"תזרים בזמן מלחמה": בזמן משברים נוצרת אי-ודאות כלכלית, שעלולה לגרום לרבים להיכנס ללחץ בניהול כספיהם – ואף להסס בנוגע להשקעת כספים באפיקים שבהם בחרו בעבר. לכן, המומחים של רייזאפ מציעים טיפים שיסייעו לכולנו להשיג שליטה טובה יותר בניהול כספינו:
קודם כל – להכיר במצב הנוכחי
כמו שחשוב להכיר במציאות החדשה כדי לפתח חוסן נפשי, כך חשוב להכיר בה כדי לפתח חוסן כלכלי. בין אם חלו שינויים פתאומיים בהכנסות ובהוצאות או בשל יציאה לחל"ת וירידה בהיקף פעילות – צריך להבין שיש פתרונות, אבל הצעד הראשון הוא להכיר במצב.
לחשב תזרים מחדש
התזרים שלנו הוא סך כל ההכנסות המתוכננות, פחות סך כל ההוצאות. כדי להחליף את חוסר הוודאות בתחושה של שליטה, נבדוק מה צפוי להיות התזרים החודשי שלנו, כדי שנוכל להיערך קדימה (או לכל הפחות להיות במודעות לקראת הבאות, וכך להימנע מהפתעות לא נעימות). למעשה, הוכח שמעקב אחרי מצב התזרים מסייע גם להפחית את החרדה הכלכלית, וגם לשפר את השורה התחתונה שלו.
לא לחשוש מתזרים שלילי
בימי שגרה, אנחנו חוזרים ואומרים שהתזרים הוא המלך, ושהדבר הכי חשוב לשאוף אליו הוא תזרים חיובי. אבל אנחנו בתקופת משבר, והגיוני שנגיע למצב שבו התזרים שלנו הוא שלילי. במצב כזה, חשוב להבין שזה בסדר אם נצטרך לעבור כמה חודשים עם תזרים שלילי. זה אומר שננגוס במינוס או בחסכונות, ובשלבים הבאים נוודא שאנחנו עושים זאת באחריות. אבל חשוב לזכור: חסכונות נועדו - בין היתר - ליום סגריר. מלחמה היא בהחלט יום סגריר.
לארגן "כרית ביטחון"
כרית הביטחון היא כסף נזיל וזמין לכל תרחיש, שיכול לכסות כ-3-6 חודשי הוצאה, למקרה של פגיעה בהכנסות. היא מאפשרת לנו להתמודד עם הפתעות, לרבות תזרים שלילי. עצם הידיעה שהיא קיימת, מייצרת ביטחון ושליטה. כדי לוודא שיש לנו כרית כזאת, נתחיל מלבדוק כמה כסף יש לנו בעובר ושב, לאחר מכן כמה כסף יש לנו בחסכונות ובפיקדונות. נבדוק האם ביחד עם העו"ש, אנחנו יכולים לכסות 3 חודשי הוצאה. אם אנחנו בונים על החסכונות ככרית ביטחון, חשוב לוודא שהם במסלול נזיל ויציב, ואם לא – חשוב לבדוק האם ניתן להעביר אותם לכזה.
אם אין לנו כרית ביטחון – לשקול דחיית תשלומים או הלוואה כנגד קרן השתלמות
לאור המצב, ניתן לבקש מהבנק דחיית תשלומי הלוואות ומשכנתא לשלושה חודשים. חשוב להדגיש שדחייה כזו עלולה לייקר בסכום מסוים את ההחזר החודשי בהמשך, אך לפעמים זה הפתרון הטוב ביותר כדי לצלוח את התקופה המאתגרת. במקביל, כדאי לבחון אפשרות הלוואה כנגד קרן ההשתלמות – שבדרך כלל מתאפיינת בתנאים משתלמים ביחס להלוואות אחרות.
לאמץ הרגלים שיאפשרו לנו להתמודד עם המציאות המשתנה
בחודש האחרון כולנו פגשנו מציאות חדשה שבה מאתגר לתכנן לטווח של אפילו מספר שבועות קדימה. לכן, מומלץ תמיד להיות עם היד על הדופק, בנוגע לשורה התחתונה של התזרים שלנו. חשוב לסגל הרגלים של צפיה בתזרים באופן קבוע, ולבחון כיצד השתנו ההוצאות וההכנסות שלנו – האם יש הוצאות שנכון לוותר עליהן לתקופה הקרובה, או כאלו שאפשר לכווץ. ייתכן כי בעת משבר תיווכחו לגלות שקיימות הוצאות שמרגישות מוגזמות, מנויים שאולי כדאי להקפיא, הוצאות עתידיות שחשוב להיערך אליהן, וכן הלאה. מעקב אחר ההוצאות יאפשר לגבש תקציב קבוע שיסייע להימנע מיצירת חובות בתקופה זו של אי ודאות, ואף להצליח להשאיר יתרה מספיקה להוצאות המשתנות של החודש.
לבחון את ההשקעות שלנו, ולהבחין בין השקעות לטווח ארוך לטווח קצר
אם אתם משקיעים לטווח ארוך, אין צורך לעשות שינויים בהשקעות שלכם. בטווח הארוך, ההיסטוריה מראה שהעולם דוהר קדימה, הכלכלה מנצחת והשווקים עולים גם אחרי משברים כלכליים. בנוגע להשקעות לטווח קצר, אם אתם צריכים את הכסף שלכם בטווח הקרוב, לא כדאי להכניס אותו להשקעות תנודתיות אלא לחסוך ולהשקיע אותו באפיקים סולידיים ויותר יציבים כמו פיקדונות, קרנות כספיות או אג"ח ממשלתיות. אפיק זה מציע תשואה נמוכה יותר, אך הוא מבטיח את הכסף שלכם גם בזמן של תנודתיות בשוק. הבשורה הטובה היא שכיום הריבית במשק גבוהה, ולכן חיסכון במקומות סולידיים יאפשר לשמור על ערך הכסף ואולי אפילו להרוויח קצת.
לא להשאיר את הכסף בעו"ש
בהשקעה לטווח קצר מטרת העל שלנו היא לדאוג לרמת הביטחון של הכסף ולזמינות שלו, לעומת מקסום הרווח גרידא. לכן, נשאלת השאלה: מדוע לא פשוט להשאיר אותו בעו"ש? אם כן, אומנם אנחנו לא מכוונים בכל הכוח למקסם את הרווח, אבל ברור לנו שאנחנו רוצים לשמור על ערך הכסף. אם נשאיר אותו בעו״ש, הערך של הכסף עלול להישחק בגלל האינפלציה.
לפזר השקעות
גם אם מדובר בהשקעות לטווח הארוך, חשוב להשתמש באחד העקרונות החשובים ביותר שיש בעולם ההשקעות – פיזור. פיזור נכון מאפשר להיפגע פחות כאשר מדינה אחת נפגעת או כשיש משבר שנוגע לסקטור מסוים. היום יש מלחמה כאן, אבל מי יודע עם איזה משבר העולם יתמודד עוד 3 שנים?
לקחת החלטות בהווה – לא לפני שבדקנו את השלכותיהן בעתיד
בתקופה קשה זו, ניתן להחליט למשל לבצע דחייה לתשלומי המשכנתא, כדי להקל על הכיס בהווה. אולם חשוב להבין את השלכות הדחיה, ואת הריבית שתצטבר עבור הסכום שאותו החלטנו לדחות. כך למשל, דחיית תשלום משכנתא של 5,000 שקלים במשך 3 חודשים (כלומר סך הכול 15,000 שקלים), משמעותה החזרת הסכום בעתיד בתוספת ריבית הזהה לריבית המשכנתא שלנו (אפשר להסתכל על זה כאילו הבנק העמיד לנו הלוואה חדשה של 15,000 שקלים). כלומר, 3 חודשים של הקלה תזרימית, משמעותה עלייה מסוימת בהחזר החודשי העתידי. בדוגמה הזאת, מדובר בכ-60 שקלים בחודש, ובסכום הריבית הכולל לתקופת המשכנתא.
לשאוף להחליף את חוסר הוודאות בתחושת שליטה
נכון, אין פתרונות קסם למצב. המציאות רעדה לנו מתחת לרגליים, וקשה לדעת איך להתנהל מולה. אבל אם נעקוב אחרי הטיפים שלפנינו, אז לפחות תהיה לנו ביד תוכנית. כשאנחנו יודעים שיש לנו תוכנית להתמודדות עם הלא נודע, אז המצב הופך להיות קצת פחות מלחיץ. יצירת תמונת מצב מעודכנת להכנסות, להוצאות ולצרכים שלנו, תגביר את תחושת הוודאות ותעזור לחזק את החוסן הכלכלי.
רייזאפ היא פלטפורמת פינטק לשיפור התזרים האישי באמצעות הנגשת מידע פיננסי מלא, ויצירת תובנות מבוססות בינה מלאכותית וחוכמה קהילתית.