יש כמה הבדלים מהותיים בין המערכה הנוכחית מול ארגוני הטרור ברצועת עזה לסבבים הקודמים. אחד הבולטים שבהם הוא קיומם ברקע של הסכמי השלום עם מדינות המפרץ, מרוקו וסודאן. לבד מהמשמעות המדינית של המהלך, היו לו ברקע גם תקוות כלכליות רבות. בעבר דיווחנו כי בכירים באיחוד האמירויות ובבחריין הביעו נכונות ליזום ולהשקיע בפרויקטים משותפים לפיתוח כלכלת הרשות הפלסטינית, לרבות שיקומה של רצועת עזה. הפלסטינים הם אלה שטרפדו זאת בשל התנגדותם להסכמים, ובינם לבין המפרציות פרץ משבר של ממש.
בשיחה עם גורם ממשל בכיר באמירויות הוא מגלה כי בחודשים האחרונים היו שיחות ומגעים לקידום פרויקטים של תשתית עבור הפלסטינים. בשיחות היו מעורבים גורמים בינלאומיים לצד אישים פלסטינים, וגם ישראל הייתה מודעת להן. רצועת עזה, בשל התשתיות הרעועות שלה, הייתה מוקד לפרויקטים כאלה, והייתה אפשרות שלפחות אחד מהם, בתחום האנרגיה, היה מקבל קידום משמעותי בקיץ.
לדברי הגורם האמירתי, חמאס החזיר את הדברים לנקודת האפס. "אנחנו עדיין מוכנים ורוצים לקדם פרויקטים אזרחיים כאלה בשיתוף הרשות הפלסטינית ובניהול של האו"ם, אבל התנאי ההכרחי שלנו הוא שקט. אם חמאס לא יתחייב לשקט מוחלט, הוא דן את תושבי הרצועה להמשך חיי הסבל. מנהיגיו חייבים להבין שמדיניותם פוגעת יותר מכל בפלסטינים תושבי עזה".
מוחמד דחלאן היה מעורב במגעים
ברקע הדברים מוזכרת מעורבות של מוחמד דחלאן, לשעבר שר בממשלה הפלסטינית, שנמלט מהשטחים בשל עימות עם יו"ר הרשות אבו מאזן. דחלאן, איש פת"ח החי באמירויות, שומר על קשר הדוק עם הנהגת חמאס, ובין השאר ארגן משלוח של עשרות אלפי חיסונים נגד קורונה לתושבי הרצועה, מתנת האמירויות. הוא היה מהבודדים בקרב ההנהגה הפלסטינית שתמך בהסכמי השלום של המפרציות עם ישראל, ודיבר על התועלת הצפויה לפלסטינים מהם. לפי מקורות שונים דחלאן היה מעורב גם בניסיונות שציינו לעיל להשקעות של האמירויות בפרויקטים של תשתית ברצועה.
לפני שנתיים, לקראת ועידת מנאמה, שבה הוצג החזון הכלכלי של תוכנית המאה של טראמפ למזרח התיכון, דחלאן תקף את החלטת הרשות הפלסטינית להחרים את הוועידה. בציטוט שנמסר בשמו נאמר: "מדיניות ה'לא' של אבו מאזן תביא אותנו לאבדון. גם אנחנו לא מסכימים לדרך השלום, כביכול, של הנשיא האמריקאי הלא יציב, אבל הפניית גב למדינות המפרץ המוכנות להשקיע מיליארדים לפתרון המצוקה של הפלסטינים היא מעשה איוולת שעלול להתברר כטעות היסטורית. אבו מאזן דואג רק לעצמו ולשלטונו ולא לעתיד". דחלאן הריץ רשימה של אנשיו לבחירות לפרלמנט הפלסטיני, אלא שאלה כזכור נדחו על ידי יו"ר הרשות, בין השאר בשל החשש ממפלה של הפתח שרץ בחמש רשימות נפרדות.
ובימים האחרונים, כך לפי אותם מקורות, בהשפעת דחלאן, באמירויות הביעו נכונות לתווך מול חמאס, ומסר ברוח זו הועבר גם לישראל. המסר לחמאס היה - הפסיקו את האש, וכשיהיה שקט ממשי נסייע לשקם את הרצועה, בגדול. המסר הזה הועבר לאנשיו של יחיא סינואר מנהיג חמאס ברצועה, שהוביל את השיקום הכלכלי של הרצועה בשנתיים האחרונות, בתמורה לשקט בירי הרקטות. דרכו זו הופסקה בלחץ מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית, שיזם את ירי הרקטות אל ישראל.
ומה עם קטאר? הכספים ששילמה קטאר עד כה מתחלקים למימון לתחנות הכוח וקצבאות למשפחות נזקקות. קטאר גם בנתה כמה וכמה שכונות מגורים, ומבני ציבור כמו בתי חולים. מקצת מבנים אלה ניזוקו בלחימה, והמסר שעבר מישראל לקטארים היה כי המשך העברת הכספים יבחן מחדש ויותנה בשקט. לא בטוח שהאיום/הבטחה האלה ימומשו, אבל כללי המשחק בהחלט השתנו.
חזית אחידה נגד הפסקת אש
בתוך כך, המרוץ אחר הפסקת האש מפגיש עימות בלתי נמנע מול ממשל ביידן. האמריקאים בלחץ, כמה מראשי מדינות אירופה ומדינות ערביות החליטו להיכנס לעובי הקורה והודיעו על משלוח שליח מיוחד לאזור - אם כי בדרג נמוך, ואחר כך שתי שיחות בדרגים הבכירים בין שרי החוץ גבי אשכנזי ואנתוני בלינקן, והחשובה יותר בין הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, לראש הממשלה בנימין נתניהו.
ביידן, שכזכור התמהמה משהו לשיחה עם נתניהו לאחר בחירתו, הפעם יזם את השיחה, שבה לפי הודעתו קרא להפסיק את האש במהירות. בעוד ביידן הדגיש כי הוא מקווה שההסלמה בעזה תסתיים בהקדם האפשרי, הוא ציין כי לישראל יש זכות להגן על עצמה אחרי שיורים עליה אלפי טילים. ראש הממשלה נתניהו הודה בהודעתו לביידן על הגיבוי האמריקאי לזכות של ישראל להגנה עצמית, והתשובה לפנייה האמריקאית היא: רה״מ נתניהו אמר כי ישראל תמשיך לפעול כדי לפגוע ביכולות הצבאיות של החמאס ושל יתר ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה. משמע דחייה.
לפי מקורות מדיניים, על ישראל מופעל לחץ כבד להפסיק את הירי, המופנה בעיקרו לשר החוץ אשכנזי ולשר הביטחון גנץ, והוא נובע בין השאר מקריאות המצוקה של חמאס ברצועה. בלשכותיהם של שלושת הבכירים, נתניהו, גנץ ואשכנזי מפגינים חזית אחידה המתנגדת להפסקת האש עד אשר וזה ציטוט מבכיר מאוד: "חמאס יספוג מהלומה קשה במיוחד, יבין שכל אחד מראשי הזרועות הצבאיות שלו מהווה מטרה, כל הזמן, לא רק במהלך הסבב, וכל אמצעי לחימה יותקף גם אחרי שנסיים". הבכיר שרטט בכך את התנאי הישראלי שיוצב במו"מ שאולי כבר החל, אי הגבלה על תקיפות ישראליות על אמל"ח.
הפתרון הצבאי הזה נועד לחפות על היעדר ההחלטה המכריעה של הדרג המדיני להפלת משטר חמאס ברצועה, אף שיש תמימות דעים בכל מערכות המודיעין וההערכה כי כל עוד חמאס בשלטון ישראל מאוימת איום אסטרטגי על חלקים ניכרים משטחה, וככל שחמאס רוצה הוא יכול לשבש כאן את החיים. מערכת כיפת ברזל מעניקה הגנה מעולה, גם אם לא הרמטית, אבל חיי היום יום האזרחיים בוודאי בעוטף, אבל גם במרכז, תלויים בהחלטות חמאס.