המהלך הלאומי להעתקת מפעלי מפרץ חיפה קיבל באחרונה דחיפה משמעותית: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והמועצה האזורית רמת נגב מתכננות להקים אזור תעשייה פטרוכימי במתחם אורון בדרום הארץ - כך נודע ל-TheMarker. המתחם, שממוקם סמוך לירוחם ולדימונה (11 ו-17 ק"מ, בהתאמה) בשטחי המועצות האזוריות רמת נגב והערבה התיכונה, משתרע על פני 24 אלף דונם ומשמש ברובו לכרייה וחציבה.
התוכנית להעתקת פעילות המפעלים ובתי הזיקוק מחיפה למתחם אורון מצויה כעת על שולחנה של הוועדה המחוזית דרום, שהורתה לפני כמה שבועות למשרד להגנת הסביבה לבצע תסקיר סביבתי לצורך בחינת התוכנית. לצד זאת, לפני כמה חודשים הוקמה ועדת היגוי במטרה לבחון את ישימות המהלך במתחם זה. לאחר שלבי הבדיקה והתכנון שצפויים להימשך כמה חודשים - אם מתחם אורון יימצא מתאים על ידי כלל הגורמים - תובא התוכנית בפני הממשלה לצורך החלטה על יישומה.
התוכנית הענקית נמתחת סביב מפעל אורון בין המכתש הגדול, נחל גולחן והר רכב. היא כוללת כ-10,000 דונם שיוקצו לטובת תעשייה כבדה - מתוכם 3,000 דונם ישמשו לטובת פעילות מפעלים פטרוכימיים; 2,000 דונם למפעלים כימיים; 600 דונם נוספים למתקני ייצור אנרגיה; ו-3,800 למפעלי תעשייה אחרים. יתרת הקרקע (כ-14 אלף דונם) מיועדת למבני מנהלה ולתשתיות לוגיסטיות ותחבורתיות - למשל רכבת, מסוף מטענים ושטחי אחסון.
רפי אלמליח, מנהל אגף בכיר לתכנון ברמ"י ומי שעומד בראש הצוות שמקדם את תכנון אזור התעשייה אורון מטעם הרשות, אומר כי "התוכנית התגבשה במסגרת פעילותנו לפינוי ופיתוח מפרץ חיפה, ועל רקע דרישה מרובה למתחמים בסדר גודל כזה לצרכים תעשייתיים. הבחירה במתחם נעשתה לאחר שביצענו בחינה ראשונית סביבתית, כלכלית ותשתיתית".
אלמליח מוסיף כי "במרחב מפעלי אורון קיימת כיום תוכנית מתאר שמייעדת את השטח לחציבה ומפעלי חציבה וכן למתקן טיפול תרמי. למעשה, זוהי הרחבה של התוכנית הקיימת בשטח שיאפשר הקמה של מפעלי תעשייה כבדה בשטחים גדולים ובתי זיקוק. אם יהיה צורך להמשיך את פעילות בזן ולא לסגור אותה אלא רק להעתיקה - ניתן יהיה להעבירה לשטח זה. המטרה היא ליצור פוטנציאל העתקה למפעלי מפרץ חיפה או לחלק מהם".
מתחם אורון הוא החלופה המרכזית למפעלי מפרץ חיפה, אף שיש שני מתחמי תעשייה מרכזיים נוספים: מתחם תעשייה כימי במישור רותם, ומתחם תעשיות ברום, שפועל בנאות חובב. שניהם נבחנו כאלטרנטיביות למפעלי מפרץ חיפה - אבל משיחות עם גורמים המעורים בנושא עולה כי עתודות הקרקע הזמינות בהם אינן מספקות, וכי שניהם סמוכים יותר לאזורים מאוכלסים, שייפגעו כתוצאה מהעברת הפעילות התעשייתית לתחומם.
אלמליח מציין בהקשר זה כי "הבדיקה שלנו הצביעה על כך שיש ישימות כלכלית ותכנונית למהלך. קידום מתחם אורון יביא לניצול מקסימלי של תשתיות קיימות, ובהן רכבת, גז וחשמל. בנוסף, התוכנית תיתן מענה כלכלי משמעותי ליישובים באזור עם תוספת של הכנסות לרשויות המקומיות ומקומות תעסוקה לתושבים ובמקביל תתרום לפינוי נרחב של שטחים במרכז המדינה".
לחזק את הפריפריה
פרט להיבטים הסביבתיים הכרוכים בפעילות המפעלים לצד ריכוזי אוכלוסייה במפרץ חיפה, אחד השיקולים המרכזיים כיום לפינוי המפעלים הוא ערך הקרקע של מפרץ חיפה, והכדאיות הכלכלית של פינויו עבור המשק ושוק הדיור. לפי הערכות רמ"י, הנסמכות על דו"ח שערכה חברת הייעוץ מקינזי עבור המועצה הלאומית לכלכלה, ניתן יהיה לשווק בעשרים השנים שלאחר פינוי המפעלים 100-50 אלף יחידות דיור במפרץ חיפה. שווי הקרקע במתחם מוערך ב-11.2-7.5 מיליארד שקל.
ברשות מקרקעי ישראל סבורים כי להעתקת מפעלי מפרץ חיפה לנגב יש גם פוטנציאל לחיזוק הפריפריה בהיבט הכלכלי-חברתי - עם תוספת מוערכת של 9,400 מקומות עבודה.
אלא שבמשרד להגנת הסביבה מציינים כי דו"ח מקינזי מצא כי אין כדאיות כלכלית במהלך בשל ירידת ערך בפעילות בתי הזיקוק הצפויה לאורך השנים: "היוזמה להקמת מיקום חלופי לתעשייה הפטרוכימית של מפרץ חיפה אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית ועם המהלכים שנוקטים המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה לצמצום שימוש בדלקים פוסיליים וכלי רכב המונעים על תזקיקי נפט.
"היוזמה להעברת מפעלי מפרץ חיפה לאזור המוצע אינה תואמת את ממצאי דו"ח מקינזי המצביע על האי-כדאיות הכלכלית שבהעתקת בית הזיקוק לאור הירידה בדרישה לתזקיקי נפט, ולמעשה יש צפי כי מ-2025 הרווחיות של בזן צפויה לרדת".
פרט לדו"ח זה, שמעולם לא פורסם באופן פומבי, נראה כי המהלך נתמך גם בעמדתה של המועצה הלאומית לכלכלה, שביצעה כמה בדיקות לבחינת הישימות והכדאיות הכלכלית של המהלך.
במקביל לחיפוש החלופה להעתקת המפעלים, בשנה האחרונה קידמה רשות מקרקעי ישראל תוכנית לאומית למפרץ חיפה, שבה היה מעורב גם שר האוצר, משה כחלון. התוכנית מבקשת לפנות את המפעלים מאזור המפרץ ולתכנן מחדש את כל השטח, המשתרע על כ-36.5 אלף דונם. על פי התוכנית, שפרטיה הוצגו לראשונה במארס, תכנון ותיאום הפרויקט יבוצע ב-2025-2019 ואילו ניקוי הקרקע ומי התהום יתחיל על פי לוח הזמנים ב-2032-2022, בעלות מוערכת של 1.5 מיליארד שקל. לפי לוח הזמנים הזה, שיווק הקרקעות במפרץ חיפה יתחיל כבר ב-2025.
כחלון התייחס במארס לתוכנית הזאת ואמר כי "יכול להיות שצריך שר אוצר מחיפה שהוא והמשפחה שלו מריחים את מה שקורה פה כדי להבין למה העיר תקועה. אם חברה צריכה להשקיע היום בחיפה, היא לא תרצה לבוא למקום הזה. התקשורת מדברת רק על תחלואה, זיהומים ותמותה בעיר. אף אחד לא רוצה לבוא לפה, צריך לומר את האמת".
במשרד להגנת הסביבה מסתייגים מהמהלך
מתחם אורון משמש בשבעים השנים האחרונות לכריית פוספטים ולחציבה. הפעילות במתחם נתונה כיום לידי חברת כיל רותם, חברה בת של קבוצת כיל (-1.24% 1598), שנוצרה ממיזוג שהתרחש ב-1991 בין חברות פוספטים בנגב, רותם דשנים וקבוצת אמפרט. קרקע המתחם נחשבת מופרת - כלומר, השימוש שנעשה בה הביא לפגיעה במרקמה ובאיכותה - ולכן אפשרויות השימוש בה מוגבלות. במסגרת התוכנית, מוצע לשנות את ייעוד הקרקע במתחם מכרייה לתעשיות כימיות ופטרוכימיות, תעשיות ביטחוניות, טיפול בפסולת והפקת אנרגיה וכן לתשתיות תומכות - כמו מסופי רכבת ומחסנים.
אלא שמעבר לסוגיות הכלכליות והנדל"ניות, מעוררת התוכנית אי-נחת גם בקרב גופים העוסקים בתחום הגנת הטבע. מתחם אורון ממוקם בסמוך למכתש הגדול, המוגדר על ידי גופים אלה כבעל רגישות נופית סביבתית גבוהה - וניכר כי במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה מסתייגים מהמהלך. המשרד להגנת הסביבה השלים בנובמבר את גיבוש מסמך ההנחיות עבור התסקיר.
במשרד מבקשים לבחון גם את נחיצותו של אזור תעשייה כבדה באזור זה וציינו כי "אזור התעשייה בקעת אורון מתוכנן בלב ארץ המכתשים ונופי בראשית, בגבול שמורת טבע המכתש הגדול ובין שני מסדרונות אקולוגיים ארציים, לצד מצלעות חתירה ובסמוך למגוון מסלולי טיול וחניוני לילה. מעבר לפגיעה בשטחים הפתוחים ובנופי בראשית, הקמת אזור תעשייה חדש תחייב השקעת משאבים גדולה להקמת תשתיות חדשות - במקום ניצול תשתיות קיימות. דבר זה יגרום למגבלות ולהשפעות סביבתיות בשטחים רגישים נוספים שמובילים אל השטח".
עמדת המשרד להגנת הסביבה נתמכת גם בעמדת החברה להגנת הטבע. שי טחנאי, רכז שמירת טבע וסביבה במחוז דרום בחברה להגנת הטבע, ציין כי "התוכנית ממוקמת בלב אזור טיולים וטבע. זהו אזור רגיש ובעל חשיבות, והתוכנית הרת אסון למרחב הנגב. קשה להבין את ההחלטה לקחת את ארץ המכתשים, מהאזורים היפים בישראל, ולהעביר דווקא לשם את התעשייה המזהמת של מפרץ חיפה. הסיבה היחידה שאני יכול לשער היא החיפוש של המועצה האזורית והרשויות המקומיות הנוספות באזור אחר מקורות הכנסה נוספים".
"מהלך לאומי נחוץ"
לעומת זאת, ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת נגב, סבור כי זהו מהלך לאומי נחוץ, שעשוי גם להניב הכנסות נחוצות לחיזוק הרשויות באזור: "אם יש מקום בישראל שקיימת בו היתכנות להעתיק אליו את בזן - זה אורון. רחוק מאוכלוסייה, בקרבת רכבת וקרוב מספיק לקו צינור אילת-אשקלון (קצא"א). אין כיום שטח בישראל שיודע לספק עתודות קרקע לתעשיות שצריכות שטח נרחב. אבל באורון זה אפשרי. יש דימוי רע לתעשייה כבדה ולתעשייה כימית ואני יכול להבין את זה. כולנו רוצים לעבוד במקומות אורגניים וסביבתיים. אבל מה לעשות, באורח החיים המודרני יש צורך בתעשייה כבדה ותעשייה כימית. כולנו משתמשים בתרופות, בדשנים ובשמפו. אלה דברים שצריך לייצר וצריך מקום לכך".
מנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה האזורית רמת נגב, עוזי חבשוש, אמר בשיחה עם TheMarker כי "זוהי הפעם הראשונה שמונחת אלטרנטיבה אמיתית למפרץ חיפה - ולא פתרונות קוסמטיים. הרעיון הוא להשתמש בשטחים מופרים, ובמקום לשקם אותם - להשמיש אותם ולפתח אותם כאזורי תעשייה לפרויקטים בעלי צרכים לאומיים. כדאי ללמוד לקח מאירוע מפרץ חיפה ולהרחיק את התעשיות המזהמות ואת השימושים הפטרוכימיים מרצפטורים ציבוריים".
לטענתו, אין חלופות ראויות כיום להעתקת המפעלים, פרט לנגב: "אין בישראל עוד חטיבת קרקע מופרת בסדר גודל כזה של 130 אלף דונם, שמרוחקת מספיק מיישובים קיימים. ההיגיון מצביע על מישור רותם, והמתחמים אורון וצין - שם יש את כל התשתיות להקים פרויקטים בסדר גודל כזה. ככלל, פינוי מפרץ חיפה היום הוא קונצנזוס - כולם מבינים שאי אפשר להמשיך ככה. מנגד, הנגב היום זקוק ל-300 אלף מקומות עבודה כדי לאפשר את עיבוי האוכלוסייה באזור וכדי ליצור מבנה דמוגרפי מאוזן ביישובים השונים".
מפרץ חיפה, שבו פועלים עוד מימי המנדט הבריטי מפעלים תעשייתיים מזהמים ובתי זיקוק הנפט של בזן, נושק לאזורי מגורים בקרית אתא. המפעלים הם מטרד סביבתי כבר שנים. נכון להיום מקדמת המדינה באזור קרית אתא כמה תוכניות ענקיות להקמתן של אלפי יחידות דיור חדשות על שטחי הקיבוצים והמושבים הסמוכים. הצורך בטיפול ממשלתי בסוגיה חזר ועלה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם ביוני, שבו קרא המבקר להקמת ועדה בין-משרדית שתקבע את עתידו של מפרץ חיפה ותבחן את האפשרות להעתיק את מפעלי התעשייה בו במלואם או בחלקם.
לפני כמה שבועות, שיגר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, מכתב לממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, והציע לו לסגור את בתי הזיקוק בחיפה ולפנות את המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה עד 2030. הוא ציין במכתבו כי "המשרד להגנת הסביבה תומך בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי במפרץ חיפה, הכולל את בית הזיקוק, גדיב, מתחם קרקעות הצפון ומתחם דשנים עד 2030 באופן הדרגתי ובפיקוח הדוק על אופן הפינוי".
"יתרום ליצירת אלפי מקומות עבודה בנגב"
ראשת המועצה המקומית ירוחם, טל אוחנה, מסרה: "שמעתי על התוכנית רק באחרונה, ועדיין לא נחשפנו לעומק להשפעות הסביבתיות והבריאותיות שכרוכות בה. נבקש ללמוד את המשמעויות של התוכנית על סביבתה ועל ירוחם לפני הדיון בה. לצד זאת, אני מברכת על הירתמות המועצה האזורית רמת נגב לפיתוח הכלכלי של האזור והרשויות המקומיות בסביבה, ואני בטוחה שגם ירוחם תיהנה מכך. יצירת אלפי מקומות עבודה בנגב, בשכר גבוה היא יוזמה ראויה".
ראש עיריית דימונה, בני ביטון, מסר כי "כיו"ר הרשות לפיתוח הנגב עיקר העשייה שלי היא בהבאת תעסוקה איכותית לאזור הנגב. מתחם התעשייה אורון הוא הזדמנות להפריח את השממה עם מאות מקומות עבודה שיגיעו בעקבותיו לכאן. בשונה מחיפה, שם המפעלים נמצאים בלב המפרץ בסמוך לעיר ולתושבים, כאן אזור התעשייה ממוקם במכתש, רחוק מספיק בשביל שהזיהום לא יגיע אלינו".
