עוברים בדרום תל אביב, בצומת הרחובות חיל השריון וקיבוץ גלויות? כדאי שתנקטו בזהירות רבה יותר, שכן 70 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים בצומת ב–2014–2016 — מספר הנפגעים הגבוה מבין כל הצמתים העירוניים בישראל.
מניתוח של עמותת אור ירוק לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי 70 הנפגעים בצומת חיל השריון וקיבוץ גלויות בתל אביב נפגעו ב–40 תאונות שהתרחשו במהלך התקופה. במקום השני המפוקפק נמצא צומת הרחובות דרך הציונות, דרך קרית הממשלה ומעלה יצחק בנצרת עילית, שבו נפגעו 56 בני אדם ב–19 תאונות דרכים באותן שלוש שנים. במקום השלישי נמצא צומת הרחובות דרך מנחם בגין ושדרות אלטלנה באשדוד, שבו נפגעו 50 בני אדם ב–25 תאונות דרכים.
צמתים מסוכנים מכונים "צמתים אדומים". מהניתוח עולה כי בתל אביב, ירושלים וקרית ים, הקטנה יחסית, מופיעים שני צמתים אדומים בעשירייה הראשונה של רשימת הצמתים המסוכנים. בנצרת, אשדוד, אשקלון ובאר שבע יש צומת אחד אדום ומסוכן.
הרשימה המלאה של צמתים שנבדקו כוללת 310 צמתים, שנבחרו לאחר שאירעו בהם לפחות שלוש תאונות ב–2016. לאחר מכן נבחנו גם השנים 2014 ו–2015. מסיכום הנתונים עולה כי ב–310 הצמתים שנבחרו, נפגעו בתקופה שנבחנה 4,362 בני אדם בתאונות דרכים; ו–26 נהרגו ב–2,455 תאונות דרכים קטלניות.
מהנתונים עולה גם כי 1,454 בני אדם נפגעים בכל שנה בממוצע בצמתים העירוניים, כש–819 תאונות מתרחשות בכל שנה בממוצע בצמתים אלה.
בחינת הנתונים חושפת כי במהלך שלוש השנים, אירעו 462 תאונות בצמתים המסוכנים שבהן נפגע הולך רגל — כ–20% מהתאונות. בנוסף, במהלך התקופה אירעו 975 תאונות בשעות הלילה — כ-40% מסך התאונות.
מנכ"ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה, מפנה אצבע מאשימה למשרד התחבורה: "בכל שנה אפשר להציל את חייהם של בני אדם רבים באמצעות שיפור התשתית בצמתים והגברת האכיפה. רמזורים, כיכרות, גשר להולכי רגל ובמיוחד מצלמות רמזור — יכולים לעשות את ההבדל בין חיים ומוות.
"רשימת הצמתים העירוניים האדומים ידועה, ולכן משרד התחבורה חייב להגדיל את התקציב לשיפור הבטיחות בצמתים העירוניים, ובמקביל לדרוש מכל ראש עיר לתקן את הליקויים בצמתים האדומים שבשטחו, להגביר את ההסברה ובעיקר להשתמש באמצעי אכיפה מרתיעים ומצילי חיים".
"הוקצו 200 מיליון שקל, וזה מספיק"
בשימוע הציבורי למחדל תאונות הדרכים, שקיימה ב–2016 ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), נדונה סוגיית התשתיות העירוניות בהרחבה. בסיכום דיוני הוועדה ניתן מקום מרכזי לנושא, והומלץ להוסיף 150 מיליון שקל לטיפול בתשתיות עירוניות משנת התקציב הקרובה ואילך. סכום זה לא הועבר.
במקביל קבעה הוועדה כי משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יפרסמו את התבחינים לקביעת מוקדי הסיכון בערים ואת אמות המידה לחלוקת התקציב בנושא; וכי יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם את רשימת מוקדי הסיכון העירוניים.
עד כה לא עלה החומר לאתרי האינטרנט הרלוונטיים. לאור פניית TheMarker, הנתונים על התבחינים ואמות המידה צפויים לעלות לרשת בימים הקרובים.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בסיכום בין משרד התחבורה והאוצר מוקצה סכום של 200 מיליון שקל בכל שנה לטובת פרויקטים בטיחותיים ברשויות המקומיות. התקציב עונה על הצרכים ברשויות, וככל שיש צרכים נוספים הדבר מטופל בין משרדי התחבורה והאוצר".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
המבחן הפסיכומטרי הכי גדול שלא שמעתם עליו
לא נסחפתם? על כתפיו הדקות של בנק שולי מונחת התקווה
