הצהרותיו של הנשיא טראמפ על כך שהוא מתכוון לגבש צו נשיאותי שיגביל את אשרות העבודה שעליהן נשענות חברות הטכנולוגיה בארה"ב לצורך גיוס עשרות אלפי עובדים מדי שנה, עוררו מהומה בחברות ההייטק בישראל.
בימים האחרונים התקבלו בלשכת המסחר ישראל – אמריקה פניות רבות מצד חברות שחוששות כי מהלכיו של טרמאפ יפגעו בהן באופן ישיר. איש אינו יודע כיצד הנשיא יפעל, אולם חרושת השמועות והספקולציות יוצרת אי שקט בקרב ענף הייטק הישראלי. בניסיון לעשות סדר בדברים, הוציאה לשכת המסחר ישראל-אמריקה הודעה המבהירה מה המשמעויות האפשרויות של מהלכי טראמפ ועד כמה צפויות החברות להיפגע אם אלו יצאו לפועל.
הנשיא טראמפ אמר כי ארה"ב צריכה לתת עדיפות להגנה על "עובדים אמריקאים – העובדים הנשכחים שלנו". מי הם אותם עובדים נשכחים במגזר הטכנולוגי? וכיצד מדיניות מתן אשרות העבודה למומחים זרים פוגעת להבנתו של טראמפ במשק האמריקאי?
מידי שנה נכנסים לארצות הברית 85 אלף עובדים בעלי ידע בתחומי טכנולוגיה שונים, מכוח אשרה העבודה H–1B, אשר נתנת לאלו אשר מחזיקים בתואר אקדמי רלוונטי לתחום מומחיותם. מעל שליש מהם, מגיעים מהודו, ולהם משולם בדרך כלל השכר הנמוך ביותר האפשרי על פי החוק בתפקיד זה. הנשיא מעוניין לתעדף את תעסוקת כוח האדם המקומי, בגדר " עניי עירי קודמים". מדובר בעיקר על מתכנתים, אנשי סיסטם ועובדים בתחום ה-IT.
הרי קיימת מכסה של 85,000 עובדים ממדינות זרות שיכולים להיכנס מידי שנה לארה"ב מכוח האשרה הזו. בהנחה כי הנשיא יבחר להוריד את סף המכסה, כיצד הדבר ישפיע על חברות ההייטק הישראליות שמניידות עובדים לארה"ב?
זה תלוי כיצד הנשיא יבחר לפעול. אם הוא יחליט על הגבלת מספר העובדים שמגיעים דווקא ממדינות מסוימות כגון הודו, או על העלאת השכר המינמלי הנדרש בתפקידש, או על העלאת סף הרמה המיקצועית הנדרשת, עשוי הדבר דווקא להועיל לחברות בישראל. זאת מכיוון שהדבר יצמצם את הביקוש של חברות הודיות באופן שיפנה חלק גדול יותר מן המיכסה לחברות ישראליות, להן יתאפשר לשלוח יותר עובדים לארה"ב.
עורך הדין צבי קן תור, יו"ר יעדת האשרות בלשכת המסחר ישראל – אמריקה ושותף במשרד עו"ד קן תור&עכו, מבהיר כי גם בתסריט בו הממשל מחליט להטיל הגבלה על העסקת עובדים זרים על ידי העלאת שכר המינימום למומחים, יכול הדבר לסייע לעובדים ישראלים ואירופיים. הסיבה: לרוב ממדינות אלו נשלחים עובדים בעלי מומחיות גבוהה בתחומים בהם משולם שכר גבוה. כך שמי שמציעים כוח עבודה זול יותר יושפעו לרעה. אולם אם יוחלט על הקטנה של המכסה הכללית, סביר להניח כי תחול פגיעה מסוימת בחברות הישראליות.
האם זו האשרה היחידה שאת תנאיה הנשיא מתכוון לשנות?
לא. מעבר לאשרת H–1B, קיימת אשרה נוספת בה עושים שימוש חברות הייטק רבות. מדובר על אשרת L 1 אשר נקראת גם ICT והיא בשימוש מועברים במסגרת אותה חברה.
לדברי עורך הדין קן תור, "האשרה מוענקת לעובדים בתפקיד ניהולי בכיר, או משמשים כמוקד ידע טכני, הדורש ידע מקצועי מעמיק בתחומי העיסוק של החברה. לאשרה זו אין מכסה כמו באשרה H–1B.
עדיין לא ברור אם ישונו תנאי הסף לקבלת אשרת L-1 אולם צריך לזכור כי היא נתנת לעובדים בעלי מומחיות ייחודית ובמקרים רבים אין בארצות הברית די כוח אדם מקומי בעל הכישורים הנידרשים. סביר להניח שהחברות בישראל לא ינזקו באופן משמעותי מהשינוי שיחול, שכן רבים מהישראלים שעובדים בארצות הברית מכוח אשרה זו מחזיקים בידע ובעלי ניסיון ייחודי".
כיצד צריכות לפעול כעת החברות בישראל נוכח השינויים הצפויים? האם יש צורך להערך כבר כעת לשינויים מסוימים שיחולו?
עמדת הלשכה היא כי ביחס לצווים הנישאותיים אשר כבר פורסמו, יש להמתין לפרסום התקנות המפורטות במלואן. הנחת העבודה היא כי התקנות יצרו מצב עימו יוכלו רוב החברות להתמודד. ההערכה של לישכת המסחר כי הינה כי צפויה התבהרות מהותית תוך תקופה של עד שבועיים, וכי עדיף לא לקבל כיום החלטה שנשענת על ספקולציות בלבד.
ממשלת ישראל החליטה לאחרונה לפעול להתקנת תקנות אשר יאפשרו לאנשי עסקים ישראלים לקבל ויזת עבודה מסוג E-2 בארה"ב. האם הרפורמה של טראמפ צפויה לפגוע בסיכויים של ישראלים לקבל אשרה זו?
הנפקת אשרותE-2 לאזרחי ישראל אושרה בארה"ב בחוק, ולא בצו נשיאותי. כדי לבטל חוק צריך לפנות לקונגרס ולסאנט. אולם הסיבה המרכזית אשר בגללה להערכתנו לא יחול שינוי ביחס לאשרתE-2 הינה כי תכלית האשרה הינו ליצור מקומות עבודה בארה"ב לאזרחי ארה"ב,וללא שהמשקיע מוכיח כי ביכולתו לעשות כן - היא לא יקבל את האשרה. מטרתו של הנשיא היא להגדיל את שיעור הצמיחה של המשק בארה"ב ואשרה זו יוצרת למעשה מקומות עבודה נוספים.
כיצד יושפעו מאות העובדים הישראלים שכבר הוחלט לגביהם כי יעברו במהלך השנה הקרובה לארה"ב?
"סביר להניח כי אלו שכבר סיימו את המסכת הפרוצדוראלית של קבלת אשרת העבודה - יוכלו להיכנס ולעבוד בשטחי ארה"ב", מסביר עו"ד צבי קן תור, "בלא שהחלטות עתידיות של הנשיא טראמפ יחולו עליהם באופן רטרואקטיבי. אולם באשר לאלו שטרם השלימו את המהלך – ייתכן כי ידרשו להעביר אסמכתאות ומידע נוספים, ולעמוד בדרישות נוספות או מחמירות. במקרים מסוימים, ידרשו החברות או לנסות לאתר עובד אמריקאי או להציב עובד אחר שעומד בקריטריונים החדשים".