אירוע חסר תקדים בהשלכותיו גורם בימים האחרונים למבוכה קשה בקרב משרדי הממשלה - ועלול לסבך את תקציב המדינה עם "בור" לא צפוי של עד 2 מיליארד שקל. הסיבה: במכרז הבינלאומי להתקנת המערכות בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן התקבלו שתי הצעות בלבד, שערכן הכספי גבוה כמעט כפליים מזה שצוין באומדן המקורי של הפרויקט.
מכיוון שפרויקט הרכבת הקלה מבוצע כיום במימון ממשלתי מלא - המשמעות של תוצאות המכרז היא הגדלה משמעותית של הפרויקט, המתוקצב כיום בכ-17 מיליארד שקל. לחילופין, ביטולו של המכרז עלול לגרור דחייה משמעותית בלוח הזמנים של הפרויקט - מעבר ל-2021 - כשגם פרסומו המחודש לא יבטיח הגשת הצעות נמוכות יותר.
בינתיים, התסבוכת הזאת מעלה עוד יותר את מפלס החשדנות וחוסר האמון ששורר בין חברות התשתית הממשלתיות לספקיות הציוד העולמיות. חשדנות זו מצאה את ביטויה בשנה האחרונה סביב כמה ממכרזי הענק שפורסמו בישראל, לרבות במכרז הקרונות של הרכבת הקלה, שלווה אף הוא בטענות להטיה, שחיתות והפעלה אסורה של חוקרים פרטיים.
מכרז המערכות של הקו האדום כולל תכנון, התקנה והפעלה של כל המערכות ברכבת, בהן מערכות החשמל, השליטה והבקרה, התקשורת, האבטחה והכריזה. המכרז יצא לדרך כבר ב-2012, ובמסגרתו היתה אמורה להיבחר הקבוצה שתניח את מסילות הברזל לאורך תוואי הרכבת, ושתתקין לאורכן את המערכות האלקטרוניות המורכבות.
אל הישורת האחרונה במכרז, לאחר שנים של עיכובים, הגיעו שתי קבוצות בלבד, המאוישות שתיהן בחברות תשתית צרפתיות. שתי הקבוצות נותרו האחרונות בשלב זה של המכרז, לאחר שברגע האחרון החליטה קבוצת בומברדיה־דניה סיבוס לפרוש מהמרוץ.
קבוצה אחת במכרז הורכבה מהחברות הצרפתיות תאלס, קולאס וסיסטרה, כשלצדן שפיר הנדסה הישראלית, שהופקדה על ביצוע העבודות האזרחיות בפרויקט. הקבוצה השנייה במכרז הורכבה מענקית התשתיות הצרפתית אלסטום, שצירפה את מנרב הנדסה כקבלן משנה.
את אומדן העבודות במכרז הכינה חברת ההנדסה האמריקאית PB - שנבחרה ללוות את נ.ת.ע ולשמש כמנהלת הפרויקט. לפי הערכות, האומדן שבו נקבה PB הוא 2.5-2.4 מיליארד שקל, ולפיו גם תוקצבו העבודות. ניקוד ההצעות במכרז נחלק בין המחיר המוצע (50%) לבין איכות מתווה העבודות שיוצג (50%).
פער של 30% בין ההצעות
העובדה שלמכרז ניגשו שתי מתמודדות בלבד החלישה באופן משמעותי את התחרות, והביאה להערכות מוקדמות בדבר רף מחירים גבוה יחסית. חשש זה זכה לחיזוק לאחר שהתברר כי שתי הקבוצות מורכבות מארבע חברות צרפתיות.
תרחיש דומה אירע גם במכרז המקורי (2005) להקמת הקו האדום ובמכרז להקמת נמל הדרום הפרטי לפני שנתיים. גם במקרים אלה הוגשו תחילה הצעות גבוהות יחסית, שהופחתו לאחר הליך התמחרות סופי נוסף (BAFO).
אלא שהפער שבין שתי ההצעות שהוגשו כעת במכרז המערכות לאומדן היה גבוה מכל תחזית - וכך גם הפער בין שתי ההצעות.
לפי הערכות, ההצעה של אלסטום היתה הזולה מבין השתיים - 4.3-4.2 מיליארד שקל - כמעט 2 מיליארד שקל יותר מהאומדן של המדינה. ההצעה של הקבוצה השנייה, למרבה התדהמה, היתה כ-5.5 מיליארד שקל. כלומר פי 2.2 מאומדן נ.ת.ע - וגבוהה בכ-30% מההצעה של אלסטום.
לפי הערכות נוספות, הצעת הקונסורציום הצרפתי־ישראלי זכתה לניקוד איכות גבוה באופן משמעותי מזאת של אלסטום, שהיתה זולה יותר - דבר שקיזז את פער הניקוד הסופי בין שתי ההצעות, שעדיין חורגות באופן ניכר מתקציב הפרויקט ומהאומדן המקצועי שהוגש לנ.ת.ע.
"האומדן התבסס על השוואות בינלאומיות"
מהרגע שבו נודע על הסכומים המפתיעים שהופיעו בהן - פרצה מהומה. בענף התשתיות היו מי שהאשימו את PB באומדן רשלני לכאורה, שלא תימחר נכונה את עלויות הביצוע הריאליות של העבודות, ולא שיקלל את הסיכונים הגבוהים יחסית שהוטלו במסגרת המכרז על הקבלנים.
בנ.ת.ע וב-PB דחו את ההאשמות, וטענו כי האומדן גובה על ידי גורמים נוספים וכי בוסס על השוואות בינלאומיות עדכניות לפרויקטים מקבילים. מנגד, היו שהעלו חשש שלפיו המתמודדות הצרפתיות ביצעו לכאורה תיאום מחירים אסור, כדי לנצל את עמדת החולשה של נ.ת.ע בהליך המכרז - ולהעלות את רף המחיר הסופי.
טענה זו נדחתה משני טעמים: היחסים הרעועים בין אלסטום לכמה מהמתחרות הצרפתיות, והפער הגבוה והבלתי־סביר בין ההצעות שהוגשו לבסוף - מה שהעיד על הטיה בלתי מוסברת אחרת.
כך או אחרת, בפני נ.ת.ע ומשרדי התחבורה והאוצר מונחות לפי שעה שלוש חלופות להתמודדות עם התסבוכת הכספית והמשפטית שנוצרה. החלופה הראשונה היא ביצוע הליך BAFO (כלומר best and final), שבמסגרתו תינתן למתמודדות אפשרות אחרונה להוזיל את הצעותיהן ו"לשפרן". חלופה זו היא המהירה והפשוטה יחסית לביצוע, מלבד העובדה שהיא תגרור כמעט בוודאות חריגה של מיליארד שקל לפחות מתקציב הפרויקט, לנוכח המרחק העצום של גובה ההצעות מהאומדן.
החלופה השנייה היא ביטול המכרז ופרסומו מחדש. חלופה זו כרוכה בסיכון שיידחו לוחות הזמנים של הפרויקט - ובסיכון שגם בסיבוב השני ישתתפו מעט קבוצות בגלל הפגיעה התדמיתית שנוצרת כתוצאה מביטול המכרז הראשון.
חלופה שלישית היא פיצול ההצעות שהוגשו למכרז. כלומר, "הכשרת" ההצעות שהוגשו לביצוע עבודות התשתית האזרחיות - כדי שאלה יתחילו כבר בביצוע. זאת, כשבמקביל ייפסלו ההצעות שהוגשו לגבי התקנת המערכות - ורק לגביהן יפורסם מכרז חדש.
מחברת נ.ת.ע נמסר בתגובה: "לצערנו, אנו מורגלים בניסיונות של בעלי אינטרס לחבל במכרזים ולפזר ספקולציות. כך היה כשהכרזנו על תחילת עבודות החפירה, כשהוכרזו הזוכים במכרז כריית המנהרות בעת ההכרזה על הזוכה במכרז הקרונות וכך נעשה שוב כעת. בכל אותן פעמים נ.ת.ע הציגה עמידה איתנה בלוחות הזמנים ובתקציב שנקבעו - וכך יהיה גם הפעם. כשיוחלט על זוכה מבין המציעים, נפרסם את התוצאות".
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
ענקית הקניות באינטרנט שנמאס לה מדואר ישראל
פערי ההכנסות בין יהודים לערבים גדלו מאוד ב-2015 - בעיקר בקרב משכילים
