לא הרבה היו שמים לב לדקויות בשטרות החדשים שהנפיק בנק ישראל אבל כתב המוזיקה והדיג'יי גיא חג'ג' הוא לא אחד מהם. בפוסט שהעלה לפייסבוק הוא מפנה את תשומת הלב למה שהוא מכנה:"הפאשלה שחמקה לכולם מתחת לרדאר".
"השטר החדש של מאה גולדברג כולל, כמו כל השטרות החדשים, ציטוט משיר של המשוררת המתה המתנוססת עליו. אבל רק אצל לאה גולדברג יש טעות הגהה שחלפה ללא תיקון תחת עיניהם של מעצבים, מהנדסי שטרות ואנשי בנק ישראל (אנשי הדפוס לא מבינים בזה כלום כי הם לא דוברי עברית, השטרות מודפסים כולם בחו״ל)", הוא כותב.
הטעות לכאורה היא בצירוף המילים: "קרני־החמה" שחוברו בקו שאינו מקף. "נו אז מה הבעיה?", הוא כותב, "שהקו הזה שתקוע שם בין המילים – זה לא מקף. מקף נראה ככה: ־. לדוגמה: קרני־החמה. רואים? הוא קצר וגבוה וצמוד לראש השורה ולא לאמצעה".
בתמונה תוכלו לראות איך מנוקד ומפוסק הצירוף הזה בספר של לאה גולדברג, שניקדה ופיסקה אותו בעצמה (ועשתה זאת נכון).
לטענתו, לא רק שבנק ישראל בחר שורה סתמית לגמרי כשהיא נטולת הקשר ושלא לצורך (במקור כל הטקסט הזה הוא שורה אחת, ובשירה יש חשיבות רצינית למקום שבו נשברת השורה), הוא גם הקליד אותה לא נכון.
"אנחנו לא מדפיסים שטרות ובנק ישראל כן אז אני מצפה שלא יהיה לי טייפו על המאה שקל", התלונן חג'ג' בפני עוקביו, שמיהרו לשתף את את הבשורה בראש חוצות.
בבנק ישראל חשים אחרת לגבי אותו קו קטן. "אכן, במקורות שונים שבהם מופיע השיר ניתן למצוא את המקף בגובה שונה ביחס לגובה האות" נמסר בתגובה.." כך, למשל, באתר האינטרנט של הוצאת הקיבוץ המאוחד, וגם בטקסט של השיר שהועבר לבנק ישראל מופיע המקף באמצע גובה השורה. נציין גם שבכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית נקבע שיש למקם את המקף בגובה ראש האותיות ככל שאפשר. מכאן, שאין מדובר בטעות, אלא בהעדפה".
הבנק אף צרף את שירה המלא של לאה גולדברג.
יָמִים לְבָנִים
יָמִים לְבָנִים, אֲרֻכִּים כְּמוֹ בַּקַּיִץ קַרְנֵי-הַחַמָּה.
שַׁלְוַת-בְּדִידוּת גְּדוֹלָה עַל מֶרְחַב הַנָּהָר.
חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לִרְוָחָה אֶל תְּכֵלֶת-דְּמָמָה.
גְּשָׁרִים יְשָׁרִים וּגְבוֹהִים בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר.
לְבָבִי הִתְרַגֵּל אֶל עַצְמוֹ וּמוֹנֶה בִּמְתִינוּת דְּפִיקוֹתָיו.
וּלְמֶתֶק הַקֶּצֶב הָרַךְ נִרְגַּע, מִתְפַּיֵּס, מְוַתֵּר,
כְּתִינוֹק מְזַמֵּר שִׁיר-עַרְשׂוֹ טֶרֶם סְגוֹר אֶת עֵינָיו,
עֵת הָאֵם הַלֵּאָה נִרְדְּמָה וּפָסְקָה מִזַּמֵּר.
כָּל-כָּךְ קַל לָשֵׂאת שְׁתִיקַתְכֶם, יָמִים לְבָנִים וְרֵיקִים!
הֵן עֵינַי לָמְדוּ לְחַיֵּךְ וְחָדְלוּ מִשֶּׁכְּבָר
לְזָרֵז עַל לוּחַ-שָׁעוֹן אֶת מֵרוֹץ הַדַּקִּים.
יְשָׁרִים וּגְבוֹהִים הַגְּשָׁרִים בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר.
בסופו של דבר, אהבנו בעיקר את מילות הסיכום של הפוסט של חגג'ג: "אגב, התשובה ל'איך לעזאזל קוראים לקו הזה שתקוע עכשיו על כל השטרות בישראל בין המילים 'קרני' ו'החמה'?" ובכן, כמה אירוני, את שמו מכירים טוב מדי רוב הישראלים, ובמיוחד המשוררים שביניהם: זהו המינוס".