים בכלי רכב פרטיים מסתכם ב–1.2 נוסעים בממוצע לנסיעה, לעומת 1.8–1.6 במדינות OECD. המהלך, שייכנס לתוקף מחר, נעשה כחלק מהרצון לעודד קארפולים בישראל.
כיצד תתבצע האכיפה, מה יהיה גובה הקנסות לכלי רכבים שייסעו בנתיבים, והאם נראה הרחבה של המיזם לצירים נוספים?
מהם השינויים שיחולו ממחר?
בשלב הראשון, החל ממחר, יפעל נתיב מהיר בכביש 2 (כביש החוף), בין מחלף נתניה לגלילות מערב, בשני הכיוונים. בנתיב תותר נסיעה לתחבורה ציבורית ולכלי רכב שבהם שני נוסעים ויותר (נהג ונוסע). כיום, קיים בכביש החוף לכיוון דרום נתיב לתחבורה ציבורית על חשבון השול, בחלק מהמקטע. הנתיב שייפתח יתווסף לזה הקיים, כך ששני אלה יפעלו במקביל (נתיב לתחבורה ציבורית ונתיב לתחבורה ציבורית או כלי רכב עם שני נוסעים).
בנוסף, בכביש 20 (איילון), בין מחלף מבוא איילון לקיבוץ גלויות לכיוון צפון, ייפתח נתיב העדפה, שבו תותר הנסיעה לכלי רכב פרטיים שבהם שלושה נוסעים לפחות (נהג ושני נוסעים). הנסיעה בנתיבים הייעודיים תותר לקארפולים לאורך כל שעות היום.
>>>סיוט בכביש החוף: המיזם החדש של משרד התחבורה יצר פקקי ענק
הנתיבים החדשים נלקחו מכבישים קיימים. כך, בנתיבי איילון (20) לכיוון צפון, נתיב התחבורה הציבורית (נת"צ) הקיים, נהפך לנתיב פלוס, והוארך ממחלף וולפסון עד מחלף קיבוץ גלויות.
בכביש החוף (2) נלקחו נתיבים קיימים רגילים, שהומרו לנתיב פלוס. לכיוון צפון הומר נתיב רגיל לאורך כל המקטע (22 ק"מ). לכיוון דרום, קיים כבר נת"צ מפולג לווינגייט, וזה הוארך בין נתניה לפולג, על חשבון נתיב נסיעה רגיל. בין מחלף וינגייט לגלילות, השול ששימש כנת"צ הומר לנתיב פלוס.
רכיבה על אופניים ואופנועים אסורה בכל נת"צ בינעירוני משיקולי בטיחות, וכך גם בנתיב פלוס.
מדוע הותרה נסיעה בנתיב המהיר עם שני נוסעים, במקום שלושה, כמקובל בעולם?
כיום נסיעה לכלי רכב רבי תפוסה, שבהם שלושה נוסעים ויותר, מותרת בנתיב המהיר מחניון שפירים לתל אביב ומתוכננת גם במסגרת נתיבים מהירים נוספים הנבנים בכביש 5, נתיבי איילון וכביש החוף — שיושלמו עד 2025. אף שזהו הסטנדרט המינימלי המקובל, בפרויקט הנוכחי בחרו לאפשר גרסה מקלה יותר של קארפולים — נהג ונוסע. ביקורת נשמעה כלפי ההחלטה לקרוא למקדם מילוי (מספר הנוסעים ברכב פרטי) זה קארפולים.
במשרד התחבורה מסבירים כי ההחלטה על מספר הנוסעים בכלי הרכב נעשתה לפי חישובי נפח התנועה בכל ציר, לצד הקיבולת של הכביש (כלומר, כמה הוא יכול להכיל). הנתיב החדש בכביש החוף נפתח על חשבון נתיב של כלי רכב פרטיים, וקיימת אפשרות לשלב יותר כלי רכב שיתופיים, ולכן הנתיב פתוח גם לכלי רכב עם נהג ונוסע אחד בלבד. בכביש 20, לעומת זאת, הנתיב משתלב בנתיב התחבורה הציבורית הקיים (בחלק מהמקטע), ולכן נסיעה בכלי רכב עם שני נוסעים בלבד צפויה לעכב את התנועה לאוטובוסים.
גורם המעורב בפרויקט מסביר כי במשרד צפו שההחלטה על שני נוסעים תעבור חלק יותר: "שלושה נוסעים בכלי רכב הוא שינוי התנהגות שקשה יותר ליצור בשלב הנוכחי. כל עוד אין פגיעה בתנועת האוטובוסים, בחרנו לפעול לשינוי התנהגותי בהדרגה". לצד זאת, גורם אחר המעורב בפרויקט מבהיר כי לא מתוכננת העלאת הרף לשלושה נוסעים בצירים אלה.
>> תקועים בפקק של המדינה? זה הפתרון בשבילכם
מנגד, במכתב ששלחה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לחברות האוטובוסים בשבוע שעבר, נכתב: "לאחר הפעלת הנתיבים החדשים ינוטרו השפעות הרוחב של הפרויקט, בזמן אמת, ובמידת הצורך יבוצעו צעדים משלימים, לרבות הגדלת מקדם המילוי הנדרש בכלי הרכב הפרטי לצורך נסיעה בנתיב פלוס".
כיצד תתבצע האכיפה?
בתוכנית המקורית, האכיפה היתה אמורה להתבצע באמצעים אלקטרוניים. השימוש במצלמות נבחן, אך אז התברר כי הדבר אינו אפשרי — מאחר שאין כלי טכנולוגי אמין מספיק לזיהוי מספר הנוסעים. לכן, האכיפה תתבצע באמצעות תגבור יחידת האופנועים של המשטרה, כך שבכל נתיב יהיו שני שוטרים במשרה מלאה. לדברי גורם בכיר בפרויקט, האופנוענים ייסעו בין הנתיבים, ולא צפויים לעכב את התנועה.
האכיפה אמנם תתחיל ב–4 באוקטובר, אך בחודש הראשון יינתנו אזהרות בלבד, והחל בנובמבר או במקרה של הפרה שנייה, יינתנו קנסות בגובה של 500 שקל. "אין לנו עניין להרוויח כסף מדו"חות", כתב סמוטריץ' בפוסט שהעלה לדף הפייסבוק שלו בשבוע שעבר.
כיצד המהלך ישפיע על משך זמן הנסיעה עבור הנהגים?
במשרד התחבורה מעריכים כי האוטובוסים והקארפולים יקצרו את נסיעתם ב–20 דקות לכל הפחות בשעות העומס לכל המקטע בציר החוף (נתניה־תל אביב).
לאלה שייסעו לבדם בכלי רכב בשעות העומס, זמן הנסיעה צפוי להתארך בכ–20 דקות לעומת המצב כיום.
כיצד כניסת כלי הרכב הפרטיים לנתיב תשפיע על תנועת האוטובוסים?
אחת הביקורות הבולטות הנשמעות כלפי המהלך היא כי הכנסת קארפולים, בייחוד בגרסתה החלקית (נהג ונוסע), תפגע בעדיפות שצריכים לקבל האוטובוסים — אמצעי התחבורה ההמונית שאותו צריך לקדם אם רוצים לפתור את בעיית הפקקים.
אחד מאותם מבקרים הוא דרור גרשון, אדריכל ומתכנן ערים ומייסד עמותת מרחב, שאותה ניהל עד לפני שנה. "הכנסת כלי רכב פרטיים למסלול נפרד, שנועד לתת העדפה לתחבורה ציבורית, היא פגיעה בתחבורה הציבורית. תחבורה ציבורית צריכה שיהיה לה מסלול נפרד מהיר", טוען גרשון בפוסט שכתב בדף הפייסבוק שלו. לדבריו, לא רק שהפתרון המוצע לא יפתור את בעיית הפקקים, "הוא ידפוק את התחבורה הציבורית ויעודד יותר כלי רכב לעלות לכביש. ל–50 איש באוטובוס חייבת להיות העדפה על שני אנשים בכלי רכב פרטי — כתפישה דמוקרטית וחברתית".
גרשון טוען כי צריכה להתקבל החלטה שכלי רכב שיתופי יכלול לפחות ארבעה נוסעים ויוקצה לו הנתיב השמאלי המהיר בדרך, ולא על חשבון הנת"צ.
מנגד, טענת משרד התחבורה היא כי המהלך רק יטיב עם האוטובוסים, משום שעד עכשיו לא היה להם נתיב העדפה לאורך רוב המקטעים. כעת, זמן הנסיעה עבור הנוסעים יקוצר בעשרות דקות: "כשתהיה תחבורה ציבורית מעולה, נעשה רק נת"צים", אומר גורם המעורב בפרויקט, "אך כרגע אין וצריך פתרונות מיידיים לניצול הנתיבים כמה שיותר, כדי לאזן בין הפגיעה בכלי רכב הפרטי והעדפת התחבורה הציבורית". בחודשים הקרובים צפוי תגבור של קווים קיימים בציר, בנוסף לקווים חדשים בעלות של כ–10 מיליון שקל. קווים חדשים יופעלו ברמלה, יבנה, ראשון לציון, כפר סבא והשרון, וכן יתוגברו קווים נוספים מאשקלון, רחובות וראשון לציון.
מנתוני המשרד עולה כי בציר נתניה־תל אביב נוסעים 120–140 אוטובוסים בשעה. במשרד מודעים לחשש מפעילות האוטובוסים, ופועלים כדי למנוע את ההתנגדות. "זוהי הזדמנות לשדרג את התחבורה הציבורית באמצעות קיצור זמני הנסיעה, הגברת האמינות ונוחות הנסיעה בה", הוסיף אמיר אסרף, ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, "אנו מודעים למורכבות הנובעת משלבי הביצוע, ומבקשים את הירתמותכם וסבלנותכם", הוסיף.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
קריסת המרכז ללימודים אקדמיים: המל"ג תכריע מי ירכוש את פעילות המוסד