המנצח הגדול: דונלד טראמפ
דונלד טראמפ הוא איש עסקים שהתמחותו היתה בקידום שמו ודמותו. בחירתו לנשיא ארה"ב נגד כל הסיכויים היא כנראה ההצלחה הגדולה ביותר שהיתה יכולה להיות למותג של אדם יחיד. האם טראמפ יוכל למנף את בחירתו לטובת עסקיו?
בארה"ב ישנם חוקים ברורים שנועדו להפריד בין עסקיהם של פוליטיקאים לבין משרתם. כשמייקל בלומברג נבחר לראשות העיר ניו יורק הוא פרש מעבודתו בחברת בלומברג - הגדולה בהרבה מאימפריית המותגים של טראמפ. לנשיא הנבחר יהיו הרבה אופציות - יש לו בני משפחה שיכולים לנהל את החברה, וקרוב לוודאי שהוא לא יצטלם לפרסומות לוודקה או עניבות הנושאות את שמו.
עסקי הנדל"ן של טראמפ, שספגו מהלומה תדמיתית במהלך הקמפיין, בשל הסיקור הרע שהמועמד זכה לו, עשויים להתאושש. הקרבה לשם טראמפ, שהיתה לא רצויה, תיהפך עתה לאבן שואבת.
מפסידה שגם מרוויחה: עיתונות ומדיה
כן, טראמפ ממש לא אוהב עיתונאים, מפני שרובם נגדו. אבל כפי שסיפרו לנו בכירים ב"ניו יורק טיימס" החודש, לא היתה שנה טובה לנכסים הדיגיטליים והבינלאומיים של העיתון הידוע משנת הבחירות הנוכחית. אנשים אוהבים לקרוא על טראמפ, בגלל אישיותו הצבעונית והקיצוניות שבה הוא מתבטא. אין ספק שממשל קלינטון־קיין היה עשוי להיות אחד האפרוריים והמשעממים זה זמן רב. ללא האלגנטיות הצעירה והמודרנית של בני הזוג אובמה בבית הלבן, אפילו ביל קלינטון לא היה יכול להציל את "מחזור החדשות" משיממונו.
טראמפ, לעומת זאת, נכנס לבית הלבן כסלבריטי־על, איש טלוויזיה ותקשורת משופשף ומנוסה. פליטות הפה וההתבטאויות הקיצוניות משמען יותר הקלקות וצפיות לאתרי חדשות ומדיה. גם אם צוות מקצועי ירסן אותו, המסר הנשיאותי יהיה מסקרן ומרגיז מתמיד.
מרוויח אפשרי: היצוא מארה"ב
אנליסטים רבים חוזים שהדולר האמריקאי ייפגע כתוצאה ממדיניות האנטי־סחר של טראמפ - אולם הסיכויים שטראמפ באמת יבטל הסכמי סחר ויטיל מכסים אינם ברורים. בכל מקרה, אם הדולר נחלש, יש סיכוי לחברות יצוא רבות ליהנות מתחרותיות משופרת בשווקים העולמיים.
כמובן, אם תפרוץ מלחמת סחר, ומדינות שמייבאות מארה"ב (כן, יש דבר כזה, ארה"ב היא היצואנית הגדולה ביותר בעולם אחרי סין) ישיבו בסנקציות משלהן - היצוא מארה"ב עלול להיפגע.
מפסידים: הצרכנים האמריקאים
חולשה של דולר בשילוב מחסומי סחר עלולה לייקר מאוד את היבוא לארה"ב. הצרכנים האמריקאים הפזרנים עלולים לגלות שכוח הקנייה שלהם נחלש. קשה להאמין שיש נשיא בימינו עם כוח פוליטי גדול דיו כדי לייקר מוצרים זולים מסין או יפן עבור בוחריו. חוואים שיצטרכו לשלם מחיר גבוה יותר על טנדרים של טויוטה, או על טנדרים של GM שמיוצרים במקסיקו או תאילנד, ימצאו עצמם זועמים על המועמד שבו בחרו. לחלופין, כל משק בית שצורך מוצרים סיניים - רהיטים, בגדים, נעליים, מחברות, שום ואפילו מחשבים - ימצא עצמו עם הרבה פחות חיסכון בסוף החודש.
מרוויחים: תשתיות וחברות תשתית
לקלינטון וטראמפ לא היה הרבה במשותף, אולם אחד הדברים ששניהם הבטיחו הוא להשקיע מאות מיליארדים בתשתיות. אין לארה"ב ברירה רבה, לפחות לא בטווח הארוך. הכבישים שלה - שאותם הזכיר טראמפ בנאום הניצחון - מתפוררים, וכמוהם גשרים ומערכות מים. זוהי דרך טובה למדי להעניק זריקת עידוד לכלכלה האמריקאית, שסובלת מחולשה בפריון העבודה ומחסור במקורות צמיחה. טראמפ לא ירגיז יותר מדי אנשים אם הוא יעביר בקונגרס חוקי השקעה בתשתיות. הקונגרס רפובליקאי עכשיו, ואם הנשיא הוא אחד מהם, ייתכן שחברי המפלגה לא יעמדו כמחסום בפניו כפי שעמדו בפני הנשיא ברק אובמה במשך רוב שנותיו בבית הלבן.
אם תהיה השקעה בתשתיות, ירוויחו מכך חברות שמוכרות ציוד בנייה וחומרי גלם כמו מלט, עובדים ברחבי ארה"ב, חברות הנדסה וחברות בנייה. האירוניה היא שכמה מהחברות האלה הן מקסיקאיות, וייתכן שטראמפ יחכה עם החומה שהבטיח לבנות בגבול הדרומי של ארה"ב עד שהוא גומר לבנות בבית.
מרוויחים: תיירים לארה"ב
קצת בדומה לברקזיט, אבל כנראה במידת השפעה פחותה, חולשת הדולר תביא יותר תיירים לארה"ב. מכיוון שלפי ההערכות בחירת טראמפ תשפיע לרעה על מטבעות השווקים המתעוררים, התיירים צפויים להגיע מהמדינות העשירות, ולא ממדינות כמו סין, קוריאה ומקסיקו. עקבו אחר שער הדולר־שקל: יכול להיות שהחופשה בארה"ב תהיה זולה יותר בקיץ הבא.
מפסידים: המיליארדרים שתמכו בקלינטון
חיים סבן, התומך השרוף של הילרי קלינטון, הלך לישון מאוכזב. לא רק שהמועמדת שהוא מריץ זו הפעם השנייה הפסידה, וחלק ממפעל חייו הפוליטי ירד לטמיון - הוא גם הסתכסך עם הנשיא הבא של ארה"ב בדרך עסקית. רשת הטלוויזיה הארצית בשפה הספרדית שבבעלות סבן, יוניוויז'ן, נקטה עמדה נחרצת נגד הרפובליקאי במערכת הבחירות. עד כדי כך שטראמפ סילק אישית את המגיש הכוכב שלה, חורחה ראמוס, מאירוע שלו.
לסבן יש תוכניות מרחיקות לכת עבור יוניוויז'ן, כולל הנפקה, שמתעכבת בינתיים והיתה צפויה לקבל עידוד אם קלינטון היתה נבחרת. לנשיא ארה"ב יש השפעה לא מועטה על שוק התקשורת, באמצעות חקיקה, כפי שראינו מביקוריהם התכופים של לוביסטים מהתחום בבית הלבן אצל הנשיא אובמה. העוינות של טראמפ היא לא בדיוק זריקת העידוד שביקש סבן עבור הנכס התקשורתי שלו.
ובאשר למיליארדרים אחרים שתמכו בקלינטון, מהפילנתרופ המשקיע ג'ורג' סורוס ועד לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן סאקס: אין להניח שייגרמו להם קשיים אישיים, ואפילו לא סביר שטראמפ יפעל בדרך כלשהי נגד תעשיית הפיננסים המשגשגת בעיר הבית שלו. אבל הזמנות לבית הלבן הן מאוד נעימות לאגו, וקרוב לוודאי שאלה יצטרכו להתרפס קשות, אם בכלל ירצו בכך, כדי להשיג מחדש את הקרבה לפסגת ההחלטות.
נכנסים למגננה: ג'נט ילן והבנק הפדרלי
טראמפ אמר כבר כי לא יאריך את כהונתה של ג'נט ילן כיו"ר הבנק הפדרלי מעבר למועד פקיעתה הנוכחי, ינואר 2018. משמעות הדבר היא שילן תכהן במקביל לנשיא טראמפ במשך שנה בלבד. במשך השנה הזאת היא תצטרך לעמוד על המשמר כדי להגן על עצמאות הבנק המרכזי.
למעשה, הבנק הפדרלי עשוי להוות מקרה מבחן חשוב מאוד לכהונת טראמפ. המועמד לא הביע חיבה יתרה לחוקים ולמוסדות השלטון המרשימים של ארצו במהלך הקמפיין. אם הוא ינסה לקעקעם - באמצעות מינוי שופטים מקורבים לו לבית המשפט העליון, התערבות בסמכויותיו, הצרת צעדי הבנק המרכזי וכיו"ב - תהיה זו המתקפה החמורה ביותר על הדמוקרטיה האמריקאית זה דורות רבים.
עד כמה שזה נשמע מופרך, המתקפות על עצמאותם של בנקים מרכזיים אינם מוגבלות למדינות בעולם השלישי ודמוקרטיות צעירות במזרח אירופה. לעוצמה של המדיניות המוניטרית, שגדלה לממדים ענקיים (ויש האומרים לא רצויים) בעשורים האחרונים, יש סיכון - הבנקים נתפסים כמנוף פוליטי רב עוצמה. הרפובליקאים ככלל רוצים שהבנק הפדרלי יפסיק להדפיס כסף ויעלה את הריבית. אבל טראמפ, שרוצה לממן פרויקטים שאפתניים, לא ימהר כל כך לייקר אותם ואת הוצאות המימון של הממשל בלחץ להעלאת ריבית. למעשה, אם הוא יעשה ההפך מכך, הוא עלול לאשר את הטענות של מבקריו שהגישה הכלכלית שלו היא סהרורית.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
השווקים מברכים על בחירת טראמפ: תל אביב עולה ב-1.5%, טוקיו מזנקת ב-6.7%
שיעור האבטלה בארה"ב ממשיך לרדת - אבל למשקיעים אכפת בעיקר מהבחירות
