דוח חדש מגלה: ישראל מבזבזת מזון בשווי 24.3 מיליארד שקל בשנה. מתוך 2.6 מיליון טונות מזון שנזרק ב-2023, חלק ניכר מגיע ממוסדות ציבור וצה"ל, לצד אובדן בשלבי הקמעונאות וההפצה. מלחמת חרבות ברזל החמירה את המצב, והוסיפה 1.6 מיליארד שקל לחשבון בתשעת החודשים הראשונים (אוקטובר 2023 עד יוני 2024).
הדוח השנתי של לקט ישראל ו-BDO לשנת 2023 ומחצית 2024, שנערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, חושף את היקף אובדן המזון וההשלכות של המלחמה על הביטחון התזונתי. החוקרים בדקו את כל שרשרת המזון מהשדה ועד הצלחת, וגילו ש-54% מאובדן המזון מתרחש לפני הגעתו לצרכנים - בשלבי הייצור, התעשייה, הקמעונאות וההפצה. 46% הנותרים מבוזבזים ברמת הצריכה - בבתים פרטיים ובמוסדות.
צה"ל הוזכר במפורש כתורם גדול לבעיה, כשהנתונים מתבססים בין היתר על מידע מכוחות הביטחון. בזבוז המזון בולט במיוחד בבסיסי צבא פתוחים ובמקומות עבודה שבהם אנשים לא בטוחים אם יוכלו לאכול במקום אחר. קשה לחזות כמה אנשים יגיעו לחדר האוכל בארגונים גדולים, וזה מוביל להכנת עודפי מזון שבסופו של דבר נזרקים.
למרות היקף הבזבוז, הדוח מציג הזדמנות כלכלית: על כל שקל שמושקע בהצלת מזון, מתקבל ערך ישיר של 3.6 שקל במזון שנחסך. כשמחשבים גם את החיסכון בנזקים סביבתיים ובריאותיים, התשואה עולה ל-4.2 שקל ואף ל-10.3 שקל לכל שקל השקעה.
מהדוח עולה כי המוסדות בישראל יכולים להציל מזון בשווי 1.2 מיליארד שקל בשנה - כשליש מסך האוכל שהם מבזבזים כיום. הדוח מדגיש גם שהצלת 20% בלבד מהמזון האבוד מדי שנה יכולה לגשר באופן מלא על הפער בהוצאות מזון עבור אנשים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור.
בעקבות הממצאים, בנובמבר 2024 תוקן החוק לעידוד תרומות מזון. על פי התיקון, גופים ציבוריים כולל צה"ל שמפעילים מטבחים גדולים (מעל 1,000 סועדים ביום) חייבים להתקשר עם ארגוני הצלת מזון מוכרים. הכוונה היא להעביר עודפי מזון איכותי מהמוסדות הגדולים לאנשים הזקוקים לו.
הדוח ממליץ גם שמשרד הביטחון ורשות החירום הלאומית ישלבו את נושא הצלת המזון וביטחון תזונתי בתכניות המוכנות לחירום של המדינה, ויקצו לכך תקציבים ייעודיים.
לפי נתוני הדוח, כמות המזון שאפשר להציל גדלה ב-2023 לעומת 2022. בנוסף, הצלת 50% מהמזון האבוד יכולה לחסוך כ-80 מיליון מטר מעוקב של מים, 16 אלף טונות דלק, ו-260 מיליון קילוואט-שעה של חשמל, לצד הפחתת עלויות טיפול בפסולת.
תגובות