בעקבות המצב הכלכלי, עובדים בחברות היי-טק, שמשכורתם מוגדרת כשכר גלובלי, נקראים לעתים לשיחה אצל מנהליהם, בה מודיעים להם "שתנאי המשחק השתנו" ונדרשת מהם השקעה נוספת בעבודה - על-פי רוב, מבחינת שעות עבודה נוספות.
לא פעם, רומזים אותם מעסיקים לעובדים, כי במידה ויבוצעו שינויים במצבת העובדים, מספר שעות העבודה הנוספות שייאלצו לספק לארגון, יהוו שיקול בעת קבלת ההחלטה לגבי עתידו של העובד בארגון. כך, חותמים עובדים רבים על הסכם עבודה חדש במסגרתו הסכימו שלא לקבל תוספת שכר בגין שעות נוספות, או שהם ממשיכים לעבוד בהתאם לחוזה הקיים ובכל מקרה, לא מקבלים שכר נוסף.
חלק ממנהלי חברות ההיי-טק אינם מודעים לעובדה, שרבים מהעובדים בשכר גלובלי, שהסכימו לעבוד ללא תמורה נוספת, בשל הרצון לשמור על מקום עבודתם, עשויים לתבוע את המגיע להם לאחר סיום ההתקשרות עם המעסיק.
עו"ד גילה יודייקין, מומחית לדיני עבודה ממשרד עו"ד יודייקין-כהן, אומרת כי "בהתאם להלכות העבר, במידה והסוגיה תגיע לבית הדין, סביר להניח כי המעסיק יחויב לשלם לעובד את יתרת התשלום המגיעה לו, לרבות כל רכיבי השכר ומכלול הזכויות עליהם ויתר העובד".
לדברי יודייקין, "עובדים שחתמו על הסכם חדש, אשר מבקשים לתבוע את המעסיק, צריכים לבחון היטב את נסיבות סיום יחסי העבודה ואת תנאי העסקתם הספציפיים בטרם הם מחליטים להגיש כנגד המעסיק תביעה לבית הדין לעבודה. הגשת תביעה לבית הדין לעבודה אינה מהלך שמבצעים בפזיזות ומבלי שייבחנו כל הנתונים הרלבנטיים".
יודייקין אומרת שגם עובדים שחתמו על הסכם כזה ועדיין נמצאים בעבודתם הנוכחית, יכולים לפעול בנידון. "במהלך תקופת העבודה של העובד, לא חלה על העובד מניעה להעלות בפני המעסיק טענות בדבר תנאי העסקתו. יש לעשות זאת באופן מושכל, תוך הבנה שכל טענה שמועלית על-ידי העובד, יכול שתוביל לנקיטת צעדים מצד המעסיק", היא אומרת.
"כל עובד רואה את המצב הקשה אליו נקלע המשק, עצירת הזמנות ומוסר תשלומים נמוך של חלק מן הלקוחות. הרבה ארגונים עושים מאמץ כביר לשמר את העובדים גם בתקופות קשות - ולעיתים השימור בא על חשבון חלק מתנאי ההעסקה", אומר דובי צ'יזיק, מנכ"ל מאיה מיקור חוץ וייעוץ.
"אני מציע לעובד לבחון את האפשרויות שלו ולהסתכל על התמונה הכוללת. אם בתקופות טובות, המעסיק הולך לקראתו, הרי שכדאי לו לגלות גמישות. אם המעסיק מעריך את העובד, הוא יסכים, בבוא העת לשפר את התנאים בחזרה", מסכם צ'יזיק.
