החולה הראשון בקורונה בטורקיה התגלה ב-11 במרץ באיסטנבול, אבל תוך חודש אחד כל 81 המחוזות בטורקיה נפגעו. זאת הייתה ההתפרצות המהירה בעולם, יותר מבריטניה וסין, מה שאיים להציב את טורקיה ראש בראש מול איטליה, המדינה שנפגעה הכי קשה מהמגיפה.
אבל שורת החלטות של הממשלה מנעה מטורקיה משבר חמור מאין כמותו. כיום רשומים 10,643 מקרים פעילים של המחלה וסך הכל 5,710 אנשים מתו ממנה, נתון מאוד מרשים בהתחשב בעובדה שאוכלוסיית המדינה מונה 83 מיליון איש.
אומנם מומחים מזהירים שקשה להגיע למסקנות ולהשוות סטטיסטיקות בעוד מדינות אחרות עדיין קוברות את מתיהן, אבל טורקיה מנעה בבירור אסון גדול בהרבה. "טורקיה נמצאת בקטגוריה המדינות שהגיבו די מהר למשבר, אם זה במספר הבדיקות, מעקב אחרי חולים, בידודם והגבלות תנועה. מדובר במועדון קטן למדי של מדינות שהיו יעילות בהפחתת ההתפשטות הנגיפית", אמר ד"ר ג'רמי רוסמן, מרצה לווירולוגיה באוניברסיטת קנט, אנגליה בראיון ל- BBC.
מהרגע שהתגלה הנגיף לראשונה בשטחה של טורקיה, השלטונות בודדו לגמרי אוכלוסיות בסיכון. בני ה-65 ומעלה ואפילו בני 20 עם גורמי סיכון נשלחו לבידוד מוחלט. כל הפעילות הציבורית ובכללן בתי קפה, שווקים ותפילות קהילתיות במסגד נאסרו לחלוטין.
בתחילת יוני הוחלט להקל על ההגבלות, לפתוח בהדרגה מסעדות, בתי קפה, פארקים ומתקני ספורט ואף הותרו נסיעות בין עירוניות. שבוע לאחר מכן הוצאו מבידוד כל האוכלוסיות שהוגדרו בסיכון.
עם ההקלה על המגבלות, הוקם מרכז מיוחד המונה כ- 6,000 צוותים המתחקה אחרי חולים או אנשים הנחשדים כנשאים של הנגיף.
"אנחנו מרגישים שאנחנו במלחמה," אומרת ד"ר מלק נור אסלן, מנהלת בריאות הציבור במחוז פאטיה, איסטנבול. "אנשים שוכחים לחזור הביתה אבל לא אכפת להם כי הם יודעים שזו חובה שהם צריכים למלא, לפני שזה יתפשט למישהו אחר". לדבריה, תוכנית הפעולה להתמודדות עם הנגיף הייתה מוכנה עוד משנה שעברה, בתקופה בה התפשטה מחלת החצבת. "פשוט הורדנו אותה מהמדף ויישמנו אותה בשטח".
מאמצים את הידרוקסיכלורוקין כסטנדרט
מי שחשוד כנושא המחלה נבדק מייד ומקבל את התשובה תוך 24 שעות. "הצלחנו להשתלט על המגיפה בזכות הבדיקות", קובע ד"ר איראש שייח', ממלא מקום ראש ארגון הבריאות העולמי (ארגון הבריאות העולמי) בטורקיה. " החולים לא היו צריכים לחכות חמישה או שישה ימים לתוצאות".
באופן שנוי במחלוקת, הטיפול במחלה בטורקיה כולל את התרופה נגד מלריה הידרוקסיכלורוקין, כסטנדרט. כמו בברזיל, גם כאן הנשיא דונלד טראמפ זוכה להערכה רבה – למרות המחקר הבינלאומי האחרון שבו נקבע כי התרופה יכולה לגרום לבעיות לב אצל חולי קורונה, והנזק שהיא גורמת גדול מהתועלת שלה.
למרות זאת בבתי החולים בטורקיה משתמשים בה כחלק מטיפול מניעתי בהחמרת המחלה יחד עם תרופות אחרות, ומתן מנות דם עשירות בפלסמה וחמצן בריכוזים גבוהים. " אין לנו היסוס לגבי שימוש התרופה הזו", קובע ד"ר שייח. "אנו מאמינים שהיא אפקטיבית מכיוון שאנו משיגים את התוצאות".
מניין ההרוגים הרשמי של טורקיה נמוך פי 10 מבריטניה. על פי תומכי ארדואן זו תוצאה של השקעה האדירה במערכת הבריאות בשנים האחרונות ובניית בתי חולים חדשים. "טורקיה תחת רג'פ טייפ ארדואן השקיעה מיליארדים בתשתיות הבריאות, אפשרה למדענים המובילים לתכנן אסטרטגיה וטיפלו בחולי כל הקורונה בחינם. התוצאה? שיעור ההתאוששות שלנו הוא כמעט 75 אחוז, האשטג: המשימה הושלמה", נכתב בטוויטר של דובר הנשיא, רג'יפ ארדואן.
אך למרות השבחים, בתחילת הדרך המתנגדים טוענים כי הטיפול במגיפה היה לקוי. "בתחילת הדרך הנשיא הציב בראש סדר העדיפויות שלו את הישרדותו הפוליטית", טוענים המתנגדים. ארדואן בחר להתיר את שובם של עולי הרגל ממכה ולא לאסור התכנסויות קהילתיות במסגדים. באמצע מרץ, הממשלה הורתה לאנשים להישאר בבית אך יחד עם זאת הודיעה על הפחתת מיסים על הזמנת טיסות ומלונות כדי לעודד עסקים מה שהוביל בסופו של דבר לזינוק ממספר הזיהומים.
רק מאוחר יותר, כשהוכנסו אמצעי בידוד מחמירים יותר, כאשר ערים הוצבו תחת צווי עוצר בסוף השבוע, מספר המקרים החל להתייצב על אלף ביום ורק אז מומחים בכירים בארגון הבריאות העולמי החלו להלל את הביצועים של טורקיה.
חקירות תחת איומים
חלק ניכר מהקרדיט על הימנעות מאסון מונח בפתחו של שר הבריאות של ארדואן, פרטין קוקה, שדחק מההתחלה בתגובה המבוססת על סטטיסטיקות וניטור התפרצויות. גם ראשי העירייה באיסטנבול ואנקרה, שניהם מתנגדי ארדואן, זכו לשבחים.
אולם לא הכל ורוד. רופאים באזורים הדרום-מזרחיים והמזרחיים של טורקיה, אשר חלקו על הקו שהובילה הממשל , מצאו עצמם תחת חקירה, וכתבים ומשתמשי מדיה חברתית רגילים הואשמו בהפצת "חדשות מזויפות" בגין תשאול שיעור הזיהומים. "המתקפה על רופאים אינה רק שערורייתית ומגבילה את חופש הביטוח אלא גם מעכבת את המאבק העולמי במלחמה מול הנגיף". אמר יו וויליאמסון מארגון Human Rights Watch", יש לבטל מייד את החקירות, ולהסיר את כל התנאים שהוטלו על הרופאים, כולל איסורי נסיעה".
עשרות מתקפות טרור, ניסיון הפיכה, משבר מט"ח וחיכוכים עם שאר מדינות אירופה- לא הזיקו לכלכה הטורקית שגם כך נמצאת במשבר כמו מגיפת הקורונה.
המדינה נמצאת בפני מיתון קשה. הייצוא שצנח בין לילה, צניחת הלירה, שמתחילת השנה נחלשה אל מול הדולר בכ-18 אחוזים, ההשקעות הזרות מתאיידות מהמדינה והאבטלה שמגיעה לשיא (14 אחוזים) לא הזיקו למדינה כמו במשבר בתעשיית התיירות שמכניסה מידי שנה 35 מיליארד דולר וצפויה לרשום השנה את אחת השנים הקשות זה מספר עשורים.
כדי להזניק את הפעילות הכלכלית, הרשויות בטורקיה שיחררו אשראי לכלכלה באמצעות הבנקים השייכים למדינה שהציעו ריבית שלילית ותקופות ארוכות של "גרייס" על הלוואות חדשות.
חשבונות שהוגבלו- שוחררו אבל ניכר כי הטורקים, שבתחילת הסגר רכשו בעיקר מוצרי יסוד, פשוט הפסיקו לקנות. למרות זאת הרשויות בטורקיה מדווחות על התעוררות של מסחר אונליין וטענו כי הטורקים החלו לרכוש אונליין מוצרים שבדרך כלל רכשו בחנויות הפיזיות. יחד עם זאת, בגלל שרוב העובדים עברו לעבודה מהבית ונמנעים לצאת החוצה, גם כשהסגר נגמר- ההוצאות על צריכת אנרגיה נמצאות הרבה מאחור.
לטורקיה אומנם יתרונות רבים במאבק נגד הקורונה, כולל אוכלוסייה צעירה ומספר גבוה של מיטות בבית חולים אך למרות זאת, כ-1,000 מקרים חדשים נוספים מידי יום .המשינה אומנם נתפסת כסיפור הצלחה, ולמרות זאת- הסיפור עדיין לא נגמר.