הנשיא אובמה הודיע הערב (ד') על קביעת תקרה לשכר מנהלים במוסדות פיננסיים ואחרים מסוימים שמקבלים תמיכה ממלכתית: 500 אלף דולר בשנה. הוא תקף שוב, במילים חריפות, מנהלים ששילמו לעצמם "בונוסים שמנים" בעת שהם קבצו נדבות מהציבור האמריקני.
השורה התחתנה של התקנות החדשות: מנהלים בחברות נתמכות לא יוכלו לקבל בונוסים כלשהם מעבר לשכר הבסיס שלהם, שלא יעלה על 500 אלף דולר, למעט דיווידנדים ממניות שנמצאות בבעלותם.
התקנות הקיימות, שמכתיבות מתן סיוע ממלכתי למוסדות פיננסיים, אוסרות על חברות לנכות מתשלומי המס שלהן אותו חלק משכר מנהלים שעולה על 500 אלף דולר בשנה. התקנות החדשות, שפורסמו הערב, פשוט אוסרות על חברות פיננסיות נתמכות לשלם לבכיריהן שכר שפורץ רף זה. התקנות מחייבות את החברות להוכיח שהן אינן עוברות על תקנה זו.
בנאום בבית הלבן, שבו הכריז על התקנת החדשות, אמר אובמה, כי המאמצים לשקם את המערכת הפיננסית מצריכים, בין השאר, גם שיקום של האמון הציבורי במערכת. "כדי לשקם את האמון, אנו צריכים לוודא שכספי משלם המיסים אינם משמשים לסיבסוד חבילות תגמולים מופרזות למנהלים בוול סטריט", אמר הנשיא.
"כולנו חייבים ליטול אחריות", הכריז אובמה. "וזה כולל גם מנהלים בחברות פיננסיות גדולות שפנו לעם האמריקני, כשכובע בידם, לקבלת סיוע לאחר שנקלעו למצוקה, למרות שבה בעת הם שילמו לעצמם בונוסים שמנים, כמקובל. כפי שאמרתי בשבוע שעבר, זה שיא של אי אחריות. זה מחפיר. הסוג הזה של התעלמות (החברות הפיננסיות) מהמחיר ומהתוצאות של מעשיהן הוא בדיוק מה שחולל את המשבר הזה: תרבות של שמירה על האינטרס העצמי הצר ושל עשיית רווחים בטווח הקצר, על חשבון כל דבר אחר".
אובמה לא שכח שהוא נשיא של המדינה שהפכה את הקפיטליזם לדרך חיים. "זו אמריקה", אמר הנשיא. "אנו לא מזלזלים בעושר. אנו לא נוטרים טינה לאלה שנחלו הצלחה. ואנו מאמינים שצריך לתגמל הצלחה. אבל מה שמרגיז אנשים, ובצדק, היא העובדה שמנהלים מתוגמלים על כישלון, במיוחד כאשר התגמולים האלה מסובסדים ע"י משלם המיסים האמריקני".
"העובדה שמנהלים בכירים מתגמלים את עצמם בחבילות תגמולים כאלה בעיצומו של משבר כלכלי אינה רק ביטוי לטעם רע. זו גם אסטרטגיה שגויה, ואני לא אסבול זאת כנשיא", הכריז אובמה. "אנו נדרוש איפוק מסוים תמורת קבלת סיוע פדרלי. כאשר חברות יבואו אלינו בבקשה לקבל דולרים מקופת האוצר, אנו לא ניתקל שוב בלהטוטים העתיקים שלהם".
במאמץ לחדד את גורם הכלימה הציבורית, אמר אובמה שכל חברה שתקבל סיוע פדרלי תידרש לגלות לציבור את "כל ההטבות והמותרות שמקבלים מנהליהן הבכירים ולספק הסברים למשלמי המיסים ולבעלי המניות מדוע ההוצאות על הטבות אלה הן נחוצות".
הנשיא גם הודיע על תום עידן המצנחים המוזהבים. "אנו שמים קץ לכל אותן חבילות פרישה מסיביות שכולנו קראנו עליהן בתחושה של גועל נפש; אנו מוציאים את האוויר מהמצנחים המוזהבים".
התקנות החדשות נוקשות הרבה יותר מתקנות מגבילות שהתקבלו בשמונה שנות ממשל בוש ולפי כמה הערכות אין להן תקדים בהיסטוריה האמריקנית. הן יאלצו מנהלים בכירים, אלה שמכונים במדיה, ספק בצחוק וספק ברצינות, "שליטי היקום", להסתפק במשכורות נמוכות יותר מאלה של נשיאי מכללות גדולות. כולם יאלצו לספוג קיצוץ משמעותי בשכרם.
למשל: לפי נתונים של אקווילאר, חברה לחקר תגמולי מנהלים, הסתכמה חבילת התגמולים של קנת לואיס, מנכ"ל בנק אוף אמריקה, ב-20 מיליון דולר ב-2007. 5.75 מיליון מסכום זה היו שכר בסיסי ובונוסים. ויקראם פאנדיט, שהחל לכהן כמנכ"ל סיטי בדצמבר 2007, לאחר שכיהן בתפקידים בכירים אחרים בבנק, לקח הביתה אשתקד 3.1 מיליון דולר. ריק וואגונר, מנכ"ל ג'נרל מוטורס, קיבל ב-2007 14.4 מיליון דולר. מתוך סכום זה, 1.6 מיליון דולר היו משכורת בסיסית. שארית החבילה הורכבה ממניות, אופציות מניות והטבות שוות כסף.
החלטת ממשל אובמה לקבוע תקרה לשכר המנהלים, צעד מדהים בחברה קפיטליסטית, מבטאת הכרה במורת הרוח, ויש שיאמרו תחושת הגועל, של הציבור בארה"ב מהתנהלות בנקים ומוסדות אחרים שמקבלים עירויים מכספי משלם המיסים ומתנהגים כאליו המשבר הפיננסי והמיתון הכלכלי מתרחשים בכוכב אחר.
דיווחים על מסיבות באתרי קיט שתכננו בק אוף אמריקה או מורגן סטנלי, תכנית של סיטי לרכוש מטוס מנהלים והוצאה של מאות אלפי דולר על דקורציה במשרדו מנכ"ל מריל לינץ', שלא לדבר על בונוסים בשווי 18 מיליארד דולר שחולקו אשתקד במוסדות שרשמו הפסדי עתק, כל אלה הצליחו להרגיז לא רק בעלי טורים בעיתונים אלא גם את הנשיא אובמה עצמו ומחוקקים על גבעת הקפיטול.
אפילו רפובליקנים, שבימים כתיקונם היו מבקרים בחריפות השתלחויות פופוליסטיות על השוק החופשי, יושבים עתה בשקט, מפני שהם מבינים לאן נושבת הרוח הציבורית.
