בנק ישראל מתכוון לאמץ החל מדו"חות הרבעון שני של 2009 את התקינה האמריקנית החדשה המקילה בכללי קביעת השווי ההוגן של אג"ח ומכשירים פיננסיים, בדו"חות הבנקים. כך נודע ל"גלובס".
לאחר אימוץ הכללים תהיה לבנקים יד חופשית מלאה בהחלטה אלו מירידות הערך הן ירידות קבועות שיוכרו לרווח והפסד, ואלו ירידות הן ירידות זמניות שיוכרו לקרן הון. המהלך יאפשר לבנקים להציג כבר בסוף הרבעון הבא, דו"חות משופרים וטובים יותר ביחס לדו"חות הרבעונים האחרונים.
הכללים החשבונאיים החדשים שהונהגו בארצות הברית מאפריל וכבר באו לידי ביטוי בדו"חות הרבעון הראשון שם, מאפשרים לבנקים חופש פעולה נרחב בקביעת השווי ההוגן.
הפיקוח על הבנקים כבר העביר טיוטה לחוזר "מדידת שווי הוגן" לוועדה המייעצת של בנק ישראל, וזאת תתכנס ב-4 ביוני על מנת לאשר את אימוץ הכללים.
מקורות בירושלים מעריכים כי אם בנק ישראל - שהוא הסמן הימני של הרגולציה הפיננסית - יאמץ את התקינה האמריקנית המקילה, ילכו בעקבותיו גם רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון באוצר. כך, ההקלות יחלחלו גם לגופים שבפיקוחם, מה שירחיב את האפשרות לשערוך עצמי של נכסים.
בבנק ישראל מסבירים כי אימוץ התקינה החדשה נועד לשמור על עקביות בתקינה החשבונאית הבנקאית בישראל שבאופן מסורתי נצמדת לתקינה האמריקנית. אומנם בפיקוח על הבנקים מסכימים כי מדובר ב"גישה ליברלית יותר", אך הם סבורים כי יש מקום לאפשר לבנקים חופש פעולה. "המגמה היא לתת לבנק שיקול דעת", מסבירים באגף הפיקוח על הבנקים. "אם הבנק חושב שההשקעה תוחזק עד הסוף מותר לו להשאיר אותה בקרן הון ולא לזקוף אותה לרווח והפסד, בכפוף לעמידה במבחנים כמותיים ובמבחני הזמן".
עו"ד נטלי ג'יקובס, שותפה וראש תחום מכשירים פיננסיים במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', מסבירה כי על פי הכללים החדשים מוסדות פיננסיים יוכלו לקבוע שווי הוגן שלא על בסיס ציטוטים (mark to market). זאת בהתקיים שני תנאים מצטברים: "נקבע כי השוק הרלבנטי אינו פעיל, כשהקביעה תתבסס על מספר פרמטרים ידועים ועל הפעלת שיקול דעת. והעסקה היא 'עסקה במצוקה' (distressed transaction). למעשה, בהתקיים שוק לא פעיל, תקום הנחה כי העסקאות הן עסקאות במצוקה, אלא אם כן יוכח כי היו בפועל עסקאות בין מוכרים מרצון לקונים מרצון", מסבירה ג'יקובס.
יידרש גילוי נאות
הקלה נוספת ניתנה בסוגיית סיווג ירידת שווי של ניירות ערך ומכשירים פיננסיים כירידה שאינה זמנית. עד לשינוי הנוכחי, היה צורך לבצע מחיקות שווי לדו"ח רווח והפסד כאשר שווי הנכס ירד מתחת לעלות המופחתת שלו, וכאשר ההנהלה לא יכלה להראות כי יש לה את הכוונה והיכולת להחזיק את הנכס למשך תקופה מספיקה לצורך ריקוברי בשוויו. אם לא היה ריקוברי צפוי, לא היה מנוס מלבצע מחיקה של שווי הנכס.
"יש כאן שני רכיבים", מסבירה ג'ייקובס את ההקלה הנוספת. "האחד בסיווג ירידת השווי, שלגביה נקבע כי מספיק לקבוע ש'יותר סביר מאשר לא' (more likely than not) שניתן יהיה להחזיק את הנכס עד לקבלת ריקוברי, על מנת שלא לסווגו בקטגוריה של ירידת ערך לא זמנית. הרכיב השני הוא בחלוקת ירידת השווי למרכיביה: הפסד אשראי (credit losses) יופיע בדו"ח רווח והפסד ויפחית את הרווח, ורכיבים אחרים יבואו לידי ביטוי בקרן הון במאזן".
יצוין כי קרן ההון של הבנקים, הכוללת הפסדים שטרם מומשו מהתאמות לשווי הוגן, והוגדרו כ"ירידת ערך זמנית", עמדה בתחילת מארס על 4.6 מיליארד שקל. עם זאת, הניסיון שנצבר מאז יולי 2007 מראה כי לניירות ערך שהחלו את דרכם בתוך קרן הון כ"ירידת ערך זמנית", יש נטייה לסיים אותה בתוך דו"ח רווח והפסד כ"ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני".
מהטיוטה לחוזר, שפרסם סגן המפקח על הבנקים, אור סופר, עולה כי הפיקוח ידרוש מבנק שירצה "לייחס ירידות ערך שאינן זמניות (על פי ההגדרה הקיימת) לרווח כולל אחר", להוכיח עד סוף יוני כי ברשותו מדיניות ונהלים מפורטים שיאפשרו לו ליישם את התיקונים. עוד דורש בנק ישראל כי לאחר יישום ההקלות יתנו הבנקים לכך גילוי נאות באופן "מובלט ומפורט" בדו"חות הכספיים הרבעוניים והשנתיים. הגילוי יתבצע על ידי פרסום דו"חות פרופורמה שיפרטו את דו"חות הרווח וההפסד שהיו מתקבלים ללא אימוץ ההקלות.
