בעקבות החשיפה לפיה מפעל "יקב ברקן" העביר מתפקידם עובדים ממוצא אתיופי על פי דרישות בד"ץ העדה החרדית, הודיעה הבוקר ז'ק בר, יו"ר קבוצת טמפו, כי הנחה לא להזיז אף עובד מתפקידו.
"אני עדיין עובד בינתיים. עדיין לא משתנה שום דבר", אמר הבוקר (ד') אורי אלמנך, יו"ר ועד העובדים במפעל, " יש איזה בעיה. הסמנכ"ל כינס עובדים וזה עדיין לא ברור. אנחנו מחכים ורוצים לבדוק מה לעשות אם המשגיח שעשה פרובוקציה וזה לא מקובל עלינו".
לאחר הפרסום כתב בר מכתב לעובדים ובו כתב כי ייחוס גזענות לחברה הוא "שקרי וחסר אחיזה במציאות". בלילה כבר מסרה החברה תגובה חדשה לפיה "בטמפו עובדים מיטב אזרחי ישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין. מכיוון שנקלענו לסיטואציה שאיננה קשורה בנו, והבנו שאנו נגררים לסיטואציה פוליטית כזו או אחרת, ומכיוון שכל עובדינו יקרים לנו במידה שווה. נתן יו"ר ומנכ"ל החברה, מר ז'ק בר, הנחייה מיידית שלא להזיז אף עובד מתפקידו. יודגש שבכל מקרה, גם אם היה זז מתפקידו אחד העובדים, לא הייתה נפגעת פרנסתו".
נכון לעכשיו לא ברור האם הלחץ הציבורי יוביל לוויתור של יקבי ברקן על כשרות "העדה החרדית", או שאולי תימצא פשרה אחרת.
בכתבתו של אורי אלקיים ששודרה בתחילת השבוע ב"כאן", פורסם כי המפעל העביר מתפקידם עובדים ממוצא אתיופי על מנת שלא יבואו במגע עם היין. לטענת ההנהלה הדבר נעשה מטעמים הלכתיים ועל פי דרישות המשגיחים של בד"ץ העדה החרדית המפקחים על המפעל. "נגעתי ביין, והמשגיח רץ, לקח ממני את זה וניפץ מול הפנים שלי", סיפר אחד העובדים בכתבה.
התגובות לא איחרו לבוא.
"אני כאדם דתי מתבייש ומזועזע מהתופעה המכוערת הזאת", אומר הפעיל החברתי משה שטה. "זה חייב להיות מאבק של כולנו. אנחנו צריכים להוקיע את הגזענות מקרבנו".
"הפוסל במומו פוסל, בשם הבד"ץ העדה החרדית פוסלים את יוצאי אתיופיה לעבוד ביקבי ברקן. ואני שואלת בשם איזו יהדות הם פועלים? בשם איזה אלוקים?", אמרה ח''כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) יו"ר השדולה לשילוב יוצאי אתיופיה בישראל. "אנחנו הפסקנו לקבל אישורים מהרבנות על יהדותנו".
גם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, התייחס אתמול לנושא ואמר: ״אני מחזק את ידי הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, על דבריו הנכוחים והנחרצים נגד העוולה הנוראה שנעשתה ביקבי ברקן, ראוי שדבריו ייכנסו אל ליבו של כל אדם באשר הוא אדם. וכך אמר:
׳אני רואה בחומרה רבה את ההנחיה שיצאה על ידי מי שמכנים עצמם גוף כשרות, לפסילתם של עובדים יוצאי אתיופיה שומרי מצוות מלעסוק בייצור יין. ספק גדול אם ניתן לסמוך על גוף כשרות הרואה עצמו כמחמיר כביכול ומקל בהלבנת ובשפיכות דמים של יהודים אחרים רק בשל צבע עורם׳, כך בדברי הרב.
יהודי אתיופיה הם אלו שבמשך מאות בשנים היו מוכנים למסור את נפשם בשל יהדותם ולקנות בייסורים את ארץ האבות. ראוי שנזכור זאת למען לא ישנו מקרים שכאלה ויתוקנו משגים חמורים כזה אשר התרחש ביקבי ברקן.״