לפני כשש שנים, א', עובד בשנות החמישים לחייו, העמיס יחד עם עובד נוסף, פרות והעגלים על גבי משאית. על מנת את הפרות והעגלים לצאת מהרפת הם נאלצו להשתמש במקלות מאולתרים שבאמצעותו היכו אותם.
בשלב מסוים, אחת הפרות שעטה מהרפת לכיוון המשאית ובעטה בו בעוצמה רבה בצלעות. "לא נתנו לי ברפת שום אמצעי מיגון מפני בעיטות של פרות", התלונן א'. הייתי ברפת כשכל הפרות עליי ולא יכולתי לברוח לשום מקום, ממש נלכדתי בפנים. אמרו לי לתת להם מכות עם מקל וכך עשיתי".
העובד נותח בבית החולים ואז התברר שהבעיטה שחטף מהפרה פגעה קשות באחת הכליות בגופו והרופאים נאלצו לכרות אותה. לאחר שהיה מאושפז למעלה משבוע ימים הוא שוחרר אבל התקשה לתפקד.
א', הגיש תביעה נגד הקיבוץ והחברה המפעילה את הרפת מטעמה לבית משפט השלום בחיפה ודרש פיצוי של מיליוני שקלים על הנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו לו מהפגיעה. לטענתו, הקיבוץ והחברה לא סיפקו לו אמצעי הגנה, לא הדריכו אותו כיצד לנהוג במקרים מסוג זה שכן מעולם לא עבד ברפת, וטען כי מדובר במחדל ורשלנות מצדם. לדבריו, בעקבות הניתוח להסרת כליה נותרה לו צלקת בגופו והוא סובל מכאבים.
הקיבוץ, החברה שמפעילה את הרפת, וחברה הביטוח המבטחת אותם הטילו את האחריות לאירוע על כתפיו של א', וטענו כי הוא כנראה בכלל לא נפגעה מבעיטה של פרה.
השופט קיבל את עדותו של א' ופסק כי הוא לא הוכשר לטפל בפרות ולא קיבל שום אמצעי מיגון מפניהן, וכי לא הייתה שום דרך מילוט לברוח מהרפת בעת שהן יצאו החוצה בדרך להעמסתם על גבי משאית. לבסוף פסק השופט ל-א' פיצוי של 725 אלף שקלים וקבע כי לקיבוץ ולחברה המפעילה את הרפת יש אחריות למקרה.