73% מחברות ההיי-טק בישראל מתכננות לצמצם את היקף כוח האדם שהן מעסיקות ב-10%-15%. כך עולה מסקר שערך איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל לאחרונה בקרב חברות היי-טק בישראל. בסקר נטלו חלק 49 חברות היי-טק, אשר כ-62% אחוז מהן מעסיקות יותר מ-100 עובדים, ול-37% מהן מחזור מכירות שנתי של יותר מ-50 מיליון דולר.
עוד עולה מהסקר כי 56% מהחברות מתמודדות עם בעיית אשראי. כגורם לבעיית האשראי הצביעו 63% מהחברות על המערכת הבנקאית, 18% מהחברות הצביעו על המערכות החוץ בנקאיות, 9% מהן הצביעו על קרנות ההון סיכון ו-10% מהחברות ציינו גורמים אחרים כגורמים לבעיית האשראי.
החברות צופות שאם יימשך המצב הנוכחי, יירד היקף המכירות שלהן בממוצע (משוקלל על פני כל המשיבים) בכ-11%.
יהודה זיסאפל: "צפויים פיטורים של כ-7,000 עובדים ישירות בהיי-טק וכ-28 אלף נוספים במעגלים המסייעים"
"בעקבות ממצאי הסקר אנו צופים פיטורים של כ-7,000 עובדים ישירות בתעשיית ההיי-טק ועוד כ-28 אלף עובדים במעגלים המסייעים לתעשייה וניזונים ממנה", אמר יהודה זיסאפל, יו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתייחסו לסקר. "8,000 בוגרי המוסדות האקדמאיים, המסיימים מדי שנה את לימודיהם במקצועות הקשורים לתעשייה, יתקשו להיקלט בעבודה. התוצאה תהיה הרת אסון לעתידה של תעשיית ההיי-טק, והיא תביא להמשך בריחת מוחות מהארץ מחד, ומאידך תפגע במספר הסטודנטים המעוניינים ללמוד באקדמיה מקצועות כהנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב", אמר זיסאפל.
"הפתרון לאבטחת התעסוקה ולמלחמה באבטלה במדינה קשור באופן ישיר למצב תעשיית ההיי-טק", המשיך זיסאפל. "קליטתו של עובד אחד בענף ההיי-טק מייצרת בממוצע 4 מקומות עבודה נוספים בענפים אחרים במשק. נתון זה פועל גם בכיוון ההפוך - פיטורי עובד אחד בהיי-טק גוררים אחריהם פיטורים של 4 עובדים נוספים".
זיסאפל מסר כי עד לשנה הנוכחית צמחה התעשייה בהיקף שנע בין 10-15% מדי שנה, ועל פי היקף ההזמנות במטבע זר היה צפוי גידול נוסף גם ב-2008. בפועל, עקב התחזקות השקל באופן חריג, ההערכות הן ששנת 2008 תסתיים בירידה של 10-15% בהכנסות בשקלים. "בהסתמך על נתוני המכירות של שנת 2007 - צפויה הירידה במכירות של תעשיית ההיי-טק להגיע לכ-3 מיליארד דולר בשנת 2009", אמר זיסאפל.
איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה קורא לממשלה לבצע מספר פעולות בדחיפות: לחזק את שער הדולר מול השקל ולהביאו ל-4.5 שקלים ויותר, לסייע למערכת הבנקאית לחזור לתנאי האשראי שניתנו לפני פרוץ המשבר הפיננסי בעולם, ליצור מקורות מימון לתעשייה באמצעות הבנקים או באמצעות המדינה, להכפיל את תקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת ולא להסתפק בתוספות חד פעמיות.
