ההאבר גיבן, אחת מספינות המטען הגדולות בעולם, עדיין עוצרת את התנועה בתעלת סואץ - היום החמישי ברציפות. במקום נוצר פקק ענק, שמכיל מעל 200 ספינות, והעלות הכלכלית עשויה להיות עצומה.
דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי אמרה אתמול (ו') כי ארה"ב עוקבת מקרוב אחרי המצב. "הצענו לרשויות במצרים את העזרה של ארה"ב בפתיחת התעלה... השיחות האלו נמשכות כל הזמן", אמרה סאקי בתדרוך לעיתונות, והוסיפה כי לחסימה עשויות להיות "השפעות אפשרויות על שוק האנרגיה".
תעלת סואץ, המפרידה בין אפריקה לאסיה, היא אחד ממסלולי הסחר העמוסים ביותר בעולם, כאשר כ-12% מכלל הסחר העולמי עובר בה. לפי מגזין הספנות "Lloyd’s List", כל יום שבו התעלה חסומה משבש מעבר של סחורה בשווי כ-9 מיליארד דולר - כלומר עלות של כל שעת חסימה עומדת על כ-400 מיליון דולר.
Ever Given ship in Suez Canal has messed up the sea pic.twitter.com/8VnwJ2b5bT
— Insider Paper (@TheInsiderPaper) March 25, 2021
מוצרי אנרגיה כמו גז טבעי נוזלי, נפט גולמי ונפט מזוקק שעוברים בתעלה מהווים 5%-10% מהמשלוחים העולמיים. שאר התנועה בתעלה היא בעיקר מוצרי צריכה כמו בגדים, רהיטים, חלקי חילוף לרכב ועוד.
לעצירת התנועה בתעלה יש השפעה ישירה על מחירי האנרגיה. מחירי הנפט, למשל, זינקו בשל הערכות כי פנוי הספינה עשוי לארוך שבועות. כך, החוזים העתידיים על הנפט עלו הלילה בכ-4%.
ב"וול סטריט ג'ורנל" ציינו כי מפעילי ספינות שתקועות בפקק מעריכים כי בספינות שהושפעו מהחסימה - בין אם הן עומדות בתוך התעלה או מחכות מחוץ לה - יש סחורות בשווי של 12 מיליארד דולר. ואילו רשות תעלת סואץ מפסידה כ-15 מיליון דולר מדי יום בהכנסות מאגרות - הכנסה מהותית מאוד למצרים, שכבר מתמודדת עם פגיעה כלכלית משמעותית בגלל הקורונה, שעצרה את תנועת התיירים. בנוסף, התעבורה הימית בתעלת סואץ היא מקור משמעותי למט"ח עבור הכלכלה המצרית וחסימתה לטווח ארוך עלולה להוביל לפגיעה כלכלית נוספת במדינה.
ההשפעות יורגשו גם לאחר פינוי הספינה
פאולה רודריגז־מסיו, סגנית נשיאה בחברת הייעוץ Rystad Energy, אמרה ל"CNBC" כי "הסוחרים החליטו שהחסימה בתעלת סואץ' הופכת למשמעותית יותר לאספקת הנפט ממה שהם חשבו בהתחלה".
ב"CNBC" ציינו כי לפי חברת המחקר Kpler, מתוך 39.2 מיליון חביות נפט ששונעו מדי יום דרך הים ב-2020, 1.74 מיליון חביות עברו מדי יום בתעלת סואץ. מדובר אמנם בפחות מ-5% מזרימת הנפט הכוללת בשנה שעברה, אך ככל שהחסימה נמשכת כך עולה גם ההשפעה.
דאגלס קנט, סגן נשיא בכיר לאסטרטגיה ובריתות באגודה לניהול שרשרות האספקה (APICS) אמר ל"CNBC" כי גם לאחר פינוי הספינה, השפעות החסימה ימשיכו להיות מורגשות. כך, למשל, ספינות רבות יגיעו באותו הזמן לנמלים ויצרו פקקים חדשים. לוחות זמנים למשלוחי סחורה, שנקבעו חודשים מראש, יצטרכו לעבור התאמות לאחר שספינות רבות עדיין נמצאות בדרכים. בנוסף, העיכוב יוצר חוסר בהירות בכל שרשרות האספקה של הסחורות.
כמו כן, חלק ממפעילי ספינות כבר החלו לנתב מכליות ומכולות הרחק מתעלת סואץ מתוך הבנה שהספינה לא תפונה מהמקום בקרוב. המעבר דרך קצה דרום אפריקה מוסיף כשבועיים לשייט הספינה ומייקר את המסע כולו.
קושי בחילוץ הספינה
אבר גיבן, הנושאת את דגל פנמה ומופעלת על ידי חברה טאיוואנית, היא אחת מאוניות הסחר הגדולות בעולם, כאשר משקלה נאמד ב-224 אלף טון ואורכה כמעט כמו בניין האמפייר סטייט בניו יורק. ביום שלישי בבוקר נתקעה הספינה בתעלה בשל רוחות קיצוניות וסופות חול שגרמו ליכולת ניווט לקויה. היא ניצבת כעת בשני קצותיה של התעלה הצרה, ובעצם חוסמת אותה בצורה אלכסונית.
Welp. There it is. pic.twitter.com/2Kh7zNfzZX
— Dr. Jeffrey Lewis (@ArmsControlWonk) March 25, 2021
ביום חמישי בעלי הספינה הצהירו כי הם חווים "קושי קיצוני" בניסיונות לחלצה, בין היתר בשל תנאי הרוח ונתוניה הפיזיים של הספינה הגדולה. לפי אחת ההערכות של חברות הגרירה, הספינה הכבדה שקועה במים רדודים, וייתכן שכדי לפנותה יהיה צורך לפרוק מכולות - תהליך שעשוי לארוך ימים ארוכים עד שבועות.
חברת Bernhard Schulte, שאחראית על הניהול הטכני של הספינה, ציינה אתמול כי במקום נמצאת אוניית מחפר מיוחדת שיכולה להזיז 2,000 מטרים מעוקבים של חומר מדי שעה. בנוסף בחברה ציינו כי "מתקיימות הכנות להבאת משאבות בעלות קיבולת גבוהה כדי להוריד את מפלס המים בחלק הקדמי של הספינה". במקביל, שתי ספינות גרר נוספות צפויות להגיע מחר לתעלה.
הכתבה פורסמה במקור בגלובס