המשרד להגנת הסביבה מפרסם את ה"רשימה האדומה" של המפעלים הכי מזהמים ומסוכנים סביבתית בישראל. הרשימה מציגה את מוקדי הסיכון הכי משמעותיים לאזרחי המדינה. בראש המדד נמצאים: בז"ן, רותם אמפרט, השפד"ן, פז בית זיקוק אשדוד וכרמל אולפינים.
"מדד ההשפעה הסביבתית מציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות", מציינים במשרד להגנת הסביבה. "המדד בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים, כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-700 תחנות תדלוק ציבוריות. בעדכון המדד נוספו כ-20 מפעלים שלא נסקרו בעבר".
מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2019 המתפרסם זו השנה התשיעית, מספק את דירוג ההשפעה הסביבתית של חברות ומפעלים הנמצאים בבעלות ציבורית וממשלתית. במדד הנוכחי בז"ן דורגה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר עם עלייה של 18% בניקוד ביחס לשנת 2018. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר ואי שדרוג תשתית.
אחריה "מככבות" בראש הרשימה האדומה: רותם אמפרט עם שיפור קל (ירידה) של 3% בניקוד משנה שעברה. בשנת 2019 נקבע למפעל ניקוד שלילי על הפרות תפעוליות במפעל ואיחור בהגשת מסמכים ודיווחים. ולאחריהם מתקן השפד"ן, בית זיקוק פז אשדוד ומפעל כרמל אולפינים. על פי הסדר.
לא מעט מתושבי המדינה גרים בסמיכות למפעלים אותם המשרד להגנת הסביבה סימן כמזהמים ביותר. בתי הזיקוק ממוקמים במפרץ חיפה שם מתגוררים למעלה מ-350 אלף תושבים. מפעלי רותם אמפרט בנגב ממוקמים סמוך לדימונה ולריכוזי הפזורה הבדואית עם למעלה ממאה אלף בני אדם הגרים בסמיכות. השפד"ן, שמצא את עצמו לראשונה במדד השנתי, ממוקם סמוך לראשון לציון ומשפעי על אזור בו מתגוררים כ-400 אלף בני אדם ואילו פז בתי זיקוק אשדוד משפיעים על למעלה מ-200 אלף בני אדם.
כרמל אולפינים מהחברות הגדולות לייצור פלסטיק נמצאת גם היא באזור חיפה ומשפיעה על כלל תושבי המפרץ, מאות אלפי אזרחים ונזכיר שבשנים 2012, 2013 וגם בשנים מאוחרות יותר המשרד לאיכות הסביבה האשים את המפעל בפגיעה קשה באיכות הסביבה.
מט"ש שוקת הנמצא במקום השישי במדד של המשרד ממוקם באזור חורה ומשפיע שם על עשרות אלפי תושבי כולל בישוב מיתר והישוב החדש כרמית. ואילו מפעלי ים המלח הממוקמים במקום השביעי משפיעים כמובן על אחד מאוצרות הטבע החשובים במדינה כמו גם בכמה אלפי אזרחים שגרים באזור. הבאים בתור, מפעלי שמן תעשיות בע"מ משפיעים גם הם על תושבי העיר חיפה כפי שנטען במשרד.
המדד משקלל גורמים מגוונים המרכיבים את הסיכון הסביבתי כולל סיכונים משפטיים כגון הליכי אכיפה סביבתיים, שאינם מספקים בישראל בלשון המעטה. לרשימה של המשרד יש גם השפעה כלכלית רחבה יותר. זאת משום שהתממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה, הפסדים המקטינים את כספי החיסכון האמורים לשרת את הציבור בגיל פרישה. על בסיס המדד הסביבתי המשקיעים לבחור את אפיק ההשקעה עם החשיפה הנמוכה ביותר לסיכון סביבתי, וכיום כל חוסך לפנסיה יכול לבחור קרן פנסיה עם ציון השפעה סביבתי מיטבי.
"מדד ההשפעה הסביבתית מגלה בפני הציבור הרחב והמשקיעים בחברות התעשייה את הסיכונים הסביבתיים הגלומים בהן. המדד קושר בין הסיכונים הסביבתיים לגורמים שאחראים להם, ומאפשר למשקיעים בחברות - בין אם הם קרנות הפנסיה שלנו, הבנקים או הציבור הרחב - לדרוש השקעה בניהול סביבתי תקין ממנהלי אותן חברות", אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.