הנשיא ברק אובמה לא הוציא מכלל אפשרות הלאמת בנקים כושלים בנאומו הראשון לפני שני בתי הקונגרס, לפנות בוקר לפי שעון ישראל.
הנשיא היה יכול לנצל את ההזדמנות ולהתחייב שממשלו לא ילאים בנקים, באופן מלא או חלקי. התחייבות כזו היתה מרגיעה את וול סטריט ואת המשקיעים העצבניים שמחזיקים במניות הבנקים הגדולים.
במקום זאת העדיף אובמה לרמוז, שאופציית ההלאמה לא ירדה מעל הפרק. הוא אמנם לא קרא לילד בשמו. המילה הלאמה לא הוזכרה אפילו פעם אחת. אך הנשיא הבטיח התערבות מסיבית של הממשל בבנקים עם "בעיות חמורות", התערבות של בעל בית שנכנס לעשות סדר בנכסיו.
במאמץ לחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית, התחייב אובמה בנאום לעמוד לימין הבנקים ולתמוך בהם, אך הוא מתח ביקורת חריפה ביותר על המגזר הפיננסי והרושם שעלה מדבריו היה, שצריך לעזור לבנקים למרות הבנקאים, שהוא ישפוך לקופותיהם סיוע נוסף ביד אחת, כשהיד האחרת סותמת את האף.
"הממשל הפדרלי יפעל במלוא כוחו כדי להבטיח שלבנקים הגדולים, שהעם האמריקני תלוי בהם, יהיה מספיק ביטחון ומספיק כסף כדי לתת הלוואות גם בזמנים קשים יותר", אמר הנשיא. "כאשר נלמד שלבנק גדול יש בעיות חמורות, אנו נדרוש דין וחשבון מהאחראים, נכפה את התיקונים הנחוצים, נספק את הסיוע הדרוש כדי לנקות את המאזן ונבטיח את המשכיותו של מוסד חזק ובר-קיימא, שיוכל לשרת את העם ואת הכלכלה".
זו היתה ההצהרה החזקה ביותר של אובמה לגבי מדיניות היד הקשה שממשלו מתכנן לנקוט כלפי מוסדות פיננסיים שיבקשו סיוע מכספי משלם המיסים. למעשה, הנשיא תיאר התערבות משמעותית של רגולטורים בניהול בנקים מסוימים אם מצבם יחייב זאת. כפי שאמר פרשן לאחר הנאום: "אם זה נשמע כמו הלאמה, מריח כמו הלאמה ומגעגע כמו הלאמה, אז אולי זו הלאמה"?
אובמה הסביר מדוע העדיף להימנע מהדרך הקלה של פייסנות כלפי המגזר הפיננסי, דרך שהיתה עשויה לתרום לעליות שערים בבורסות: "אני מבין שבכל יום נתון וול סטריט היה עשוי לשאוב נחת רוח רבה יותר מגישה שהיתה מעניקה לבנקים אמצעי הבראה בלי לחייב אותם בשום תנאי, בלי לדרוש מאיש בבנקים לקבל אחריות על החלטות פזיזות ובלתי זהירות. אבל גישה כזו לא תפתור את הבעיה. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא להחיש את בואו של היום שבו יהיה אפשר לחדש מתן הלוואות לעם ולעסקים בארה"ב ולשים קץ למשבר הזה פעם אחת ולתמיד".
"כוונתי היא שבנקים יקבלו על עצמם אחריות מלאה לגבי הסיוע שהם מקבלים; הפעם הם יצטרכו להראות בבירור כיצד כספי משלם המיסים שהם מקבלים יביאו למתן הלוואות רבות יותר למשלם המיסים", אמר אובמה. "הפעם המנכ"ל לא יוכל להשתמש בכספי משלם המיסים כדי לרפד את חבילות התגמולים שלו, לקנות וילונות מהודרים או להיעלם במטוסו הפרטי. הימים האלה נגמרו".
הנשיא הודה, בפעם הראשונה, כי חבילת החילוץ הפיננסי, בסך 750 מיליארד דולר, שהתקבלה בשלהי נשיאותו של ג'ורג' בוש, היא רק ההתחלה.
"תכנית ההבראה של המגזר הפיננסי מחייבת משאבים משמעותיים מהממשל הפדרלי, ואכן כן, קרוב לוודאי שנצטרך יותר ממה שהקצבנו לכך עד עתה", אמר אובמה. " אך בעוד שעלות הפעולה תהיה גדולה, אני יכול להבטיח לכם שהעלות של אי-פעולה תהיה גדולה הרבה יותר והיא תוכל להביא לכך שהכלכלה תוסיף לדשדש לא במשך חודשים או שנים אלא, אולי, במשך עשור. זה יהיה רע מבחינת הגירעון, רע מבחינת העסקים, רע מבחינתכם ורע מבחינת הדור הבא. אני מסרב לתת לזה לקרות".
"אני מבין שכאשר הממשל הקודם ביקש מהקונגרס לספק סיוע לבנקים במצוקה, דמוקרטים ורפובליקנים גם יחד נתקפו כזעם בגלל הניהול הכושל והתוצאות (שהפגינו הבנקים לאחר שקיבלו את הסיוע). גם משלם המיסים הגיב בזעם. גם אני", המשיך אובמה. "אני יודע שזה מאוד בלתי פופולרי להצטייר עכשיו כמי שמסייע לבנקים, ביחוד כאשר כל אחד סובל, במידה זו או אחרת, מההחלטות הגרועות של הבנקים. אני מבטיח לכם: אני מבין זאת".
"לא אוציא אפילו סנט אחד כדי לתגמל אפילו מנהל אחד בוול סטריט, אבל אעשה כל מה שביכולתי כדי לסייע לאיש העסקים הקטן שאינו יכול לשלם משכורות לעובדיו או למשפחה שחסכה ובכל זאת עדיין לא מצליחה לקבל משכנתא".
בניגוד להתבטאויות קודמות של אובמה על המשבר, נאומו לפנות בקר היה אופטימי יותר. הפעם הוא לא דיבר על "קטסטרופה" שתפגע במשק האמריקני. הוא מצא את שביל הזהב בין הדגשת חומרתו של המשבר לבין ביטחונו ביכולתה של ארה"ב להיחלץ ממנו.
"בעד שהכלכלה שלנו נחלשה וביטחוננו עורער, בעוד שאנו חיים בזמנים קשים ונטולי ודאות, הלילה אני רוצה שכל אמריקני ידע דבר אחד: אנו נבנה מחדש, אנו נשתקם וארה"ב תצא חזקה מכפי שהיתה", אמר הנשיא.
אובמה אמר עוד, ששלושת התחומים הקריטיים ביותר לממשלו ולארה"ב כולה הם אנרגיה, שירותי בריאות וחינוך ושלושתם יקבלו ביטוי מודגש בהצעת התקציב שלו לשנת הכספים 2010.
