"נספרסו, אלא מה?", חוזר ואומר ג'ורג' קלוני בסרטוני הפרסומת לקפסולות הקפה הנמכרות בעולם. מי שבמקרה פיספס או לא הבין את המסר, מקבל הסבר מפורש באחד הסרטונים האחרונים בסדרה: באירוע קוקטייל צהריים יוקרתי ניגש השחקן ג'ק בלאק לבחורה יפהפייה עם כוס קפה בידו, פונה אליה ואומר: "נספרסו, מה עוד?" הבחורה מתקנת אותו שהביטוי הנכון הוא, "נספרסו, אלא מה?", כי זה מה שקלוני נוהג לומר.
"מה זה אומר?", מקשה בלאק, ולפתע מגיח קלוני בעצמו ונעמד לצדם. "זה אומר 'בלתי ניתן להשוואה', עונה הבחורה, ומיד חומקת משם מלווה בקלוני. השורה התחתונה ברורה: בלאק לא משתווה לקלוני, ממש כפי שהחיקויים של יצרניות קפסולות תואמות נספרסו אינם משתווים לקפסולות המקוריות.
מאחורי הפרסומת החביבה הזאת מסתתר מאבק איתנים של ענקית המזון העולמית נסטלה , יצרנית נספרסו, ששלטה עד 2012 באופן בלעדי בשוק קפסולות הקפה, שאותן פיתחה במשך יותר מ-20 שנה. בסוף 2012 פגו כמה מהפטנטים הרשומים של החברה, מה שאיפשר למתחרים להיכנס לשוק הקפסולות ולייצר קפסולות תואמות גם למכונות של נספרסו.
מאז חלפו כמעט שלוש שנים וחצי, ועל פי ההערכות בענף, בישראל נמכרות מדי שנה כ-220 מיליון קפסולות, ונראה כי הקפסולות של נספרסו שולטות ביותר ממחצית השוק הישראלי.
"הבדל קיצוני בין איכות הקפסולות"
לאחר כניסת החברות מתחרות, האם נספרסו נותרה בלתי ניתנת להשוואה?
כדי לנסות להשיב על השאלה, כינס TheMarker ארבעה מומחים קולינריים בתחומם: יהונתן שרף, הבעלים של mae קפה, קניין וקולה קפה במקצועו; רוני ססלוב, ייננית מהבר וחנות היין טייסטינג רום; יובל בן נריה, השף של מסעדת טאיזו; ואיתי רוגוזינסקי, שף גלסייר (מתמחה בהכנת גלידות) והבעלים של רשת הגלידריות וניליה.
במבחן הטעימות התחרו חמש קפסולות של חברות בולטות בשוק הישראלי: נספרסו, קפה ג'ו, שופרסל, עלית ואילן'ס. את הקפסולות שהשתתפו במבחן בחרו החברות עצמן, שציינו את הטעם הפופולרי ביותר שלהן.
מבחן הטעימה התקיים במתכונת "עיוורת", בלי שהטועמים ידעו איזה קפה הם טועמים. הוא נערך בבית הקפה של שרף, תחת ההנחיה שלו והכללים שהציב למבחן טעימה מקצועי. כל קפסולה קיבלה ציונים בטווח של 1 עד 5 נקודות, לפי חמישה מדדים שנקבעו מראש. בנוסף, חיוו השופטים בסיום הטעימות (אך עוד לפני שנודעה להם זהות הקפסולה) את דעתם באשר לקפסולה המנצחת.
הנה התוצאות: למקום הראשון, עם הציון הממוצע הגבוה ביותר, הגיעה הקפסולה של אילן'ס - עם תערובת הבית שלה, "קו המשווה". את המקום השני, בפער קטן מהמקום הראשון, חולקות נספרסו ועלית עם ציון זהה. אצל נספרסו נבדקה הקפסולה הנמכרת ביותר שלה, ארפג'יו (Arpeggio), ואת עלית ייצגה קפסולה 9, המכונה "עשיר וארומטי". למקומות האחרונים הגיעו הקפסולה של קפה ג'ו בטעם "אולטרה סטרונג" (מקום שלישי) והקפסולה השחורה של שופרסל, פריז (מקום רביעי ואחרון).
ארבעת הטועמים סברו שהפערים בין שלוש הקפסולות הראשונות בדירוג לשתי האחרונות היו משמעותיים. בהתאם, שלוש הקפסולות שהתברגו למקומות הראשונים גם צוינו על ידי השופטים כמנצחות: רוגוזובסקי ובן נריה בחרו את עלית, ססלוב בחרה את אילן'ס, ושרף - את נספרסו (הציון הסופי משוקלל גם מהבחירה הזאת וגם מהציונים לפי פרמטרים שניתנו לאורך הטעימה).
"קל מאוד להבדיל בין קפסולה סבירה וטובה לקפסולה לא טובה", אמר שרף. רוגוזינסקי הוסיף, "אני חושב שהיו פה הבדלים די מובהקים. היו פה כמה רמות, וזה היה בולט מאוד לטעמי". לדברי בן נריה: "יפה לראות כמה קיצוני ההבדל באיכות הקפסולות".
אילן'ס ראשונה, עלית המשתלמת ביותר
השופטים חיוו דעה כתובה על כל קפסולה, ובסופה של הטעימה, לפני שחשפנו בפניהם את זהות החברות המשתתפות, התבקשו גם לחוות דעתם באופן כללי על מי שהרשים אותם באופן מיוחד. באופן כללי, אפשר לומר כי חוות הדעת שנתנו השופטים לקפסולות של אילן'ס, נספרסו ועלית היו הטובות ביותר - בלי שידעו את זהותן, ואף התווכחו ביניהם מי מהן הטובה ביותר.
רוגוזינסקי בחר את הקפסולה של עלית כטובה ביותר: "הקפסולה שהכי הרשימה אותי היתה של עלית - הכי נכונה, הכי מורכבת והכי דמוית אספרסו מכל הבחינות. זה קפה פרשי שעושה חשק לשתות ולסיים". גם בן נריה בחר בקפסולה של עלית: "ללא ספק, הקפסולה הזאת היתה הכי מאוזנת, והכי מעניינת מבחינת ארומה. היתה שם איזושהי הרמוניה".
שרף בחר את הקפסולה של נספרסו: "היא הכי הרשימה אותי. זו הקפסולה שהיתה לי הכי מאוזנת והכי ידידותית בסופו של דבר". ססלוב בחרה את הקפסולה של אילן'ס, ותיארה אותה כ"קפה הכי נחמד. אהבתי את הריחות של הקפה, והטעם היה מאוזן מאוד". עם זאת, היא הוסיפה כי האיזון של טעמי הקפה של עלית היה נכון, ונראה היה לה שיקלע לטעם הציבור הרחב.
הדירוג של המקומות האחרונים במבחן הטעימה היה חד־משמעי יותר, ומבחינת השופטים יש לקפה ג'ו ולשופרסל עוד מקום להשתפר. ססלוב דירגה את ג'ו ושופרסל יחדיו במקום האחרון, וציינה כי הקפסולה של ג'ו היתה מאכזבת ולזאת של שופרסל היתה קלייה בטמפרטורה גבוהה מדי. בן נריה הוסיף כי לשתיהן היו "מניירות של כאילו קפה טוב - הרבה מרירות, קלייה חזקה - אבל זה לא החזיק".
שרף הסביר כי שתי הקפסולות האלה פשוט לא ענו על ציפיותיו: "הקפסולות האלה חולקות את המקום האחרון מבחינתי, כי הן פשוט איכזבו אותי". לגבי הקפסולה של ג'ו ציין שרף כי היא "ייבשה לי את החיך", ועל שופרסל אמר כי היא "ברמה נמוכה".
פרמטר אחד שלא התבקשו השופטים לבחון הוא המחיר לצרכן. מחירי הקפסולות שבדקנו, לא כולל מבצעים, נעים בין 1.59 שקלים לקפסולה של שופרסל, לבין 2.22 שקלים לקפסולה של נספרסו. על פניו, נראה שבשקלול התמורה למחיר הקפסולה של עלית מקבלת עדיפות: היא גם הגיע למקום השני בציוני הטעימות הממוצעים (לצד נספרסו), גם היתה הבחירה המועדפת על שני שופטים, גם קיבלה את ציון הטעם הגבוה ביותר מבין כל הקפסולות (3.75, לעומת 3.25 של אילן'ס ו–3 של נספרסו) וגם נהנית ממחיר נמוך יחסית - 1.7 שקלים לקפסולה.
כך בדקנו
מבחן הקפסולות נערך באופן "עיוור" ב-2 ביוני. הקפסולות הוכנו כמנה של אספרסו, ללא תוספת חלב וסוכר, באותן מכונות ובאזור מוסתר מעיני השופטים. הכוסות שהוגשו לשופטים לא היו מסומנות בשום צורה.
מבנה המבחן ועקרונותיו נוסחו מבעוד מועד בסיועו של יהונתן שרף, בעלי mae קפה, קניין וקולה קפה במקצועו. הטועמים התבקשו לטעום את הקפה ולתת לו ציונים שנעים בין 1 (הכי פחות טוב) ל-5 (הכי טוב), על פי חמישה קריטריונים: ארומה - הניחוח של הקפה; גוף - מידת הנוכחות הכללית של הקפה בתוך הפה לאחר הלגימה; אפטר טייסט - שארית הטעם בפה לאחר השתייה; סמיכות - תחושת הסמיכות לאחר הבליעה; וטעם - אותו נוטים לתאר כייני, שוקולדי, מתקתק או חמצמץ. כמקובל במבחנים מעין אלה, כוסית סודה הונחה על השולחן, כדי לנטרל את הטעם בפה לאחר כל טעימה.
בסיומו של המבחן התבקש כל טועם לציין את הקפסולה המועדפת עליו. בחירה כזאת זיכתה את קטגוריית הטעם במבחן של אותו שופט בנקודה נוספת. הציון הסופי של הקפסולות המוצג בכתבה משוקלל על פי כל המדדים וכל השופטים.