נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, יהיה מוכן לכהן קדנציה נוספת כנגיד בנק ישראל אם ימולאו שלושת התנאים הבאים - אישור חוק בנק ישראל החדש, גמישות בקביעת שכר בבנק ואיחוד הפיקוח על הבנקים והפיקוח על שוק ההון תחת בנק ישראל - כך נודע ל"גלובס".
מקורב של בנימין נתניהו מסר ל"גלובס" כי "ביבי יהיה מוכן לקבל את התנאים הללו". פישר החל את הקדנציה הנוכחית שלו ב-1 במאי 2005 ועל פי חוק בנק ישראל הוא צפוי לסיימה בעוד שנה וחודשיים, קרי במאי 2010.
חוק בנק ישראל הוא אחד היעדים המרכזיים, אם לא החשוב ביותר, שקבע פישר לעצמו (יחד עם חתימת הסכם שכר עם האוצר, שכבר הושג). בחוק החדש, שעתיד להחליף את החוק המיושן שנחקק ב-1954, ישנם שני שינויים עיקריים. הראשון הוא הקמת "ועדה מוניטרית", בראשות הנגיד, אשר תעצב את המדיניות המוניטרית של הבנק לרבות החלטות הריבית. נזכיר כי כיום החלטות הריבית מתקבלות על דעת הנגיד בלבד ולפי החוק רק הוא נושא באחריות ההחלטה. בוועדה המוניטרית יהיו חברים חיצוניים לבנק, לצד חברים פנימיים, כולל המשנה לנגיד.
לצד הוועדה המוניטרית תקום מועצה מינהלית, מעין דירקטוריון, ובה יתקבלו החלטות בתחום ניהול הבנק, לרבות מדיניות תקציב ושכר. על פי הטיוטה, במועצה רוב מוחלט של חברים חיצוניים לבנק ואחד מהם יעמוד בראשה, כאשר גם הנגיד והמשנה לנגיד יהיו חברים בה. בנק ישראל דורש גמישות בקביעת הסעיף דרך ביטול סעיף 29 א' בחוק יסודות התקציב, הקובע כי כל שינוי בשכר בגוף מתוקצב (בנק ישראל הוא אחד מהם) מחייב אישור מפורש של שר האוצר או מישהו מטעמו (הממונה על השכר). באוצר התנגדו נחרצות, לפחות עד כה, להעניק פטור מיוחד לבנק ישראל. הסיבות העיקריות: שערוריות השכר בבנק בשני העשורים האחרונים וחשש מדרישות דומות מצד הרופאים, המרצים ועוד.
פישר החליט כי ללא גמישות בקביעת התקציב אין טעם לקדם את החוק, שכן מדובר בסמכות בסיסית לצורך הקמת בנק מרכזי מודרני, עצמאי ובלתי תלוי באף גורם חיצוני לרבות משרד האוצר.
גורמים בבנק ישראל מסרו ל"גלובס" כי יש התקדמות של ממש בנושא והבהירו כי בנק ישראל לא דורש את ביטול סעיף 29 א' אלא ביצוע כמה שינויים. נזכיר כי הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, כמו כל שאר הממונים, מתנגדים להחרגה של כל גוף בכלל, ושל בנק ישראל בפרט.
המודל ההולנדי
הנושא השני קשור למבנה הרגולציה בשוק ההון הישראלי. במשרד האוצר מתכוונים לערוך בדיקה מקיפה של מבנה זה והדעה הרווחת שם היא כי יש להקים גוף פיקוח אחד ומאוחד מחוץ לבנק ישראל ולמשרד האוצר, שיכלול את הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על שוק ההון, הרשות לניירות ערך וההגבלים העסקיים (מודל FSA הבריטי). פישר ושאר חבריו בבנק ישראל מתנגדים נחרצות לרעיון, לרבות עקירת הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. בנוסף, דורשים בכירי בנק ישראל את העברת הפיקוח על שוק ההון, בראשות ידין ענתבי, לצורך הקמת "רשות פיקוח פיננסי" בתוך בנק ישראל בהתאם למודל ההולנדי.
כאמור, פישר כנראה ימצא אוזן קשבת אצל נתניהו, שלדעת רבים כבר הסכים לדרישות. "ביבי כבר הביא את תמיכתו לחוק בנק ישראל חדש וכמו כן רואה במודל ההולנדי את פתרון סוגיית המבנה הרגולטורי בשוק ההון. לגבי הגמישות בקביעת השכר, יהיה גוף חיצוני שיפקח על השכר בבנק ישראל. לא כל דבר חייב להיות תחת הפיקוח של משרד האוצר", מסר המקורב.
נזכיר כי נתניהו עצמו, בתפקיד שר האוצר בממשלת אריאל שרון, היה זה שהצליח לשכנע את פישר לקבל עליו את תפקיד הנגיד לפני כארבע שנים. מקורב לפישר מסר ל"גלובס" כי פישר ונתניהו הם חברים ולשניים חברים משותפים רבים. "הם מדברים את אותה השפה, הם שייכים לאותה קליקה ועדיין לא הספיקו לעבוד ביחד. אסור לשכוח שביבי הביא את פישר", אמר המקורב.