אסתר גלבלמן, ניצולת שואה בת 83, לא אוכלת בשר. לא מדובר באידיאולוגיה או בהעדפה קולינרית. לאסתר פשוט אין כסף. "אני לא יכולה לשלם, זה עולה ביוקר", היא מזדעקת.
פעם, לפני שפרץ המשבר הכלכלי, היה בנה משה תומך בה כספית. לא מזמן הוא פוטר, ועכשיו אין מי שיתמוך בה. "הוא עוד מעט בן 60, ויש אנשים צעירים שלא מצליחים למצוא עבודה", מקוננת אסתר, והיא לא לבד. אל הקרן לרווחת נפגעי שואה מגיעים לאחרונה יותר ויותר פניות מניצולים שאיבדו כל יכולת להתקיים.
"כל יום יש לי ילד של ניצול שואה אחר, שבא ואומר: 'בבקשה תעזור לי, אין לי איך לעזור לאמא'", מגלה גיא עפארי, מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי שואה.
הבן של לורה פרחי, ניצולת שואה בת 93, עבד עד לאחרונה במפעל טקסטיל. עכשיו הוא פוטר, והכסף שהיה מביא ללורה מדי חודש נפסק. "הוא היה מביא לי 500 שקל מדי חודש", היא מספרת. "שלשום אכלתי רק חלב ולחם".
הנתונים מראים שבתקופה האחרונה חלה עלייה של 40% בפניה לבקשות עזרה מהקרן לרווחת נפגעי שואה. הקרן פנתה לוועדת התביעות ולמשרד האוצר, בבקשה להגדיל את הסיוע.
