אחרי קרוב לחודשיים של סגר בבתים, תושבי איטליה הורשו במאי לצאת בחופשיות יחסית למרחבים הציבוריים, כחלק מההקלות שנכנסו לתוקף. למרות שכיום שלטונות איטליה מיישמים כמה מן הצעדים המחמירים ביותר בעולם, הם עדיין מלקקים את הפצעים של הטיפול שלהם במשבר בשלבים המוקדמים משום שניסו להגן על חירויות אזרח בסיסיות ועל הכלכלה.
מוקד ההתפרצות, שם נערמו גופות בכנסיות ורחובות היה מחוז לומברדיה שבצפון המדינה. בימיה הראשונים של התפרצות הקורונה, ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, ניסה להמעיט מחומרת האיום, ויצרו בלבול לצד תחושת ביטחון מוטעית שאפשרו לנגיף להתפשט.
התוצאה לא איחרה לבוא ואיטליה עמדה במרכז המשבר העולמי וספרה את המתים. כיום יש בלומברדיה כמעט 100,000 חולים מאומתים- יותר משליש מממספר החולים בכל איטליה כולה שעומד על כ- 250,000 חולים וכמעט מחצית ממספר המתים הכולל באיטליה.
בתחילת יוני, איטליה פתחה את גבולותיה עבור כמה מדינות אחרות באיחוד, ונכון ל -1 ביולי, איטליה פתחה את שעריה גם לכמה מדינות מחוץ לאיחוד, כשישראל כמובן מחוץ לתמונה בינתיים.
על פי נותני משרד הבריאות העולמי, נכון להיום, נכון להיום המצב באיטליה התייצב. דרום איטליה, הסובלת משמעותית פחות ממספר החולים המאומתים במדינה. מקומות כמו סרדינה, נאפולי ופירנצה כבר פתחו את שעריהם למבקרים ומשוועים לתיירים ןהם נמצאים בטווח האזור הבטוח ביותר שניתן לבקר בו. אבל המחוז הצפוני של איטליה, מחוז לומברדיה, עדיין ממשיך לסבול מעלייה בשיעורי התחלואה.
"חיכיתי חודשיים לבדיקה סרולוגית"
השאלה מה השתבש - וממשיך להשתבש - בלומברדיה הפכה למקור של מחלוקת פוליטית גדולה ולמחסום אפשרי בדרך לפתיחת המדינה כולה. החשד הכללי, לפי דיווחי התקשורת האיטלקית, הוא שהממשלה סירבה להטיל סגר או לשתק את הפעילות בעיירות ובאזור התעשייתי כולו משיקולים כלכליים - שנתמכו על ידי לחץ שהפעילו עליה תעשיינים ואנשי עסקים מובילים. מול הביקורת גוברת, מושל האזור אטיליו פונטנה מתעקש שאין שום דבר שהוא היה עושה אחרת.
נראה כי האיטלקים עצמם איבדו אמון באנשים שמנהלים את המשבר כשבראיון במהלך חודש מאי הציג שר הבריאות והרווחה של האזור ג'וליו גאלרה נתונים על קצב ההתרבות של הנגיף (מקדם-ההדבקה) שעמד על חצי אחוז והסביר כי: "אדם יצטרך לבוא במגע עם שני אנשים נגועים בו זמנית כדי לחלות בעצמו. האמירה הזו, כמובן, גררה גל ביקורת חריף על האדם שאמור לנהל את המשבר ואינו יודע לקרוא או לפרש את הנתונים.
עיקר הדאגה של האיטלקים היא כישלונות מערכת הבריאות, שלטענתם, התמקדה בעיקר בטיפול בחולים בתוך בתי החולים ולא נתנה טיפול או מענה לאלו שנשארו בבית והותירו אותם למות לבדם ועל הדרך להדביק משפחות שלמות.
בלומברדיה, שנשלטה במשך 25 השנים האחרונות על ידי הליגה הימנית הקיצונית התמקדו הרשויות בבניית מוסדות בריאות פרטיים המספקים שירותים רווחיים כמו ניתוחים מורכבים וטיפולים מומחים, ופחות תשומת לב במערכת הבריאות הציבורית הרחבה יותר, והפחות ריווחית הכוללת: שירותי חירום, טיפול כללי וגריאטריה.
היעדר בדיקות קורונה הביא לגל ביקורת ולחקירה כללית על כל האחראים על ניהול המשבר באיזור. לסטפניה קררה, שאביה החורג נפטר מהנגיף בבית החולים במרץ, המוניטין של האזור כ"מוביל בתחומו" נראה יותר ויותר כמו בדיחה גרועה. "אנחנו כל כך מצוינים שכמעט חודשיים אחרי מותו של אבי, אני היחידה במשפחתי שעברה בדיקה סרולוגית וזה בזכות המעסיק שלי", אמרה קררה בראיון לאתר POLITICO. היא העידה שלמרות שכל בני משפחתה חלו במחלה, אף אחד לא הצליח להיבדק לנגיף.
מבחינה כלכלית, איטליה צפויה לספוג את אחת הפגיעות הקשות ביותר באירופה בתמ"ג. כל זאת, עוד לפני שמדברים על גל שני אפשרי, שעלול להכות בחורף הקרוב. כעת, החשש הגובר הוא, שלומברדיה, המחוז ממנו התפשטה המגיפה לכל אירופה, עלולה להביא לגל שני על אירופה כולה.
איטליה נכנסה למשבר עם חוב עצום של 2.4 טריליון אירו וצמיחה נמוכה של אחוז אחד בלבד. במהלך המגפה, היא נאלצה לסגור את כלל המשק, כולל שיתוק ייצור גורף במדינה למשך כמה שבועות וכתוצאה מכך- היצוא שלה נפגע קשות.
מנתוני הדוח של ה־OECD, עולה כי איטליה צפויה להיות המדינה שתיפגע בשיעור הרב ביותר באירופה מהמשבר. כלכלני ה־OECD חוזים צמיחה שלילית של 11.3 אחוזים השנה במידה והמאבק בקורונה הסתיים. אך אם יהיה גל נוסף, הצניחה עלולה להגיע גם ל- 14 אחוזים.
בינתיים, זורמות תמונות של רחובות מילאנו, העיר הראשית במחוז לומברדיה, וערים אחרות מלאות באנשים המצפצפים על כללי הריחוק החברתי כשהם מתכנסים מחוץ לבארים ומסעדות. "אם זה יימשך, אנו מסתכנים בסגירת המעברים", אמר פרנצ'סקו בוצ'יה, השר לעניינים אזוריים, בראיון לעיתון לה סטמפה. "אסור לשכוח שאנחנו עדיין בעיצומה של מגיפה, ומי שחוגג בחיי הלילה בחוסר אחריות מקריב למעשה מיליוני איטלקים."